רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד

מצב
הנושא נעול.

נתנאל531

Active member
רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד

רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד
אירוע העליה לקבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר הוא כנראה אירוע התחבורה הציבורית השנתי הגדול בישראל. במהלכו מגיעים רבבות ואף מאות-אלפים מרחבי הארץ, למירון שבגליל העליון. האתגרים באירוע הם כמות הנוסעים הגדולה, מרחקי הנסיעה הגדולים בין ריכוזי הנוסעים למירון (המשליכים על צורך בכמות גדולה יותר של אוטובוסים, בגלל אורכם של המסלולים אל מירון), כבישים צרים יחסית באיזור מירון, והצורך להבטיח את זרימת התנועה. בשנים האחרונות רבים (אולי אפילו 'כמעט כל') מהעולים למירון הם מקרב הציבור החרדי, המתאפיין בשיעור נמוך של מחזיקי רכב פרטי, דבר שהוא יתרון (רגילים לאוטובוס) וגם חסרון (יש צורך בנסיעות ארוכות, ולא רק שאטלים קצרים עד לחניוני רכב פרטי). החשש הגדול הוא מ'קריסה' - חסימת נתיב הכביש מסיבות שונות (אוטובוס תקוע, אוטובוס שנשרף, עומסי תנועה בגלל ריבוי כלי רכב, נוסעים זועמים המתעכבים ובתגובה חוסמים עורק תנועה), דבר שמהר מאוד יוצר תגובת שרשרת הגוררת עיכובים לנוסעים, עיכובים לאוטובוסים, והפסד זמן ומשאבים רב.

מירון שוכנת באיזור הררי מאוד, והגישה אליה באופן מסורתי היא רק באמצעות כביש. שום מסלול רכבת לא מתוכנן באיזור בטווח הסביר, ובצדק. נפחי התנועה באיזור במהלך ימי השנה הרגילים לא מצדיקים סלילת תשתיות רחבת היקף בתוואי הררי וקשה. תחנות הרכבת הקרובות ביותר נמצאות בעכו ונהריה, במרחק של כ־45 ק"מ ממירון (זאת עד להקמת תחנת כרמיאל בעוד מספר שנים, שכנראה תיקח חלק משמעותי במבצע מירון בעתיד). מנגד, מירון יושבת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וישנה אליה גישה מ־4 כיוונים: מכביש 85 (כרמיאל, צ. נ. עמוד) דרך צומת חנניה, מכביש 89 מזרח (ראש פינה, כביש 90, צפת), מכביש 89 מערב (נהריה, מעלות), ומאיזור קריית שמונה ועמק החולה.

במשך שנים נהג שילוב של תחבורה פרטית עם תחבורה ציבורית באירוע, כאשר במשך הזמן ועליית כמות האנשים, ואירועי קריסה שונים, הורחקה אט אט התחבורה הפרטית, עד לשיא לקראת האירוע השנה, לקראתו הוצהר על הרחקת התנועה הפרטית עד כרמיאל, צומת חירם וצפת, והאוטובוסים הפרטיים לחניונים הקרובים. מספר הרכבים הפרטיים שהגיעו לאיזור האירוע הוערך קודם האירוע בכ־3,000, בפועל כנראה שהגיעו פחות. החניונים הקרובים יותר שימשו לחניית האוטובוסים הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהשעות התאפשרה הורדת נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בסמוך לכניסה למירון. מהחניונים הופעלו נסיעות 'שאטל' קצרות עד מירון, ברכבים עירוניים של נתיב, אגד, החברה הנצרתית, וכנראה נוספות. הכביש בכניסה למירון הפך למסלול חד-סטרי, כאשר כביש מקביל שעבר דרך החניון שימש כמסלול הנגדי, והנוסעים עוברים דרך מעבר תת-קרקעי מיוחד (למניעת חסימת הכביש על ידי הולכי רגל), נוהל תנועה מקובל במקום באירועים גדולים, ומוצלח למדי. אגב, השאטלים הופעלו עם הרבה יותר מאשר 10 נוסעים בעמידה...

ועדת הפנים של הכנסת / היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון תשע"ד -
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2014-05-12.rtf
 

נתנאל531

Active member
קווי שירות מיוחדים לאירוע

רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד
אירוע העליה לקבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר הוא כנראה אירוע התחבורה הציבורית השנתי הגדול בישראל. במהלכו מגיעים רבבות ואף מאות-אלפים מרחבי הארץ, למירון שבגליל העליון. האתגרים באירוע הם כמות הנוסעים הגדולה, מרחקי הנסיעה הגדולים בין ריכוזי הנוסעים למירון (המשליכים על צורך בכמות גדולה יותר של אוטובוסים, בגלל אורכם של המסלולים אל מירון), כבישים צרים יחסית באיזור מירון, והצורך להבטיח את זרימת התנועה. בשנים האחרונות רבים (אולי אפילו 'כמעט כל') מהעולים למירון הם מקרב הציבור החרדי, המתאפיין בשיעור נמוך של מחזיקי רכב פרטי, דבר שהוא יתרון (רגילים לאוטובוס) וגם חסרון (יש צורך בנסיעות ארוכות, ולא רק שאטלים קצרים עד לחניוני רכב פרטי). החשש הגדול הוא מ'קריסה' - חסימת נתיב הכביש מסיבות שונות (אוטובוס תקוע, אוטובוס שנשרף, עומסי תנועה בגלל ריבוי כלי רכב, נוסעים זועמים המתעכבים ובתגובה חוסמים עורק תנועה), דבר שמהר מאוד יוצר תגובת שרשרת הגוררת עיכובים לנוסעים, עיכובים לאוטובוסים, והפסד זמן ומשאבים רב.

מירון שוכנת באיזור הררי מאוד, והגישה אליה באופן מסורתי היא רק באמצעות כביש. שום מסלול רכבת לא מתוכנן באיזור בטווח הסביר, ובצדק. נפחי התנועה באיזור במהלך ימי השנה הרגילים לא מצדיקים סלילת תשתיות רחבת היקף בתוואי הררי וקשה. תחנות הרכבת הקרובות ביותר נמצאות בעכו ונהריה, במרחק של כ־45 ק"מ ממירון (זאת עד להקמת תחנת כרמיאל בעוד מספר שנים, שכנראה תיקח חלק משמעותי במבצע מירון בעתיד). מנגד, מירון יושבת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וישנה אליה גישה מ־4 כיוונים: מכביש 85 (כרמיאל, צ. נ. עמוד) דרך צומת חנניה, מכביש 89 מזרח (ראש פינה, כביש 90, צפת), מכביש 89 מערב (נהריה, מעלות), ומאיזור קריית שמונה ועמק החולה.

במשך שנים נהג שילוב של תחבורה פרטית עם תחבורה ציבורית באירוע, כאשר במשך הזמן ועליית כמות האנשים, ואירועי קריסה שונים, הורחקה אט אט התחבורה הפרטית, עד לשיא לקראת האירוע השנה, לקראתו הוצהר על הרחקת התנועה הפרטית עד כרמיאל, צומת חירם וצפת, והאוטובוסים הפרטיים לחניונים הקרובים. מספר הרכבים הפרטיים שהגיעו לאיזור האירוע הוערך קודם האירוע בכ־3,000, בפועל כנראה שהגיעו פחות. החניונים הקרובים יותר שימשו לחניית האוטובוסים הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהשעות התאפשרה הורדת נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בסמוך לכניסה למירון. מהחניונים הופעלו נסיעות 'שאטל' קצרות עד מירון, ברכבים עירוניים של נתיב, אגד, החברה הנצרתית, וכנראה נוספות. הכביש בכניסה למירון הפך למסלול חד-סטרי, כאשר כביש מקביל שעבר דרך החניון שימש כמסלול הנגדי, והנוסעים עוברים דרך מעבר תת-קרקעי מיוחד (למניעת חסימת הכביש על ידי הולכי רגל), נוהל תנועה מקובל במקום באירועים גדולים, ומוצלח למדי. אגב, השאטלים הופעלו עם הרבה יותר מאשר 10 נוסעים בעמידה...

ועדת הפנים של הכנסת / היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון תשע"ד -
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2014-05-12.rtf
קווי שירות מיוחדים לאירוע
לרגל האירוע הופעלו סדרה ארוכה של קווים מיוחדים, חלקם ארוכים במיוחד, ועל כן דורשים תשומות גבוהות - 452 לטבריה (אפיקים, 25 ק"מ), 777 לחיפה-הדר (אגד+נתיב, 65 ק"מ), קו 111 לבני ברק (145 ק"מ, אגד+נתיב), 290 לאלעד (144 ק"מ, אגד תעבורה), 333 לירושלים (אגד+נתיב, 203 ק"מ), ו־888 לאשדוד (נתיב + אגד, 206 ק"מ). נסיעות מיוחדיות נוספות של חברות התחבורה פעלו מריכוזים חרדים נוספים, כדוגמת בית שמש, רכסים וקריית גת, אך עיקר עומס הנוסעים היה צפוי מבני ברק וירושלים. חלק מהנסיעות הציבוריות בוצעו באמצעות קבלני משנה בשירות המפעילים הראשיים. במשך השנים האירוע הפך להיות מאירוע בעל דגש מסורתי, לאירוע חרדי-חסידי, ובהתאמה תחנות המוצא והיעד השתנו מתחנות מרכזיות בארץ, לריכוזי ישוב חרדיים (כמו גם דיווחי העיתונות שכמעט ונעלמו). אם בשנות ה־50 יצאו נסיעות מהתחנה המרכזית הישנה של תל באביב והעיר התחתית של חיפה (בלבד!), ועד לפני כמה שנים בודדות יצאו נסיעות בודדות למירון ממרכזית המפרץ, כיום לא יוצאת נסיעה מיוחדת למירון מאף תחנה מרכזית, לדוגמא, הנסיעות המיוחדות מחיפה יוצאות אך ורק מהאיזור החרדי של שכונת הדר. זיהוי הביקוש לנסיעות מבוצע באמצעות רכישת כרטיסים מוקדמת, הנעשית בנקודות מכירה בריכוזים חרדיים, או בטלפון.
 

נתנאל531

Active member
דילול קווי התחבורה בארץ לצורך האירוע

קווי שירות מיוחדים לאירוע
לרגל האירוע הופעלו סדרה ארוכה של קווים מיוחדים, חלקם ארוכים במיוחד, ועל כן דורשים תשומות גבוהות - 452 לטבריה (אפיקים, 25 ק"מ), 777 לחיפה-הדר (אגד+נתיב, 65 ק"מ), קו 111 לבני ברק (145 ק"מ, אגד+נתיב), 290 לאלעד (144 ק"מ, אגד תעבורה), 333 לירושלים (אגד+נתיב, 203 ק"מ), ו־888 לאשדוד (נתיב + אגד, 206 ק"מ). נסיעות מיוחדיות נוספות של חברות התחבורה פעלו מריכוזים חרדים נוספים, כדוגמת בית שמש, רכסים וקריית גת, אך עיקר עומס הנוסעים היה צפוי מבני ברק וירושלים. חלק מהנסיעות הציבוריות בוצעו באמצעות קבלני משנה בשירות המפעילים הראשיים. במשך השנים האירוע הפך להיות מאירוע בעל דגש מסורתי, לאירוע חרדי-חסידי, ובהתאמה תחנות המוצא והיעד השתנו מתחנות מרכזיות בארץ, לריכוזי ישוב חרדיים (כמו גם דיווחי העיתונות שכמעט ונעלמו). אם בשנות ה־50 יצאו נסיעות מהתחנה המרכזית הישנה של תל באביב והעיר התחתית של חיפה (בלבד!), ועד לפני כמה שנים בודדות יצאו נסיעות בודדות למירון ממרכזית המפרץ, כיום לא יוצאת נסיעה מיוחדת למירון מאף תחנה מרכזית, לדוגמא, הנסיעות המיוחדות מחיפה יוצאות אך ורק מהאיזור החרדי של שכונת הדר. זיהוי הביקוש לנסיעות מבוצע באמצעות רכישת כרטיסים מוקדמת, הנעשית בנקודות מכירה בריכוזים חרדיים, או בטלפון.
דילול קווי התחבורה בארץ לצורך האירוע
בהתחשב בכך של"ג בעומר תשע"ד היה יום לימודים ועבודה רגיל (+ ביקושי יתר של ראשון בבוקר), הדרך היחידה לרכז מספר רב של אוטובוסים הייתה לדלל באופן יחסי את קווי השירות בארץ, כולל ביטול קווי לילה של נתיב, מה שגרם כנראה לעומסים חריגים במקומות שונים בארץ. מה שמפתיע יותר, הוא שנתיב דיללה חלק משמעותי מקווי השירות הרגילים באיזור מירון! קו 367 (נהריה-מעלות-מירון-צפת) הפך לקו עם 2-3 נסיעות בכל כיוון (לפי האתר של נתיב, באתר של משרד התחבורה הופיע הלוז הרגיל) וקו 361 (חיפה-עכו-כרמיאל-מירון-צפת) דולל ללא הודעה (חיכיתי לקו הזה, והוא פשוט לא הגיע! גם בדרך חזור, נוסעים התלוננו על כך בכרמיאל). התוצאה הייתה שנוסעים שרצו להגיע למירון ממקומות שונים בצפון (קריות, עכו, נהריה, מעלות, כרמיאל), המתינו לשווא לנסיעות שלא הגיעו, וכשיצאו היו מלאים. מעבר לזה, הנחיות המשטרה לבעלי רכב פרטי היו בחלקם להשתמש בקווי השירות הרגילים, שלמעשה דוללו! בכרמיאל זה כבר היה ממש פתטי שלא העבירו את השאטלים לרכב פרטי שיצאו מקניון כרמיאל, דרך התחנה המרכזית, שם חיכו נוסעים לאוטובוס הרגיל. התכנון הכללי של הנסיעות למירון מראה העדפה בנסיעות לאוכלוסייה חרדית מנקודות ריכוז חרדיות, על פני נוסעים שגרתיים מאיזור הצפון, וחבל. גם המחיר היה משתלם יותר בקווים המיוחדים, מאשר בנסיעות הרגילות.
 
מבית שמש ככל הנראה פעלו הסעות של נתיב למירון

קווי שירות מיוחדים לאירוע
לרגל האירוע הופעלו סדרה ארוכה של קווים מיוחדים, חלקם ארוכים במיוחד, ועל כן דורשים תשומות גבוהות - 452 לטבריה (אפיקים, 25 ק"מ), 777 לחיפה-הדר (אגד+נתיב, 65 ק"מ), קו 111 לבני ברק (145 ק"מ, אגד+נתיב), 290 לאלעד (144 ק"מ, אגד תעבורה), 333 לירושלים (אגד+נתיב, 203 ק"מ), ו־888 לאשדוד (נתיב + אגד, 206 ק"מ). נסיעות מיוחדיות נוספות של חברות התחבורה פעלו מריכוזים חרדים נוספים, כדוגמת בית שמש, רכסים וקריית גת, אך עיקר עומס הנוסעים היה צפוי מבני ברק וירושלים. חלק מהנסיעות הציבוריות בוצעו באמצעות קבלני משנה בשירות המפעילים הראשיים. במשך השנים האירוע הפך להיות מאירוע בעל דגש מסורתי, לאירוע חרדי-חסידי, ובהתאמה תחנות המוצא והיעד השתנו מתחנות מרכזיות בארץ, לריכוזי ישוב חרדיים (כמו גם דיווחי העיתונות שכמעט ונעלמו). אם בשנות ה־50 יצאו נסיעות מהתחנה המרכזית הישנה של תל באביב והעיר התחתית של חיפה (בלבד!), ועד לפני כמה שנים בודדות יצאו נסיעות בודדות למירון ממרכזית המפרץ, כיום לא יוצאת נסיעה מיוחדת למירון מאף תחנה מרכזית, לדוגמא, הנסיעות המיוחדות מחיפה יוצאות אך ורק מהאיזור החרדי של שכונת הדר. זיהוי הביקוש לנסיעות מבוצע באמצעות רכישת כרטיסים מוקדמת, הנעשית בנקודות מכירה בריכוזים חרדיים, או בטלפון.
מבית שמש ככל הנראה פעלו הסעות של נתיב למירון
חלפו על פני 3 אוטובוסים של נתיב ''לא בשירות'' מבית שמש לכיוון כביש 1,ובכיוון ההפוך אוטובוס של רון גל עם שלט תלוי עליו ''בשירות נתיב אקספרס''
(התמונה מאתמול,כביש 38)
 
נתיב אבפרס פעלה מבית שמש ומנתניה

מבית שמש ככל הנראה פעלו הסעות של נתיב למירון
חלפו על פני 3 אוטובוסים של נתיב ''לא בשירות'' מבית שמש לכיוון כביש 1,ובכיוון ההפוך אוטובוס של רון גל עם שלט תלוי עליו ''בשירות נתיב אקספרס''
(התמונה מאתמול,כביש 38)
נתיב אבפרס פעלה מבית שמש ומנתניה
קו 989 מנתניה
קו 987 מבית שמש
קישור לפרסום הופיע בפייסבוק של נתיב אקספרס
https://www.facebook.com/Nateevexpr...61853738924/692825150775922/?type=1&source=46
 

נתנאל531

Active member
סך הכל - הצלחה

רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד
אירוע העליה לקבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר הוא כנראה אירוע התחבורה הציבורית השנתי הגדול בישראל. במהלכו מגיעים רבבות ואף מאות-אלפים מרחבי הארץ, למירון שבגליל העליון. האתגרים באירוע הם כמות הנוסעים הגדולה, מרחקי הנסיעה הגדולים בין ריכוזי הנוסעים למירון (המשליכים על צורך בכמות גדולה יותר של אוטובוסים, בגלל אורכם של המסלולים אל מירון), כבישים צרים יחסית באיזור מירון, והצורך להבטיח את זרימת התנועה. בשנים האחרונות רבים (אולי אפילו 'כמעט כל') מהעולים למירון הם מקרב הציבור החרדי, המתאפיין בשיעור נמוך של מחזיקי רכב פרטי, דבר שהוא יתרון (רגילים לאוטובוס) וגם חסרון (יש צורך בנסיעות ארוכות, ולא רק שאטלים קצרים עד לחניוני רכב פרטי). החשש הגדול הוא מ'קריסה' - חסימת נתיב הכביש מסיבות שונות (אוטובוס תקוע, אוטובוס שנשרף, עומסי תנועה בגלל ריבוי כלי רכב, נוסעים זועמים המתעכבים ובתגובה חוסמים עורק תנועה), דבר שמהר מאוד יוצר תגובת שרשרת הגוררת עיכובים לנוסעים, עיכובים לאוטובוסים, והפסד זמן ומשאבים רב.

מירון שוכנת באיזור הררי מאוד, והגישה אליה באופן מסורתי היא רק באמצעות כביש. שום מסלול רכבת לא מתוכנן באיזור בטווח הסביר, ובצדק. נפחי התנועה באיזור במהלך ימי השנה הרגילים לא מצדיקים סלילת תשתיות רחבת היקף בתוואי הררי וקשה. תחנות הרכבת הקרובות ביותר נמצאות בעכו ונהריה, במרחק של כ־45 ק"מ ממירון (זאת עד להקמת תחנת כרמיאל בעוד מספר שנים, שכנראה תיקח חלק משמעותי במבצע מירון בעתיד). מנגד, מירון יושבת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וישנה אליה גישה מ־4 כיוונים: מכביש 85 (כרמיאל, צ. נ. עמוד) דרך צומת חנניה, מכביש 89 מזרח (ראש פינה, כביש 90, צפת), מכביש 89 מערב (נהריה, מעלות), ומאיזור קריית שמונה ועמק החולה.

במשך שנים נהג שילוב של תחבורה פרטית עם תחבורה ציבורית באירוע, כאשר במשך הזמן ועליית כמות האנשים, ואירועי קריסה שונים, הורחקה אט אט התחבורה הפרטית, עד לשיא לקראת האירוע השנה, לקראתו הוצהר על הרחקת התנועה הפרטית עד כרמיאל, צומת חירם וצפת, והאוטובוסים הפרטיים לחניונים הקרובים. מספר הרכבים הפרטיים שהגיעו לאיזור האירוע הוערך קודם האירוע בכ־3,000, בפועל כנראה שהגיעו פחות. החניונים הקרובים יותר שימשו לחניית האוטובוסים הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהשעות התאפשרה הורדת נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בסמוך לכניסה למירון. מהחניונים הופעלו נסיעות 'שאטל' קצרות עד מירון, ברכבים עירוניים של נתיב, אגד, החברה הנצרתית, וכנראה נוספות. הכביש בכניסה למירון הפך למסלול חד-סטרי, כאשר כביש מקביל שעבר דרך החניון שימש כמסלול הנגדי, והנוסעים עוברים דרך מעבר תת-קרקעי מיוחד (למניעת חסימת הכביש על ידי הולכי רגל), נוהל תנועה מקובל במקום באירועים גדולים, ומוצלח למדי. אגב, השאטלים הופעלו עם הרבה יותר מאשר 10 נוסעים בעמידה...

ועדת הפנים של הכנסת / היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון תשע"ד -
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2014-05-12.rtf
סך הכל - הצלחה
את התכנון הכללי ניתן לסכם כהצלחה יפה - הדרכים למירון היו פתוחות, ומלבד עיכובים זמניים מקומיים במחסומי המשטרה שנועדו לסינון הרכבים המורשים, התנועה זרמה בסך הכל באופן תקין. אפשר לתלות חלק מההצלחה בהפחדת הנוסעים שבאה לידי ביטוי בימים שלפני האירוע בחששות מפני קריסה צפויה, על רקע אירועי עבר, ובהרחקת הרכבים הפרטיים, שהובילה לירידה במספרם.

הבעיה של מירון היא שהאירוע מגיע לשיא הקיבולת שלו, והתאמת המקום לציבור גדול עוד יותר מחייבת בנייה מחדש של כל המתחם, והסיכוי שזה יקרה - קלוש. כל האיזור מפותח בשיטת טלאי-על-טלאי, כאשר אין גורם ממשלתי אחד בעל סמכות בנושא, למרות הפניית תקציבים ממשלתיים לא קטנים לאיזור. ישנו תכנון שכבר קיבל את כל האישורים הממשלתיים להשתלטות ממשלתית על כל המתחם במירון, והוצאות מידי שלל הגופים המחזיקים בנתחים קטנים מהמתחם, בתקווה שההפקעה תבוצע בתקופה הקרובה.

הדרך שנשארה להתמודד עם מספר המשתתפים העצום באירוע הוא ויסות זרם העולים, מה שנעשה כיום באמצעות סגירת האיזור לתחבורה ציבורית בלבד, והרחקת הרכבים הפרטיים, כמו גם פיזור אירוע ל"ג על פני מספר ימים, דבר שכבר נעשה בפועל, באופן ספונטני או מאורגן. כדי לווסת יותר את מספר הבאים, יש צורך להגביל את מספר הנסיעות המיוחדות היוצאות, לכל הפחות יש להגביל את הנסיעות בעלות המרחק הגדול ביותר, שהם בולעות התשומות הגדולות ביותר.
 

נתנאל531

Active member
בראשית שנות ה־50 נעשה שימוש בדרך זו

סך הכל - הצלחה
את התכנון הכללי ניתן לסכם כהצלחה יפה - הדרכים למירון היו פתוחות, ומלבד עיכובים זמניים מקומיים במחסומי המשטרה שנועדו לסינון הרכבים המורשים, התנועה זרמה בסך הכל באופן תקין. אפשר לתלות חלק מההצלחה בהפחדת הנוסעים שבאה לידי ביטוי בימים שלפני האירוע בחששות מפני קריסה צפויה, על רקע אירועי עבר, ובהרחקת הרכבים הפרטיים, שהובילה לירידה במספרם.

הבעיה של מירון היא שהאירוע מגיע לשיא הקיבולת שלו, והתאמת המקום לציבור גדול עוד יותר מחייבת בנייה מחדש של כל המתחם, והסיכוי שזה יקרה - קלוש. כל האיזור מפותח בשיטת טלאי-על-טלאי, כאשר אין גורם ממשלתי אחד בעל סמכות בנושא, למרות הפניית תקציבים ממשלתיים לא קטנים לאיזור. ישנו תכנון שכבר קיבל את כל האישורים הממשלתיים להשתלטות ממשלתית על כל המתחם במירון, והוצאות מידי שלל הגופים המחזיקים בנתחים קטנים מהמתחם, בתקווה שההפקעה תבוצע בתקופה הקרובה.

הדרך שנשארה להתמודד עם מספר המשתתפים העצום באירוע הוא ויסות זרם העולים, מה שנעשה כיום באמצעות סגירת האיזור לתחבורה ציבורית בלבד, והרחקת הרכבים הפרטיים, כמו גם פיזור אירוע ל"ג על פני מספר ימים, דבר שכבר נעשה בפועל, באופן ספונטני או מאורגן. כדי לווסת יותר את מספר הבאים, יש צורך להגביל את מספר הנסיעות המיוחדות היוצאות, לכל הפחות יש להגביל את הנסיעות בעלות המרחק הגדול ביותר, שהם בולעות התשומות הגדולות ביותר.
בראשית שנות ה־50 נעשה שימוש בדרך זו
לפי עיתונת התקופה, בשל היותו של מבנה קבר הרשב"י רעוע בתקופה זו, נאסר (לפחות בחלק מהשנים) על אגד להוציא נסיעות מיוחדות, ואף נאסרה הורדה מקווי השירות הרגילים לצפת שעברו באיזור!
 

נתנאל531

Active member
שאטלים

רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד
אירוע העליה לקבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר הוא כנראה אירוע התחבורה הציבורית השנתי הגדול בישראל. במהלכו מגיעים רבבות ואף מאות-אלפים מרחבי הארץ, למירון שבגליל העליון. האתגרים באירוע הם כמות הנוסעים הגדולה, מרחקי הנסיעה הגדולים בין ריכוזי הנוסעים למירון (המשליכים על צורך בכמות גדולה יותר של אוטובוסים, בגלל אורכם של המסלולים אל מירון), כבישים צרים יחסית באיזור מירון, והצורך להבטיח את זרימת התנועה. בשנים האחרונות רבים (אולי אפילו 'כמעט כל') מהעולים למירון הם מקרב הציבור החרדי, המתאפיין בשיעור נמוך של מחזיקי רכב פרטי, דבר שהוא יתרון (רגילים לאוטובוס) וגם חסרון (יש צורך בנסיעות ארוכות, ולא רק שאטלים קצרים עד לחניוני רכב פרטי). החשש הגדול הוא מ'קריסה' - חסימת נתיב הכביש מסיבות שונות (אוטובוס תקוע, אוטובוס שנשרף, עומסי תנועה בגלל ריבוי כלי רכב, נוסעים זועמים המתעכבים ובתגובה חוסמים עורק תנועה), דבר שמהר מאוד יוצר תגובת שרשרת הגוררת עיכובים לנוסעים, עיכובים לאוטובוסים, והפסד זמן ומשאבים רב.

מירון שוכנת באיזור הררי מאוד, והגישה אליה באופן מסורתי היא רק באמצעות כביש. שום מסלול רכבת לא מתוכנן באיזור בטווח הסביר, ובצדק. נפחי התנועה באיזור במהלך ימי השנה הרגילים לא מצדיקים סלילת תשתיות רחבת היקף בתוואי הררי וקשה. תחנות הרכבת הקרובות ביותר נמצאות בעכו ונהריה, במרחק של כ־45 ק"מ ממירון (זאת עד להקמת תחנת כרמיאל בעוד מספר שנים, שכנראה תיקח חלק משמעותי במבצע מירון בעתיד). מנגד, מירון יושבת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וישנה אליה גישה מ־4 כיוונים: מכביש 85 (כרמיאל, צ. נ. עמוד) דרך צומת חנניה, מכביש 89 מזרח (ראש פינה, כביש 90, צפת), מכביש 89 מערב (נהריה, מעלות), ומאיזור קריית שמונה ועמק החולה.

במשך שנים נהג שילוב של תחבורה פרטית עם תחבורה ציבורית באירוע, כאשר במשך הזמן ועליית כמות האנשים, ואירועי קריסה שונים, הורחקה אט אט התחבורה הפרטית, עד לשיא לקראת האירוע השנה, לקראתו הוצהר על הרחקת התנועה הפרטית עד כרמיאל, צומת חירם וצפת, והאוטובוסים הפרטיים לחניונים הקרובים. מספר הרכבים הפרטיים שהגיעו לאיזור האירוע הוערך קודם האירוע בכ־3,000, בפועל כנראה שהגיעו פחות. החניונים הקרובים יותר שימשו לחניית האוטובוסים הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהשעות התאפשרה הורדת נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בסמוך לכניסה למירון. מהחניונים הופעלו נסיעות 'שאטל' קצרות עד מירון, ברכבים עירוניים של נתיב, אגד, החברה הנצרתית, וכנראה נוספות. הכביש בכניסה למירון הפך למסלול חד-סטרי, כאשר כביש מקביל שעבר דרך החניון שימש כמסלול הנגדי, והנוסעים עוברים דרך מעבר תת-קרקעי מיוחד (למניעת חסימת הכביש על ידי הולכי רגל), נוהל תנועה מקובל במקום באירועים גדולים, ומוצלח למדי. אגב, השאטלים הופעלו עם הרבה יותר מאשר 10 נוסעים בעמידה...

ועדת הפנים של הכנסת / היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון תשע"ד -
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2014-05-12.rtf
שאטלים
(לא השתמשתי בהם, יתכן ויהיו אי-דיוקים).

השאטלים תוכננו לחניוני הרכב הפרטי, ולחניוני האוטובוס הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהזמן התאפשרה הורדה נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בכניסה למירון, ונחסך הצורך בשאטלים בכיוון 'הלוך'.

בפועל היו שאטלים ממירון לחניון ספסופה, חניון עין הוזים (עין זיתים), וכרמיאל (קניון Big), לטבריה באמצעות קו שירות, ויתכן שגם לצפת. לא ידוע לי האם הם היו בתשלום או לא.

לשאטלים שימשו מגוון רחב של אוטובוסים, ממגוון רחב של חברות, כנראה בהכוונת נתיב. השילוט בחניון אליהם לא היה ברור כלל, וגם על האוטובוסים עצמם לא תמיד הופיע היעד.
 

amirv

New member
אוסיף על השאטלים

שאטלים
(לא השתמשתי בהם, יתכן ויהיו אי-דיוקים).

השאטלים תוכננו לחניוני הרכב הפרטי, ולחניוני האוטובוס הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהזמן התאפשרה הורדה נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בכניסה למירון, ונחסך הצורך בשאטלים בכיוון 'הלוך'.

בפועל היו שאטלים ממירון לחניון ספסופה, חניון עין הוזים (עין זיתים), וכרמיאל (קניון Big), לטבריה באמצעות קו שירות, ויתכן שגם לצפת. לא ידוע לי האם הם היו בתשלום או לא.

לשאטלים שימשו מגוון רחב של אוטובוסים, ממגוון רחב של חברות, כנראה בהכוונת נתיב. השילוט בחניון אליהם לא היה ברור כלל, וגם על האוטובוסים עצמם לא תמיד הופיע היעד.
אוסיף על השאטלים
חניון ספסופה יועד כולו למסיע הגדול מבני ברק "הופמן" משם פעל שאטל שנתיב אקספרס לקבר. הופמן הפעיל שירות גם לירושלים ואולי לעוד יעדים.
חניון עין הוזים הוא למעשה שני חניונים - חניון עין הוזים א' שעל כביש 89 יועד לשאר המפעילים הפרטיים המאוגדים הגדולים שפועלים בעיקר מבני ברק כגון דרכי נועם, נתיבות חסד וכו'. ממנו פעל שאטל קו 7 של אגד.
חניון עין הוזים ב' (ידוע גם בכינוי "אורוות עין הוזים") יועד לכל המסיעים הפרטיים (אנשים ששכרו אוטובוס באופן פרטי). ממנו פעל שאטל של נתיב אקספרס.
חניון פרוד יועד עבור אוכלוסיית הנכים (עם תו) ובו חיכו רכבים של עזר מציון עם אישור כניסה מיוחד לתוך המתחם. מאחר ולעיתים קרובות הם מגיעים עם בני משפחה ולבני המשפחה עין מקום על רכבי עזר מציון. חיכו שם קבוע גם 3-4 אוטובוסים של נתיב כשאטל פרוד. המקום גם תוכנן כעתודה למקרה שעין הוזים ב' יתמלא. מה שלמיטב ידיעתי לא קרה למרות שהוא היה קרוב לכך.

מכרמיאל, חצור הגלילית, צפת וטבריה פעלו קווי אוטובוס רגילים, הן עבור האוכלוסיה החרדית בהם והן עבור הרכב הפרטי שהופנה אליהם. אם כי הבנתי שהיתה בעיה בגביית התשלום וחלק "הפכו לשאטלים" לפחות בכיוון חזור.
 

נתנאל531

Active member
חוויות אישיות

רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד
אירוע העליה לקבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר הוא כנראה אירוע התחבורה הציבורית השנתי הגדול בישראל. במהלכו מגיעים רבבות ואף מאות-אלפים מרחבי הארץ, למירון שבגליל העליון. האתגרים באירוע הם כמות הנוסעים הגדולה, מרחקי הנסיעה הגדולים בין ריכוזי הנוסעים למירון (המשליכים על צורך בכמות גדולה יותר של אוטובוסים, בגלל אורכם של המסלולים אל מירון), כבישים צרים יחסית באיזור מירון, והצורך להבטיח את זרימת התנועה. בשנים האחרונות רבים (אולי אפילו 'כמעט כל') מהעולים למירון הם מקרב הציבור החרדי, המתאפיין בשיעור נמוך של מחזיקי רכב פרטי, דבר שהוא יתרון (רגילים לאוטובוס) וגם חסרון (יש צורך בנסיעות ארוכות, ולא רק שאטלים קצרים עד לחניוני רכב פרטי). החשש הגדול הוא מ'קריסה' - חסימת נתיב הכביש מסיבות שונות (אוטובוס תקוע, אוטובוס שנשרף, עומסי תנועה בגלל ריבוי כלי רכב, נוסעים זועמים המתעכבים ובתגובה חוסמים עורק תנועה), דבר שמהר מאוד יוצר תגובת שרשרת הגוררת עיכובים לנוסעים, עיכובים לאוטובוסים, והפסד זמן ומשאבים רב.

מירון שוכנת באיזור הררי מאוד, והגישה אליה באופן מסורתי היא רק באמצעות כביש. שום מסלול רכבת לא מתוכנן באיזור בטווח הסביר, ובצדק. נפחי התנועה באיזור במהלך ימי השנה הרגילים לא מצדיקים סלילת תשתיות רחבת היקף בתוואי הררי וקשה. תחנות הרכבת הקרובות ביותר נמצאות בעכו ונהריה, במרחק של כ־45 ק"מ ממירון (זאת עד להקמת תחנת כרמיאל בעוד מספר שנים, שכנראה תיקח חלק משמעותי במבצע מירון בעתיד). מנגד, מירון יושבת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וישנה אליה גישה מ־4 כיוונים: מכביש 85 (כרמיאל, צ. נ. עמוד) דרך צומת חנניה, מכביש 89 מזרח (ראש פינה, כביש 90, צפת), מכביש 89 מערב (נהריה, מעלות), ומאיזור קריית שמונה ועמק החולה.

במשך שנים נהג שילוב של תחבורה פרטית עם תחבורה ציבורית באירוע, כאשר במשך הזמן ועליית כמות האנשים, ואירועי קריסה שונים, הורחקה אט אט התחבורה הפרטית, עד לשיא לקראת האירוע השנה, לקראתו הוצהר על הרחקת התנועה הפרטית עד כרמיאל, צומת חירם וצפת, והאוטובוסים הפרטיים לחניונים הקרובים. מספר הרכבים הפרטיים שהגיעו לאיזור האירוע הוערך קודם האירוע בכ־3,000, בפועל כנראה שהגיעו פחות. החניונים הקרובים יותר שימשו לחניית האוטובוסים הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהשעות התאפשרה הורדת נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בסמוך לכניסה למירון. מהחניונים הופעלו נסיעות 'שאטל' קצרות עד מירון, ברכבים עירוניים של נתיב, אגד, החברה הנצרתית, וכנראה נוספות. הכביש בכניסה למירון הפך למסלול חד-סטרי, כאשר כביש מקביל שעבר דרך החניון שימש כמסלול הנגדי, והנוסעים עוברים דרך מעבר תת-קרקעי מיוחד (למניעת חסימת הכביש על ידי הולכי רגל), נוהל תנועה מקובל במקום באירועים גדולים, ומוצלח למדי. אגב, השאטלים הופעלו עם הרבה יותר מאשר 10 נוסעים בעמידה...

ועדת הפנים של הכנסת / היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון תשע"ד -
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2014-05-12.rtf
חוויות אישיות
השנה הייתה הראשונה אי פעם שניסיתי להגיע למירון, אין לי יכולת להשוות לשנים קודמות.

חיכיתי ל־361 בצהרי יום א' בצומת צבר בקריות, ולאחר שלא בא (וגם לא נראה בממשק זמן האמת), נסעתי מהקריות לכרמיאל עם 262 (קו אקספרס, עוקף את עכו ממזרח ונוסע במסלול ישר ממרכזית המפרץ ועד לכרמיאל, מסלול מעולה), מתוך מחשבה למצוא שם את נסיעת השאטל המדוברת. בפועל, גם בתחנה המרכזית בכרמיאל המתינו מספר נוסעים לקו למירון, שלא הגיע, ועדיין לא הופיע בנתוני זמן האמת, וגם שום שאטל לא נראה באופק. המשכתי עם 500 (חיפה-עכו-כרמיאל-עמיעד-חצור-ק.שמונה) לצומת חנניה (שבע), מתוך מחשבה שהשאטל יעבור שם. בצומת גם הייתה נקודת החסימה המשטרתית. בצומת המתינו מספר נוסעים, כולל מספר חיילים, אבל שום קו אוטובוס / שאטל לא עצר (במקום עברו גם כמה נסיעות ריקות). לאחר הצטברות של כ־30 נוסעים בתחנה תוך חצי שעה (כאשר בזמן הזה עבר 361 שלא עצר), השתכנע מפקד משטרה שהיה במקום (ותפקידו היה לארגן את הגעת האח"מים שונים למירון ברכבם הפרטי), לאחר בקשות מנוסעת מבוגרת ואסרטיבית, שלדבריה הגיעה במונית(!) מתחנת הרכבת בעכו ועד לצומת חנניה, לנסות לעצור אוטובוס שעבר במקום ולבקש מהנהג להסיע את הנוסעים למירון. נהג אוטובוס ריק של מובילי הורדים (20-416-64) הסכים להעלות את הנוסעים, בהמשך הוא אף עצר מיוזמתו בתחנה נוספת במעלה הדרך לנוסעים נוספים שהמתינו
.

בדרך חזרה, הלכתי לחניון לראות אם ישנם הסעות לאיזור נהריה, מאחר והנחתי שהם יהיו צפופות פחות, ומנהריה ישנה רכבת תדירה לקריות, תוך כדי בדיקה בממשק של 'איפהבוס' אם קו שירות רלוונטי (367/361/363) מתקרב לאיזור. בחניון לא הייתה הכוונה ברורה איזה קו יוצא מאיפה, למעט חלוקה בין האיזור של קווי שירות לאיזור נסיעות שאטל. לפתע הופיע בנתוני זמן האמת קו 361 שיצא מצפת, ועל כן המשכתי לעבר התחנה בצומת מירון (צומת הכבישים 866-89), שם הייתי הנוסע היחידי שחשב על האפשרות להשתמש בתחנה, ואכן הקו הגיע כעבור זמן קצר,
למשה מאיפהבוס. הקו שיצא מצפת היה מלא יחסית, אך מרבית הנוסעים ירדו בתחנה במעגל התנועה בכניסה למירון (עוד ראיה להתסתמכות חלק מהעולים על קווי התחבורה הקיימים, ועל כן הצורך בתגבורם, ולא דילולם). בהמשך הנסיעה נשארו מספר נוסעים בודדים (אחד ירד בכרמיאל, כמה בעכו, ו־3 נשארו אחרי עכו). הנהג פספס משום מה את הכניסה לחניון של מירון, שם היה אמור לאסוף מספר נוסעים בתחנה של קווי השירות, וכשהתקשר לסדרן שלו בהמשך, קיבל הוראה להמשיך בנסיעה. בהמשך הסתבר שלנסיעת ההמשך שלו מחיפה חזרה הוא יגיע בלפחות 40 דקות איחור. זה למרות שלא היו כלל עומסים על צירי התנועה באיזור, הן במירון והן בהמשך הדרך, מה שמראה על תכנון לקוי לגבי קו 361 במסגרת אירוע מירון.
 

נתנאל531

Active member
אירוע עיכוב / חסימה / קריסה בערב

רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד
אירוע העליה לקבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר הוא כנראה אירוע התחבורה הציבורית השנתי הגדול בישראל. במהלכו מגיעים רבבות ואף מאות-אלפים מרחבי הארץ, למירון שבגליל העליון. האתגרים באירוע הם כמות הנוסעים הגדולה, מרחקי הנסיעה הגדולים בין ריכוזי הנוסעים למירון (המשליכים על צורך בכמות גדולה יותר של אוטובוסים, בגלל אורכם של המסלולים אל מירון), כבישים צרים יחסית באיזור מירון, והצורך להבטיח את זרימת התנועה. בשנים האחרונות רבים (אולי אפילו 'כמעט כל') מהעולים למירון הם מקרב הציבור החרדי, המתאפיין בשיעור נמוך של מחזיקי רכב פרטי, דבר שהוא יתרון (רגילים לאוטובוס) וגם חסרון (יש צורך בנסיעות ארוכות, ולא רק שאטלים קצרים עד לחניוני רכב פרטי). החשש הגדול הוא מ'קריסה' - חסימת נתיב הכביש מסיבות שונות (אוטובוס תקוע, אוטובוס שנשרף, עומסי תנועה בגלל ריבוי כלי רכב, נוסעים זועמים המתעכבים ובתגובה חוסמים עורק תנועה), דבר שמהר מאוד יוצר תגובת שרשרת הגוררת עיכובים לנוסעים, עיכובים לאוטובוסים, והפסד זמן ומשאבים רב.

מירון שוכנת באיזור הררי מאוד, והגישה אליה באופן מסורתי היא רק באמצעות כביש. שום מסלול רכבת לא מתוכנן באיזור בטווח הסביר, ובצדק. נפחי התנועה באיזור במהלך ימי השנה הרגילים לא מצדיקים סלילת תשתיות רחבת היקף בתוואי הררי וקשה. תחנות הרכבת הקרובות ביותר נמצאות בעכו ונהריה, במרחק של כ־45 ק"מ ממירון (זאת עד להקמת תחנת כרמיאל בעוד מספר שנים, שכנראה תיקח חלק משמעותי במבצע מירון בעתיד). מנגד, מירון יושבת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וישנה אליה גישה מ־4 כיוונים: מכביש 85 (כרמיאל, צ. נ. עמוד) דרך צומת חנניה, מכביש 89 מזרח (ראש פינה, כביש 90, צפת), מכביש 89 מערב (נהריה, מעלות), ומאיזור קריית שמונה ועמק החולה.

במשך שנים נהג שילוב של תחבורה פרטית עם תחבורה ציבורית באירוע, כאשר במשך הזמן ועליית כמות האנשים, ואירועי קריסה שונים, הורחקה אט אט התחבורה הפרטית, עד לשיא לקראת האירוע השנה, לקראתו הוצהר על הרחקת התנועה הפרטית עד כרמיאל, צומת חירם וצפת, והאוטובוסים הפרטיים לחניונים הקרובים. מספר הרכבים הפרטיים שהגיעו לאיזור האירוע הוערך קודם האירוע בכ־3,000, בפועל כנראה שהגיעו פחות. החניונים הקרובים יותר שימשו לחניית האוטובוסים הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהשעות התאפשרה הורדת נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בסמוך לכניסה למירון. מהחניונים הופעלו נסיעות 'שאטל' קצרות עד מירון, ברכבים עירוניים של נתיב, אגד, החברה הנצרתית, וכנראה נוספות. הכביש בכניסה למירון הפך למסלול חד-סטרי, כאשר כביש מקביל שעבר דרך החניון שימש כמסלול הנגדי, והנוסעים עוברים דרך מעבר תת-קרקעי מיוחד (למניעת חסימת הכביש על ידי הולכי רגל), נוהל תנועה מקובל במקום באירועים גדולים, ומוצלח למדי. אגב, השאטלים הופעלו עם הרבה יותר מאשר 10 נוסעים בעמידה...

ועדת הפנים של הכנסת / היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון תשע"ד -
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2014-05-12.rtf
אירוע עיכוב / חסימה / קריסה בערב
מאוחר יותר היו דיווחים באתרים חרדים על ציבור גדול שהתקבץ בחניון בשעות הערב, וגרם לחסימה שלו, כך שנדרשה פעולת שוטרים ופרשים לשחרור החסימה, ונוצר אירוע לא נעים. מה שקרה כנראה הוא שילוב של נטייה טבעית לחזור הביתה בשעות החשכה, יחד עם קור יחסי שירד לאיזור, והוביל למאסה פתאומית של אנשים שהגיעה לחניון, מילאה במהירות את השאטלים הבודדים שחיכו, וחסמה את נתיב הנסיעה של הרכבים היוצאים והנכנסים, לצד מהומות מקומיות (דחיפות, החזק עולה) של המון לא ממושמע. גודש נוסעים פתאומי היה צפוי, והפתרון הפשוט היה המתנה ומספר סבבים של השאטלים עד לפיזור כל הנוסעים, אבל נדרשה מעורבות משטרתית כדי לאפשר את יציאת וכניסת השאטלים מהחניון, וחבל. בעיה מתקשרת לאירוע הפיזור היא שמספר היוצאים היה כנראה גדול יותר ממספר הנכנסים (רבים הגיעו למירון עוד ביום ד'-ה'-ו', אך רצו לחזור יחד עם הנוסעים שהגיעו ב־א'), לא הייתה הכוונה ברורה בחניון מהיכן יוצאת כל נסיעה, גם על האוטובוסים עצמם לא הופיע יעד ברור, ובמקום לא היו רציפי המתנה מגודרים, מה שגרר התנפלות מסוג 'החזק עולה' על האוטובוסים שהמתינו, וחסימת הכביש בחניון. כתחליף לגידור הרציפים שלא היה (אך פעל יפה ברציף ההורדה בכניסה למירון שם גם עמדו שוטרים בנקודות המעבר), נוצרו לפי התמונות שרשראות אנושיות של שוטרים.

עידן יוסף / ההמון במירון התפרע ועיכב פיזור החוגגים
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-348716-00.html?t=152709

בחרדי חרדים / היום שאחרי: הסיכומים, התגובות והאשמים
http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=68398&cat=1&scat=1
 

נתנאל531

Active member
בעתיד

רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד
אירוע העליה לקבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר הוא כנראה אירוע התחבורה הציבורית השנתי הגדול בישראל. במהלכו מגיעים רבבות ואף מאות-אלפים מרחבי הארץ, למירון שבגליל העליון. האתגרים באירוע הם כמות הנוסעים הגדולה, מרחקי הנסיעה הגדולים בין ריכוזי הנוסעים למירון (המשליכים על צורך בכמות גדולה יותר של אוטובוסים, בגלל אורכם של המסלולים אל מירון), כבישים צרים יחסית באיזור מירון, והצורך להבטיח את זרימת התנועה. בשנים האחרונות רבים (אולי אפילו 'כמעט כל') מהעולים למירון הם מקרב הציבור החרדי, המתאפיין בשיעור נמוך של מחזיקי רכב פרטי, דבר שהוא יתרון (רגילים לאוטובוס) וגם חסרון (יש צורך בנסיעות ארוכות, ולא רק שאטלים קצרים עד לחניוני רכב פרטי). החשש הגדול הוא מ'קריסה' - חסימת נתיב הכביש מסיבות שונות (אוטובוס תקוע, אוטובוס שנשרף, עומסי תנועה בגלל ריבוי כלי רכב, נוסעים זועמים המתעכבים ובתגובה חוסמים עורק תנועה), דבר שמהר מאוד יוצר תגובת שרשרת הגוררת עיכובים לנוסעים, עיכובים לאוטובוסים, והפסד זמן ומשאבים רב.

מירון שוכנת באיזור הררי מאוד, והגישה אליה באופן מסורתי היא רק באמצעות כביש. שום מסלול רכבת לא מתוכנן באיזור בטווח הסביר, ובצדק. נפחי התנועה באיזור במהלך ימי השנה הרגילים לא מצדיקים סלילת תשתיות רחבת היקף בתוואי הררי וקשה. תחנות הרכבת הקרובות ביותר נמצאות בעכו ונהריה, במרחק של כ־45 ק"מ ממירון (זאת עד להקמת תחנת כרמיאל בעוד מספר שנים, שכנראה תיקח חלק משמעותי במבצע מירון בעתיד). מנגד, מירון יושבת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וישנה אליה גישה מ־4 כיוונים: מכביש 85 (כרמיאל, צ. נ. עמוד) דרך צומת חנניה, מכביש 89 מזרח (ראש פינה, כביש 90, צפת), מכביש 89 מערב (נהריה, מעלות), ומאיזור קריית שמונה ועמק החולה.

במשך שנים נהג שילוב של תחבורה פרטית עם תחבורה ציבורית באירוע, כאשר במשך הזמן ועליית כמות האנשים, ואירועי קריסה שונים, הורחקה אט אט התחבורה הפרטית, עד לשיא לקראת האירוע השנה, לקראתו הוצהר על הרחקת התנועה הפרטית עד כרמיאל, צומת חירם וצפת, והאוטובוסים הפרטיים לחניונים הקרובים. מספר הרכבים הפרטיים שהגיעו לאיזור האירוע הוערך קודם האירוע בכ־3,000, בפועל כנראה שהגיעו פחות. החניונים הקרובים יותר שימשו לחניית האוטובוסים הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהשעות התאפשרה הורדת נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בסמוך לכניסה למירון. מהחניונים הופעלו נסיעות 'שאטל' קצרות עד מירון, ברכבים עירוניים של נתיב, אגד, החברה הנצרתית, וכנראה נוספות. הכביש בכניסה למירון הפך למסלול חד-סטרי, כאשר כביש מקביל שעבר דרך החניון שימש כמסלול הנגדי, והנוסעים עוברים דרך מעבר תת-קרקעי מיוחד (למניעת חסימת הכביש על ידי הולכי רגל), נוהל תנועה מקובל במקום באירועים גדולים, ומוצלח למדי. אגב, השאטלים הופעלו עם הרבה יותר מאשר 10 נוסעים בעמידה...

ועדת הפנים של הכנסת / היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון תשע"ד -
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2014-05-12.rtf
בעתיד
המודל התחבורתי של הרחקת רכבים פרטיים הצליח מאוד השנה, הן בויסות מספר העולים (מי שקשה לו לסוע באוטובוס למירון, יכול לבוא ברכבו הפרטי כמה ימים לפני או אחרי ל"ג בעומר), והן בהצלחה בשמירת נתיב הנסיעה פנוי, וללא עומסי תנועה. נראה שהמודל הזה יאומץ בשנים הבאות, תוך הסדרה טובה יותר של איזורי החנייה לרכבים פרטיים, והשטאלים מהם למירון.

נקודה מעניינת בהקשר של מבצע מירון היא אי־שילובה של רכבת ישראל במבצע. הרכבת מספקת שירות 24 שעות ביממה מאיזור בני ברק לעכו/נהריה, וניתן להסתייע בה בשילוב עם שאטלים מתחנות הרכבת למירון. שילוב כזה אפשרי גם מאשדוד וקריית גת, ובדוחק גם מבית שמש. התשומות הנדרשות להפעלת שאטלים באורך בינוני קטנות מהתשומות הנדרשות לנסיעה ארוכה בהרבה ממירון/אשדוד/קריית גת לבני ברק, אך זמן הנסיעה עשוי להיות ארוך יותר, בשל המתנה במעבר. בפועל, לא היה שיתוף פעולה כזה השנה, ואף להפך, הייתה הרעת שרות, בעקבות הקיצוץ בקווי השירות הרגילים מעכו/נהריה למירון. בעתיד, עם פתיחתה של תחנת כרמיאל, נראה שיעשה בה שימוש רב במהלך מבצע מירון, בגלל קירבתה היחסית לאיזור.
 
שילוב הרכבת מצריך שינוי הרגלים של הציבור

בעתיד
המודל התחבורתי של הרחקת רכבים פרטיים הצליח מאוד השנה, הן בויסות מספר העולים (מי שקשה לו לסוע באוטובוס למירון, יכול לבוא ברכבו הפרטי כמה ימים לפני או אחרי ל"ג בעומר), והן בהצלחה בשמירת נתיב הנסיעה פנוי, וללא עומסי תנועה. נראה שהמודל הזה יאומץ בשנים הבאות, תוך הסדרה טובה יותר של איזורי החנייה לרכבים פרטיים, והשטאלים מהם למירון.

נקודה מעניינת בהקשר של מבצע מירון היא אי־שילובה של רכבת ישראל במבצע. הרכבת מספקת שירות 24 שעות ביממה מאיזור בני ברק לעכו/נהריה, וניתן להסתייע בה בשילוב עם שאטלים מתחנות הרכבת למירון. שילוב כזה אפשרי גם מאשדוד וקריית גת, ובדוחק גם מבית שמש. התשומות הנדרשות להפעלת שאטלים באורך בינוני קטנות מהתשומות הנדרשות לנסיעה ארוכה בהרבה ממירון/אשדוד/קריית גת לבני ברק, אך זמן הנסיעה עשוי להיות ארוך יותר, בשל המתנה במעבר. בפועל, לא היה שיתוף פעולה כזה השנה, ואף להפך, הייתה הרעת שרות, בעקבות הקיצוץ בקווי השירות הרגילים מעכו/נהריה למירון. בעתיד, עם פתיחתה של תחנת כרמיאל, נראה שיעשה בה שימוש רב במהלך מבצע מירון, בגלל קירבתה היחסית לאיזור.
שילוב הרכבת מצריך שינוי הרגלים של הציבור
החרדי שרגיל שאוטובוסים (כלל אוטובוסים לנסיעות בינעירוניות ארוכות) מגיעים אליו עד הבית.
תחנת הרכבת של בני ברק (שממנה אין שירות ישיר לעכו/נהריה ואין שירות 24 שעות ביממה) רחוקה מאיזורי המגורים של הציבור החרדי בעיר.
כלומר יהיה צורך לארגן הסעות מתוך השכונות לתחנות הרכבת (בבני ברק, תל אביב ,אשדוד, קרית גת וכד'). הסעות שהציבור החרדי כמובן יצפה שיהיו בחינם, כי הוא לא יהיה מוכן לשלם גם על נסיעה לתחנת הרכבת וגם על הנסיעה ברכבת.
הסעות כאלה יבואו על חשבון קווי התח"צ הרגילים בגוש דן, באשדוד, בקרית גת וכד'.
רק שינוי ההרגל של הציבור החרדי שהאוטובוס מגיע אליו עד הבית יאפשר שילוב של הרכבת (שלא יכולה כמובן להגיע עד הבית).
את שינוי ההרגל הזה צריך להתחיל, ללא קשר לל"ג בעומר, בכך שקווי חרדים בינעירוניים לא יסעו בתוך השכונות, אלא יעצרו בתחנה אחת או שתיים מרכזיות בעיר (ירושלים, בני ברק, אשדוד, חיפה וכד').
האם זה יקרה? כנראה שלא...
 

טשאפק 2

New member
הפיתרון הוא להחיות מחדש את המסורת

רשמי תחבורה ציבורית ממירון - ל"ג בעומר תשע"ד
אירוע העליה לקבר הרשב"י במירון בל"ג בעומר הוא כנראה אירוע התחבורה הציבורית השנתי הגדול בישראל. במהלכו מגיעים רבבות ואף מאות-אלפים מרחבי הארץ, למירון שבגליל העליון. האתגרים באירוע הם כמות הנוסעים הגדולה, מרחקי הנסיעה הגדולים בין ריכוזי הנוסעים למירון (המשליכים על צורך בכמות גדולה יותר של אוטובוסים, בגלל אורכם של המסלולים אל מירון), כבישים צרים יחסית באיזור מירון, והצורך להבטיח את זרימת התנועה. בשנים האחרונות רבים (אולי אפילו 'כמעט כל') מהעולים למירון הם מקרב הציבור החרדי, המתאפיין בשיעור נמוך של מחזיקי רכב פרטי, דבר שהוא יתרון (רגילים לאוטובוס) וגם חסרון (יש צורך בנסיעות ארוכות, ולא רק שאטלים קצרים עד לחניוני רכב פרטי). החשש הגדול הוא מ'קריסה' - חסימת נתיב הכביש מסיבות שונות (אוטובוס תקוע, אוטובוס שנשרף, עומסי תנועה בגלל ריבוי כלי רכב, נוסעים זועמים המתעכבים ובתגובה חוסמים עורק תנועה), דבר שמהר מאוד יוצר תגובת שרשרת הגוררת עיכובים לנוסעים, עיכובים לאוטובוסים, והפסד זמן ומשאבים רב.

מירון שוכנת באיזור הררי מאוד, והגישה אליה באופן מסורתי היא רק באמצעות כביש. שום מסלול רכבת לא מתוכנן באיזור בטווח הסביר, ובצדק. נפחי התנועה באיזור במהלך ימי השנה הרגילים לא מצדיקים סלילת תשתיות רחבת היקף בתוואי הררי וקשה. תחנות הרכבת הקרובות ביותר נמצאות בעכו ונהריה, במרחק של כ־45 ק"מ ממירון (זאת עד להקמת תחנת כרמיאל בעוד מספר שנים, שכנראה תיקח חלק משמעותי במבצע מירון בעתיד). מנגד, מירון יושבת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וישנה אליה גישה מ־4 כיוונים: מכביש 85 (כרמיאל, צ. נ. עמוד) דרך צומת חנניה, מכביש 89 מזרח (ראש פינה, כביש 90, צפת), מכביש 89 מערב (נהריה, מעלות), ומאיזור קריית שמונה ועמק החולה.

במשך שנים נהג שילוב של תחבורה פרטית עם תחבורה ציבורית באירוע, כאשר במשך הזמן ועליית כמות האנשים, ואירועי קריסה שונים, הורחקה אט אט התחבורה הפרטית, עד לשיא לקראת האירוע השנה, לקראתו הוצהר על הרחקת התנועה הפרטית עד כרמיאל, צומת חירם וצפת, והאוטובוסים הפרטיים לחניונים הקרובים. מספר הרכבים הפרטיים שהגיעו לאיזור האירוע הוערך קודם האירוע בכ־3,000, בפועל כנראה שהגיעו פחות. החניונים הקרובים יותר שימשו לחניית האוטובוסים הפרטיים, כאשר לפחות בחלק מהשעות התאפשרה הורדת נוסעים על ידי אוטובוסים פרטיים בסמוך לכניסה למירון. מהחניונים הופעלו נסיעות 'שאטל' קצרות עד מירון, ברכבים עירוניים של נתיב, אגד, החברה הנצרתית, וכנראה נוספות. הכביש בכניסה למירון הפך למסלול חד-סטרי, כאשר כביש מקביל שעבר דרך החניון שימש כמסלול הנגדי, והנוסעים עוברים דרך מעבר תת-קרקעי מיוחד (למניעת חסימת הכביש על ידי הולכי רגל), נוהל תנועה מקובל במקום באירועים גדולים, ומוצלח למדי. אגב, השאטלים הופעלו עם הרבה יותר מאשר 10 נוסעים בעמידה...

ועדת הפנים של הכנסת / היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון תשע"ד -
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2014-05-12.rtf
הפיתרון הוא להחיות מחדש את המסורת
לעלות לציון רשב"י ברגל ביום ההילולה.

אם אמנם היתה פעם מסורת כזו זו שאלה משנית. אני בטוח שאפשר למצוא תקדים היסטורי לרב בעל שם שהיה נוהג לעלות ברגל ולא בעגלה. החווייה הרוחנית בוודאי מתעצמת, וידועות תופעות של צעדות דתיות מרחבי תבל.

כך, האוטובוסים יישמרו למתקשים בהליכה, ואילו רוב הציבור יצעד אל ההר מכמה כיוונים. יהיה עדיין קושי להביא את האנשים אל נקודות המוצא לצעידה, אבל זה פחות נורא.
 
כדאי שאת הבדיחות שלך תשמור לאירוע אחר

הפיתרון הוא להחיות מחדש את המסורת
לעלות לציון רשב"י ברגל ביום ההילולה.

אם אמנם היתה פעם מסורת כזו זו שאלה משנית. אני בטוח שאפשר למצוא תקדים היסטורי לרב בעל שם שהיה נוהג לעלות ברגל ולא בעגלה. החווייה הרוחנית בוודאי מתעצמת, וידועות תופעות של צעדות דתיות מרחבי תבל.

כך, האוטובוסים יישמרו למתקשים בהליכה, ואילו רוב הציבור יצעד אל ההר מכמה כיוונים. יהיה עדיין קושי להביא את האנשים אל נקודות המוצא לצעידה, אבל זה פחות נורא.
כדאי שאת הבדיחות שלך תשמור לאירוע אחר

לא לאירוע בו עמדו אלפי אנשים מספר שעות בערב וגם בבוקר וחיכו לאוטובוסים שבוששו מלהגיע, ועל הדרך הופחדו והונסו ע"י פרשי המשטרה כאילו היה מדובר בהפגנה והתפרעויות בלתי חוקיות.

משטרת התנועה ואנשי הארגון של החברות התחבורה כשלו במלאכתם בנקודות החשובות ביותר ובכשלים החוזרים על עצמם מדי שנה.
 

נתנאל531

Active member
בשום מקום ובשום מצב

כדאי שאת הבדיחות שלך תשמור לאירוע אחר

לא לאירוע בו עמדו אלפי אנשים מספר שעות בערב וגם בבוקר וחיכו לאוטובוסים שבוששו מלהגיע, ועל הדרך הופחדו והונסו ע"י פרשי המשטרה כאילו היה מדובר בהפגנה והתפרעויות בלתי חוקיות.

משטרת התנועה ואנשי הארגון של החברות התחבורה כשלו במלאכתם בנקודות החשובות ביותר ובכשלים החוזרים על עצמם מדי שנה.
בשום מקום ובשום מצב
לא ניתן להבטיח אספקת אוטובוסים הולמת לקבוצה גדולה של אנשים שבאה בבת אחת, כמו שקורה במירון בבוקר ל"ג בעומר, ובסיום ההילולה. פיזור המון על ידי אוטובוסים יהיה תמיד בסבבים, ובפרק זמן בינוני. המפתח הוא סבלנות, ונכונות של משתתפי האירוע לקחת מראש אפשרות של תרחישי קיצון לא נעימים, לרבות התנהגות לא־נאותה של חלק מההמון, ואי־צדק בהמתנה לתור ('החזק עולה').

מי שבא למירון בל"ג בעומר, צריך לקחת בחשבון את הסיכונים, ולהצטייד בהתאם במזון, ובביגוד חם. מי שלא יכול לעמוד בהמתנה ממושכת לפיזור, עדיף שישכור חדר לינה במירון / צפת / אחד מישובי הסביבה, או שיגיע מעט לפני / אחרי ל"ג בעומר. מי שחושב שיוכל למצוא תחבורה ציבורית בל"ג בעומר במירון כמו ביום חול, אין לו אלא להלין על עצמו.

לגבי המשטרה, ברור שהיא ממש לא נהנית מהצורך להסדיר פיזור המון והשארת צירי תנועה פתוחים, אף אחד לא יוקיר לה תודה על פעולותיה למען הכלל, והפרטים שחשים נפגעים יעלבו וינטרו טינה, זו עבודה כפויית טובה לגמרי. אם המשטרה נאלצה לעשות אותה, כנראה שאין ברירה אחרת.
 
אני מסכים עם חלק מדבריך

בשום מקום ובשום מצב
לא ניתן להבטיח אספקת אוטובוסים הולמת לקבוצה גדולה של אנשים שבאה בבת אחת, כמו שקורה במירון בבוקר ל"ג בעומר, ובסיום ההילולה. פיזור המון על ידי אוטובוסים יהיה תמיד בסבבים, ובפרק זמן בינוני. המפתח הוא סבלנות, ונכונות של משתתפי האירוע לקחת מראש אפשרות של תרחישי קיצון לא נעימים, לרבות התנהגות לא־נאותה של חלק מההמון, ואי־צדק בהמתנה לתור ('החזק עולה').

מי שבא למירון בל"ג בעומר, צריך לקחת בחשבון את הסיכונים, ולהצטייד בהתאם במזון, ובביגוד חם. מי שלא יכול לעמוד בהמתנה ממושכת לפיזור, עדיף שישכור חדר לינה במירון / צפת / אחד מישובי הסביבה, או שיגיע מעט לפני / אחרי ל"ג בעומר. מי שחושב שיוכל למצוא תחבורה ציבורית בל"ג בעומר במירון כמו ביום חול, אין לו אלא להלין על עצמו.

לגבי המשטרה, ברור שהיא ממש לא נהנית מהצורך להסדיר פיזור המון והשארת צירי תנועה פתוחים, אף אחד לא יוקיר לה תודה על פעולותיה למען הכלל, והפרטים שחשים נפגעים יעלבו וינטרו טינה, זו עבודה כפויית טובה לגמרי. אם המשטרה נאלצה לעשות אותה, כנראה שאין ברירה אחרת.
אני מסכים עם חלק מדבריך

אך עדיין חושב שלמשטרה ולאחראים על הסדר והארגון במסופי העלאת והורדת הנוסעים אחריות רבה על אי הסדר במקום.

נ.ב. תגובתי לעיל אליה הגבת, היתה בהתאם לדברים אותם כתב זה שהגבתי לו.
 

טשאפק 2

New member
אין כוונה לפגוע

כדאי שאת הבדיחות שלך תשמור לאירוע אחר

לא לאירוע בו עמדו אלפי אנשים מספר שעות בערב וגם בבוקר וחיכו לאוטובוסים שבוששו מלהגיע, ועל הדרך הופחדו והונסו ע"י פרשי המשטרה כאילו היה מדובר בהפגנה והתפרעויות בלתי חוקיות.

משטרת התנועה ואנשי הארגון של החברות התחבורה כשלו במלאכתם בנקודות החשובות ביותר ובכשלים החוזרים על עצמם מדי שנה.
אין כוונה לפגוע
תגובתי לא היתה לגמרי בדיחה. אם יש קושי - וכפי שהסביר נתנאל, הקושי הוא בלתי נמנע - להביא אנשים ברכב, אז כדאי שמי שיכול - יילך ברגל.

מסורת של הליכה ברגל אכן היתה, ראה בכתבה המצורפת.

"הוא [איש ירושלים הרב ישראל גליס] מספר שבכל הדורות העולים להילולת הרשב"י הקפידו לעלות דווקא ברגל להר, "זה בהחלט מחייב גם אותנו. הסבא שלי מעולם לא עלה ברכב, הוא היה בעל התפילה בקיבוץ של חסידי ברסלב במירון ותמיד הקפיד לעלות ברגל. גם הבן איש חי עלה ברגל. צריכים לעלות ברגל להר ולא לחפש אישורים מיוחדים. ההכנות למסע הזה הן לא פחות חשובות, צריכים ללכת, לנוח, לשתות בדרך ולשמוח בהכנות".
 
לא נפגעתי אישית,

אין כוונה לפגוע
תגובתי לא היתה לגמרי בדיחה. אם יש קושי - וכפי שהסביר נתנאל, הקושי הוא בלתי נמנע - להביא אנשים ברכב, אז כדאי שמי שיכול - יילך ברגל.

מסורת של הליכה ברגל אכן היתה, ראה בכתבה המצורפת.

"הוא [איש ירושלים הרב ישראל גליס] מספר שבכל הדורות העולים להילולת הרשב"י הקפידו לעלות דווקא ברגל להר, "זה בהחלט מחייב גם אותנו. הסבא שלי מעולם לא עלה ברכב, הוא היה בעל התפילה בקיבוץ של חסידי ברסלב במירון ותמיד הקפיד לעלות ברגל. גם הבן איש חי עלה ברגל. צריכים לעלות ברגל להר ולא לחפש אישורים מיוחדים. ההכנות למסע הזה הן לא פחות חשובות, צריכים ללכת, לנוח, לשתות בדרך ולשמוח בהכנות".
לא נפגעתי אישית,

אך התגובה שיש בה צליל זלזול בהחלט צרמה לי לאור מה שקרה בפועל בשטח.

ניתן לקיים דיון מכובד על דרכי ההגעה והתנהלות המארגנים המשטרה והציבור כמו שעשה נתנאל מנקודת מבטו.

אני אישית ניצלתי מכל הבלאגן, אך נוכחתי בחלקו הן בדרך הלוך והן בחזור.

סיפורים היסטוריים על מירון רבים הם, ולא מהם אמורים לקחת דוגמה לניהול אירוע שכזה המתנהל בשנת 2014. נראה לי די ברור.


מדבריך בתגובה זו נראה שלא ממש הבנת היכן היו נקודות התורפה והכאוס העיקריות.
ללכת ברגל מהיכן?
עד היכן יגיעו האנשים ברכב?
 

amirv

New member
חוויות אישיות

לא נפגעתי אישית,

אך התגובה שיש בה צליל זלזול בהחלט צרמה לי לאור מה שקרה בפועל בשטח.

ניתן לקיים דיון מכובד על דרכי ההגעה והתנהלות המארגנים המשטרה והציבור כמו שעשה נתנאל מנקודת מבטו.

אני אישית ניצלתי מכל הבלאגן, אך נוכחתי בחלקו הן בדרך הלוך והן בחזור.

סיפורים היסטוריים על מירון רבים הם, ולא מהם אמורים לקחת דוגמה לניהול אירוע שכזה המתנהל בשנת 2014. נראה לי די ברור.


מדבריך בתגובה זו נראה שלא ממש הבנת היכן היו נקודות התורפה והכאוס העיקריות.
ללכת ברגל מהיכן?
עד היכן יגיעו האנשים ברכב?
חוויות אישיות
הגעתי מבני ברק בקו 1111 של אגד (קו מיוחד לצורך האירוע) לקחתי את הנסיעה הראשונה ב-10 בלילה (הראשונה שיצאה)
את הכרטיסים הזמנתי ביום חמישי דרך מוקד ההזמנות של אגד ולמרות שהעבירו אותי ב-2800 ממוקד למוקד, סך הכל היה סביר.
הסבירו לי לקחת את הכרטיסים מהמשרד ברחוב חזון איש 87 פינת עזרא.
הגעתי ב-09:15 (כמה שיותר ספייר יותר טוב). סדרן של אגד העביר את כרטיס האשראי שלי במכונה והוציא אתה כרטיס במהירות הבזק. על הכרטיס היה כתוב אוטובוס מספר 10 (מתוך 15 שיצאו באותה שעה).
כל האוטובוסים יצאו מחזון איש מול בית הקברות ופלשו לרמת גן. סה"כ עבד לא רע. כנראה בגלל שזו הנסיעה הראשונה אוטבווסים טפטפו לאט והסדרן בשטח לא מספיק זריז עם תליית השלטים של המספר שלהם (1-15) דבר שיצר הרבה אי וודאות בקרב הממתיניםבוספו של דבר יצאנו לדרך בערך ב-10:30. אחור סביר מבחינתי. האוטובוס היה של חברה פרטית שנשכרה על ידי אגד (נופי משהו)
עצירה במגידו לצורך התרעננות, בידוק (וויסות, למקרה שיש עומסים במירון) עברה חלק ומסודר. כל התחבורה הציבורית הופנתה לואדי ערה ולמגידו בזמן שההסעות הפרטיות הופנו לואדי מילק ולחניון קטן יותר ביער יקנעם (נסעתי שם לפני כמה שנים וגם שם עצרית ההתרעננות היתה מסודרת מאד).

ההגעה חלק, החזרה ברדק.

הגדרות הזמניות שהמשטרה מציבה בחניוני החזרה לא מתוכננות טוב וכמעט דורשות מהציבור להתעלם מהן. בגדרות יש המון פתחים, הרבה מעבר לנדרש (לכאורה פתח מול דלת קדמית ומול דלת אחורית לכל אוטובוס, למעשה זה מייצר המון חורים עם קצת גדר בינהם). שום שלט איסור מעבר לאזור התפעולי של האוטובוסים ואפילו בלי כריזה נורמלית. כתוצאה הציבור התייחס לגדרות כאל קישוט דקורטיבי ותו לא והסתובב בין גלגלי האוטבווסים, דבר שמלבד היותו סכנת נפשות גם עיכב מאד את כל התנועה.
ברגע שהציבור עבר את הגדרות הוא גם פספס את שלטי התחנות עם ציון היעדים שאותם אגדיר כ"סבירים". אבל הציברו שעבר אותם פשוט לא ראה אותם. והתחיל לדפוק על כל אוטובוס ולשאול לאן הוא נוסע ואיפה היעד שהוא צריך. הנהנגים כמובן לא ידעו את התשובה וגם השוטרים לא. מיותר לציין שמפה עם המתחם לא היתה ואפילו מספור לרציפים לא היה.
מרגע שהציבור עבר את הגדרות אוטובוסים לא יכלו להתקרב לתחנות שהוגדרו להם ומי שחיכה כמו ילד טוב סתם הפך ל"פראיר" למעשה המקום הכי פנוי מהולכי רגל בכל המתחם היה המקום בו הנוסעים היו אמורים לחכות....
הברדק לא איפשר לסדרנים להבין איפה צריך אוטובוסים הכי דחוף כי אוטובוסים שנשלחו והתמלאו לא הצליחו לעזוב את השטח. נדרשו סוסים כדי לפנות להם נתיב.

הברדק נרגע לקראת 6 בבוקר ובניגוד למה שנכתב המספר הגדול של החוזרים באותם שעות (3-6) היה צפוי וידוע. זו השעה שבה היתה הקריסה שנה שעברה.
ב-7 בבוקר החלה מכה חדשה, אגד, שמחוייבת כמובן גם לעומסי יום א' הרגילים ולתלמידים, סבלה ממחסור חמור באוטובוסים. אלפים (שכבר קנו כרטיס הלוך חזור) חיכו בעיקר לכיוון ירושלים ובני ברק עד ששעות השיא עברו וכל אוטובוס שהתפנה הופנה למירון (בעיקר האוטובוסים שמסיעים חייילים מהמרכז לצפון).

אחרי שעה וקצת של מחסור באוטובוסים החלטתי לא לחכות עוד ועליתי על אוטובוס פנוי יחסית לפכיוון חיפה (777 להדר). הנהג החליט על דעת עצמו להוסיף עצירה בצ'ק פוסט ואמר לכל מי ששאל אותו אם הוא מגיע לרכבת שהוא יעצור במרחק של 10 דקות הליכה מהתחנה. במהלך הירידה לכיוון צומת חנניה (כולל התעכבות 10 דקות בעמדת גבייה) עברו על פני 10 אוטובוסים ריקים של אגד בלבד עבור האלפים שחיכו לירושלים ובני ברק, כך הבנתי שעשיתי החלטה נכונה.
משם לקחתי רכבת חזרה למרכז. מיותר לציין ששילמתי יותר ממה שתכננתי ושהחזרה לקחה כמה שעות יותר ממה שתכננתי. אבל זה עדיף על המתנה של שעות ומלחמה עם אנשים על אוטובוסים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה