רשמי ביקור בגן הורדים מאתמול
[בהערת אגב, למטה ברחוב קפלן עדיין שובתים/מפגינים יוצאי אתיופיה במחאה על היחס של משרד הקליטה כלפיהם, עליהם לא שומעים דבר]. נכנסנו דרך השביל המונגש בשיפוע לא קל אבל מהווה נגזרת של המצב הטופוגרפי בגן הורדים. כשיצאנו ראינו נכה בכסא גלגלים שמגיעה אף היא. אסף, חולה הסרטן השובת רעב מאושפז עדיין בעין כרם. הצעירה אלה ששובתת רעב עבור אמה התמוטטה היום ונלקחה לבית החולים לפני שהגענו. הבן רון השובת רעב בשם אביו חולה הסרטן לא חש בטוב ושכב באוהל שלו זמן רב. איציק חולה הסרטן השובת רעב נכח במקום בכוחות רבים. הרב נתן זהבי השובת רעב אף הוא, אבל מעשן עדיין, הגיע לאחר ששהינו במקום כחצי שעה והרעים בקולו. נאמר שהצטרפו אנשים נוספים לשביתת הרעב. מסע המכוניות של אתמול עודד אותם לא מעט. היו מעט מדי אנשים אבל היתה תנועה של באים והולכים מתוכם הרבה בני משפחה וחברים, כמו כן קרובי משפחה של חולים שמתו מהמחלה הנוראה הזאת וחלקם העלו סיפורי זוועה על אי זמינות התרופות. הציבור כנראה עדיין אדיש כי הוא יודע
שלו זה לא יקרה. מחלקים סטיקרים עם הכיתוב טוב למות, ארצנו בעד בעל המשמעות הרבה וסרטים אדומים לאות הזדהות למעוניינים. היו מספר עתונאים וצלמים, זיהיתי את גיא מרוז ממעריב. נכחו במקום צעירים מהשומר הצעיר שנראו כממלאי תפקיד שחשוב בעיניהם. (משיחה עם אחת מבנותיו של איציק). ברור לכולם שההחלטה היא אך ורק בידיים ובעט של אולמרט והשאלה היא איך הוא רוצה להיראות בעיני הציבור הישראלי ולא פחות מזה איך הוא רוצה להיראות בעיני הציבור העולמי בנושא נחישות ועמידה על מה שהוא חושב שזה הצדק. עיני כולם נשואות למחר לפגישה בנושא האמורה להתקיים בין פרץ לאולמרט בשיתוף ישי. הפתרון המקווה - שפחות ממנו לא מקובל עליהם וללא הפתרון המינימלי לא יפסיקו את השביתה - הוא אישור של מימון מלא לחולי סרטן המעי הגס לקבלת שתי התרופות לפחות עד סוף השנה והבטחה לדיון המשכי בנושא לגבי השנה הבאה בזמן הקרוב ביותר ובאותה הרוח. א' מדובר על תוספת של למעלה מ- 150 מיליון שקל ל- 2006 על חשבון חלק מהתוספת של 2007, (שעדיין לא אושרה ולא נידונה), ובהבטחה שחולי סרטן המעי הגס יכללו ללא קשר למעמדם ברשימה של סל התרופות. ההבנה היא שכל החולים שנמצאים מעליהם בדירוג הסל יקבלו אף הם את התרופות שלהם כי ועדת הסל מיקמה את סרטן המעי הגס די נמוך - ובתנאי ברור, חתום, מוסכם משפטית וסגור ללא אפשרות שינוי - לגבי חולי סרטן המעי הגס ששובתים רעב. אפשרות אחרת ב' מינימלית היא פתרון רק לחולי סרטן המעי הגס - בהיותם חוד החנית של הנושא ואלו שלקחו ולוקחים את הסיכון על חייהם - לא שום קשר לשום דבר אחר וללא בדיקה של מהיכן יגיע הכסף אבל בעיקר שיגיע לתקופה המדוברת ויובטח חוקית באישור יועציהם המשפטיים. הנושא לא פשוט. יש אכזבה רבה ואולי אף מעט כעס על האימפוטנטיות של 2 נציגי הגימלאים שעסקו בנושא - בן-יזרי ושרוני. לגבי איתן זה פחות כי הוא לא מתיימר לפתור ולא מתחסד בנושא. (אני מתבטא במתינות). יש גם כעס מה כלפי התקשורת שלא מדגישה מספיק את ההיבט של הצלת חיים לעומת הארכת חיים של התרופות הנידונות כי יש דוגמאות רבות לכך. מתברר שההקשרים הפוליטיים של ועדת סל התרופות, החברים בועדה, קופות החולים, יצרני ויבואני התרופות ושאר גוזרי קופונים, (כולל משרד האוצר שלא מוכן לוותר על המע"מ עבור התרופות), מפריעים לא מעט ותורמים אף הם - ובכוונה - לבלבול בקרב הציבור. הוכחות לכך ניתן לראות בעיקר בתגובות של רבים בכתבות האינטרנטיות המופיעות בנושא באתרים השונים. אין ספק שכל ביקור של מבקרים תורם בגדול לעידוד רוחם ונפשם של שובתי הרעב ושאר הנוכחים. אגב, כל מה שיש שם במאהל, שתיה, כוסות, הצללות, כיסאות, שמיכות, סטיקרים, חולצות, ברושורים וכו', הכל הכל זה תרומות של אזרחים איכפתיים. שבוע טוב.
[בהערת אגב, למטה ברחוב קפלן עדיין שובתים/מפגינים יוצאי אתיופיה במחאה על היחס של משרד הקליטה כלפיהם, עליהם לא שומעים דבר]. נכנסנו דרך השביל המונגש בשיפוע לא קל אבל מהווה נגזרת של המצב הטופוגרפי בגן הורדים. כשיצאנו ראינו נכה בכסא גלגלים שמגיעה אף היא. אסף, חולה הסרטן השובת רעב מאושפז עדיין בעין כרם. הצעירה אלה ששובתת רעב עבור אמה התמוטטה היום ונלקחה לבית החולים לפני שהגענו. הבן רון השובת רעב בשם אביו חולה הסרטן לא חש בטוב ושכב באוהל שלו זמן רב. איציק חולה הסרטן השובת רעב נכח במקום בכוחות רבים. הרב נתן זהבי השובת רעב אף הוא, אבל מעשן עדיין, הגיע לאחר ששהינו במקום כחצי שעה והרעים בקולו. נאמר שהצטרפו אנשים נוספים לשביתת הרעב. מסע המכוניות של אתמול עודד אותם לא מעט. היו מעט מדי אנשים אבל היתה תנועה של באים והולכים מתוכם הרבה בני משפחה וחברים, כמו כן קרובי משפחה של חולים שמתו מהמחלה הנוראה הזאת וחלקם העלו סיפורי זוועה על אי זמינות התרופות. הציבור כנראה עדיין אדיש כי הוא יודע