לא סגרו את מוזיאון השעווה בכולבו של
כנראה העבירו את כל השעווה למוריס הספר שלי. לא כ"כ הבנתי מה הקשר להיות חטובה המבצעת נשימות עצמוניות בפילאטיס לבין אשרת פנייך? אני עושה פנלים ועדיין מחייכת זה קביל? אבל אם שאלת, נענה בכבוד- אני מציעה לך להכין סנדביץ' עם אמבה, לחלק אותו לרבעים וללעוס אותו בקצה של תופי טם טם, ארבעה ביטים לדקה, בכך תפעילי את הפה והסובב לו. אם זה לא עזר תעברי לפסטראמה. וברצינות- לחייך זו פעולה רצונית, במקום להיות עם פנים "חתומות". גם אם את צריכה להיות עם אשרת רצינות את עדיין יכולה לחייך בנונשלנטיות להיות דינאמית אך לא תזזיתית ולשחק סוליטר במחשב. לא יודעת אם את מול לקוחות, אבל גם מאחורי הטלפון, שפת הגוף שלך משדרת מסרים לא מילוליים שיכולים להתפרש בצורה שלילית או חיובית. ואדם שנעול, חתום מסוגר ולא מחייך מאחורי הטלפון, הוא אדם מתוח וחסר נוחות. בואי נאמר, זה לא האיש שהייתי רוצה שיש מור לי על הזוזים בבנק, אם הוא לא מחייך. אגב, מאד לא קל להחצין רגשות,או למנטר אותן (להיות שחקן) זה כמו לשים מים בסל קש, והקש יהיה רטוב ומהים ייזלו. (מצד שני אולי זה טוב שאת ב"שתיקת הכבשים" אומרים ששתיקה יפה לחכמים) בוקר משובח תחייכי: ) נ.ב, בחתימה שלך יש מסר חיובי, תאמצי אותו, החיים הם מתנה ולא מחזירים מתנות, תנסי לחייך בחלקים, בסוף תגיעי לשלם.