שאלה, או חומר למחשבה, או משהו...

שאלה, או חומר למחשבה, או משהו...

בזמן האחרון יש בפורום הרבה דיונים על כל מיני דוגמניות, תוכניות על דוגמניות, דברים שמשפיעים לרעה מהסוג הזה... ואני קולטת שממה שאני יודעת, לפני נניח חמישים שנה, לא היה את הטירוף הזה של הרזון, לפחות לא באותה רמה בכלל (מרילין מונרו למשל, היתה מהממת ובכלל לא אנורקסית).. ואני מנסה לחשוב, מה לעזאזל הביא לזה. ולא יודעת כמה זה קשור, אבל חשבתי... ברביות. מישהי פה שחקה בברביות כשהיא היתה קטנה? (אני יודעת שאני ועוד איך שחקתי..) ובלי קשר... אתן חושבות שיש לזה קשר לכל הטרנד הזה? אתן חושבות שזה בסדר שנותנים לילדות קטנות לשחק עם הדברים הרזים להחריד האלה...? שיכול להיות שיש לזה השפעה..?
 
חחחחח אני עדיין אוהבת ברביות.....

כל פעם שאני אצל חברות של אמא שלי שיש להן ילדות קטנות, אני משחקת בברביות....... חולה עליהן, וגאה!
 

ToryMaster

New member
אני עדיין משחקת עם ברביות כשיש

אבל הן בכלל לא יפות לדעתי, פיחס.
 
לא נראה לי

מכירה כל-כך הרבה בנות ששיחקו בברביות בילדותן ולא פיתחו הפרעות אכילה או הפרעות לגבי דימוי עצמי. בלי קשר- אומרים שבנות שמשחקות עם בובות זה מפתח להן את החוש האימהי, אחריות והתפתחות ריגשית אחרת.
 

mirit 22

New member
אני בכלל הפוך

לא שיחקתי עם בובות באופן כללי ברביות היו לי אבל ישבו במדף וחיכו לחברות שלי שהיו משחקות בהן לא אני שנאתי את המודל ה"נשי" הזה ותמיד הייתי מאוד טומבוי הייתי מוכנה לתת את כל הבובות שלי (פרווה, ברביות ועוד) בשביל עוד אקדחים, רובים וחיילים
לא חושבת שלבובות רזות יש קשר למה שהביא אותי להפרעה...
 

broken child

New member
לי היו המון ברביות,

אבל כמו אצל מיריתו'ש-הן רק היו מסודרות על המדף. לא נגעתי בהן.סתם מתנות שקיבלתי ולא מצאתי להן שימוש-מלבד לסדר אותן יפה על המדף. אבל תמיד אהבתי בובות. דווקא כשגדלתי יותר,אהבתי לישון עם דובי מפרווה,לחבק אותו. זה עזר לי להרגיש פחות לבד. אז אצלי בכל אופן-אין קשר. אף פעם לא מצאתי בגוף של הברביות מודל לחיקוי או משו. הן תמיד נראו לי גם עצובות,למרות החיוך המלאכותי שהיה להן.
 
אוי מה שהייתי עושה לברביות שלי

גאאד. הייתי מעבירה אותן סדרות עינויים. התסריט האהוב עליי - ילדים/ות מוכים בקרקס, ע"י מנהל הקרקס. על הרזון של הבובות לא הסתכלתי, מפני שלברביות היה כזה ציצי גדול, ולא רציתי להיראות ככה. ...אהמממ, קשה להגיד שאני קאפ A היום
 

broken child

New member
יוווו../images/Emo70.gif

גם אני תמיד שנאתי את הציצי של הברביות. הוא נראה לי גדול מדי. בעעעע. לא אוהבת חזה גדול.
 
חחחח

חזה גדול זה אחלע! לא לזלזל ו.. על בובות לא אמרתי כלום. חולע על בובות. והן בהחלט דבר חיובי. אבל לא בובות מעוותות כמו ברביות.
 

Darkness Falls

New member
אהמ אהמ....

חייבת להסכים שלרוב הברביות אכן היה חזה מזעזע אבל לא בהכרח בגלל הגודל. (מנסה לנחם את עצמי
). זכורה לי בבירור בובת ברבי אחת שהפכה למודל חיקוי אצלי. היא הייתה שונה מהברביות הסטנדרטיות. היא הייתה ספורטיבית עם בטן מושלמת, מחוטבת כזאת וחזה חמוד ושפיצי וכמובן שהיא הייתה בלונדינית. ואני כמו שמישהי מאוד חמודה כאן דאגה לבאס אותי
כשהניחה ברגע שסיפרתי שאני רוסיה שאני גם מן הסתם בלונדינית עם עיניים כחולות. ממש לא! אז האמנם לא טרחתי לצבוע לבלונד (כנראה כי לא מתאים לי) אבל בהחלט רדפתי אחרי החזה השפיצי והבטן החטובה אבל זה היה שנים אחרי שדחפתי אותה למגירה והשארתי אותה שם להעלות אבק. האם זה היה בהשפעת הברבי ספציפית או בהשפעת החברה ומה שהיא שידרה לי בכלל? לא יודעת. קרוב לוודאי שילוב של שניהם מכיוון שהברבי גילמה את אידאל היופי דאז (כיום היא קצת יצאה מהאופנה).
 
תאמת יש מצב שיש קשר-אצלי לפחות

שהייתי קטנה..והייתי משחקת בברביות...הייתי מסתכלת עליהן ....במעין קנאה כזאת...במעין תחושה של"כשאני יהיה גדולה אני יהיה בדיוק כזאת" גבוהה בלונדינית ..שער ארוך...ר-ז-ה כמו הברבי..... וככה באמת גדלתי. הייתי ילדה ממוצעת..עם גוף ממוצע...לא שמנה בכלל בכלל ולא רזה... שער חום..ברונטית....ותמיד רציתי להיות בלונדינית גבוהה ורזה פשוט ככה זאת הייתה הססמא שלי-להיות בלונדינית גבוהה ורזה ועד שהתחילה המחלה כל הזמן ניסיתי לחפש דרכים להפוך לכזאת ידעתי שאני גבוהה אז כל כמה חודשים הלכתי וצבעתי את השער שלי לבלונד.. ניסיתי לשמור..דיאטות וכאלו שלא הצליחו ונשארתי עם אותו גוף (שלדעתי היה יפיפה) גם אתמול את האמת ישבתי במסעדה עם אחי והחברה שלו שהיא כמובן: בלונדינית גבוהה ורזה כמובן קינאתי קצת אבל אני יודעת שאני לא כזאת ואני לא אהיה אני מי שאני נקודה בקיצור זה התחיל אצלי עם הברביות
 

inner light

New member
כמה מוזר...

אני זוכרת שפעם גזרתי לברבי את השיער, חצי שנה חיכיתי שהוא ייארך... אז הבנתי שהיא מזוייפת, וכבר לא שיחקתי עם ברביות.... **** אולי בגלל זה יש לי שיער ארוך??? אולי אני מפחדת שאם אני אגזור אותו הוא לא ייארך לי יותר
חחחח
זה נראה לי כמו תקופה שכזו... אבא שלי קנה לי ולאחותי ברביות, ובית ברביות... היה נחמד לשחק איתן... אבל זה עבר באיזשהו גיל... זה כבר לא היה כיף...
 
כמה ציטוטים על ברבי...

"החברה והתקשורת אף הן שולחות את המסר שלהיות רזה שה חשוב והכרחי. אתם רק צריכים להדליק את הטלביזיה ולראות איך הפרסומות מעבירות את המסר הזה. מגיל צעיר מאוד ילדים שואפים להשיג את דימוי הגוף האידיאלי והבילתי ניתן להשגה. גן\ם לא עוזר שהצעצוע האהוב עליהם ביותר הוא קרוב לודאי בובת ברבי. הם מסתכלים עליה ומרגישים שכל הנשים צריכות להיראות כמוה." [מתוך האתר של סה"ר]. "בשנת 1959 באה לעולם הבובה "בַּרְבִּי". בובת הברבי נוצרה כבובת משחק לילדים – לרוב לילדות. בובה זו הפכה לחביבת הילדוֹת והפכה להיות משאת נפשן של כמעט כל הילדות ברחבי העולם המערבי. היא הפכה להיות אידיאל ליופי, לגוף חטוב והמוטו היה: "להיות כמו ברבי". מידות גופה של בובת ברבי לא היו אנושיות. "לא רק הילדות, אלא גם אימותהן, קיבלו באותה תקופה מסר שגם עליהן לשאוף לממדי גוף של בובת ברבי. אז התחילה שאיפה מטורפת, חסרת פשרות, של נשים רבות להגיע לממדיה הבלתי-נורמליים של בובת הברבי. נשים נכנסו לדיאטות רעב (דיאטות "כאסח" בעגת הרחוב). הן לגמו שיקויים שונים ובלעו כדורים מכדורים שונים – והכול על מנת להגיע לממדיה הרזים של בובת הברבי. היו נשים שאף עברו ניתוחים פלסטיים. במקרים קיצוניים דוּוַח על הסרת צלעות על מנת להשיג מותניים צרים כמותניה של בובת ברבי. אפשר לומר – בביטחון כמעט מלא – שאין אישה בעולם שיכלה להגיע לממדיה הקיצוניים של בובת ברבי. האידיאל נשאר אידיאל של דימוי גוף יפה שאליו יש לחתור. עד היום עדיין יש נשים בעולם המערבי החולמות להגיע לאידיאל זה. [דימוי הגוף ברצף ההיסטוריה ותרבויות שונות מאת: פרופ' אבשלום מזרחי] ומה עם קן??
 
זהו. שעם קן זה סיפור אחר.

קלטו את הטירוף, קלטו את האפליה. קן נראה כמו גבר בריא ושרירי. שום דבר אצלו לא חורג מאנושיות במיוחד (חוץ מזה שאין לו, אממ, שמעון). אבל ברצינות. רק לנשים שמים את הרף הבלתי אפשרי הזה. זה תמיד ככה. גם בדוגמנות. וזה מעצבן. מאוד. והסרת צלעות. זה בכלל מחריד. גאד. זה כמו שהדס אמרה. בלונדינית, גבוהה, רזה. גם אצלי זה, לצערי, עד היום אידאל. וזה עצוב. והתכוונתי בדיוק למה שאת אמרת כאן, מש"א. לטירוף הזה שנכנס בכל כך הרבה נשים... להיות כמו ברבי. ברביות הן אולי הדבר היחיד שנראה זוהר במימדים כאלה. אישה במימדים כאלה זה בד"כ מראה מחריד. אבל כשגורמים לרזון כזה להראות כל כך יפה.. אין פלא שרבות שואפות אליו. יש לי הרגשה שלפני שאנחנו מתנפלים על דוגמנות צריך להתנפל על תעשית הברביות. למרות שזה פחות אפשרי. כי יש לי הרגשה שמשם זה התחיל. אבל אולי אני טועה.
 
אגב... רק שתדעו...

לקחו את הפרופורציות של ברבי וחישבו מה היה קורה אם היא הייתה אישה אמיתית. ובכן, למרבה ההפתעה, היא הייתה בטח מאושפת באחת מהמחלקות להפרעות אכילה מחוברת לזונדה...
 
גם הבובות בחלון ראווה -

בדקו ומצאו שאם אלה היו נשים במידות אמיתיות- הן לא היו יכולות להביא ילדים לעולם.
 

גילי 69

New member
Undress me everywhere ../images/Emo68.gif

שאלה יפה
הייתי משחק ת בהן המון... וממציאה סיפורים טראגיים בעיקר. יש אומרים שגם היום אני נוטה לבנות טרגדיות (אהממ). אבל לא נראה לי שיש קשר בין הברבי לאישיות. בעיני, הילד\ה מעצבים לעצמם את המשחק בהתאם לאופי, ולא ההפך.
 
למעלה