רשומה מהבלוג שלי

[א י נ ס ו פ]

רשומה מהבלוג שלי

אהבת השם יתברך. ככל שאתה מעמיק להתחבר לעצמך אתה מעמיק להתחבר אליו. אתה רואה את יופיו של פועלו בכל דבר הנמצא בעולם, בכל תהליך שנתקלת בו, בכל נקודה ונקודה בחייך. אתה מתקרב אליו, ומתרחק מאהבה לחלקיק, מאהבה בין ניצוץ לניצוץ, ומתקרב לאהבת האחד שהוא הכל. אתה מרגיש ויודע שהדרך היא המהות, שאתה הוא האחד, ויודע במקביל שהליכה בדרך הזו, עם השלמות שהיא עוזרת לך לחוות שוב, מרחיקה אותך מחיים עם אנשים אחרים, מחיים זוגיים. אתה עובר שלבים שונים בחיים שלך, וככל שאתה מתקרב אליו, למהות של הדברים כפי שהם, אתה גם מתרחק מהדברים כמו שהם. מתרחק מהקהל, מהאנשים הקרובים לך ביותר, מתרחק כי אתה יודע שהכל וכולם אחד הם. מתרחק, בלי לעשות מאום. ואתה יוזע שהאהבה האדירה לכל ולכולם שעולה ומתעצמת, מרחיקה אותך ממה שמכונה אהבה זוגית, מרחיקה אותך ממערכת יחסים כמו שהיא קיימת היום. אתה יודע שהזוגיות מעידה על חוסר, ושלם מכיל בתוכו את האלפא והאומגה, היין והיאנג. האיזון הטבעי שמעניקה הזוגיות מושג אצלך, התהליכים ממשיכים והדואליות מתחילה לבצבץ, אתה כבר יודע מה הדרך, חש בכל ישותך שהטוב המוחלט ורק הוא עומד לפניך, ויודע בד בבד שהחיים פה נמדדים אחרת אצל אחרים. יודע שזוגיות עם השם יתברך אינה דבר שכיח. הרצון בדור ההמשך, הידיעה המוחלטת שאת יכולת הנתינה שלך אתה רוצה לחוות במלואה, בדרך האולטימטיבית לא נעלמה, מכיוון שלא תהיה כאן הפריה שמימית שניה, יהיה צורך בזוגיות מסוג כשלהו, זוגיות שתתרום לשלמות הנשמות שיבחרו להגיע. יש אפשרויות למכביר, אבל נוכחות מודעת של הגורם והתוצאה, לפחות בשלב הזה של חיי , הכרחית. כשלם אתה יכול לייצג לנשמות שיבחרו לבוא מתוכך, את האיזון העדין, יכול אבל בכל זואת בן אנוש. מודע לאפשרות שהשלם לפעמים יחוש בחוסר, ורק בגלל האפשרות הזואת יודע, שלבד לא תוכל להכיל מהות שהיא קרובה יותר ממך להוויה.

 

[א י נ ס ו פ]

ואני תוהה

אף אחד לא קרא את שכתבתי?

 

[נועיק]

קריאה

אינה בהכרח תגובה אבל את צודקת - רק תגובה תעיד על כך שקראתי אז תגובה - את מתארת מצב שאכן קורה, בעיקר מול עוצמות שאינן ניתנות להכיל בדרך אחרת אלא שכאשר מתקיימת הדרך האחרת, מתברר שאפשר להכילן, גם בזוג. יש זוגיות שאינה חוסר, שהינה השלמה, ואז החלקיק הוא הניצוץ הוא השלם. האהבה הזוגית הופכת להיות שיקוף של האהבה האלוהית, הלא זאת היתה הכוונה מלכתחילה, זה רק אנחנו שהצבנו תנאים בלתי אפשריים.

 

[א י נ ס ו פ]

אני מתמקדת בחלק ממה שכתבת

אם שגיתי תקני אותי השלמה מעידה על חוסר, שלם אינו מרגיש בצורך, אין לו חוסר זוגיות היא איזון - השלמה - מושגים שמקורם בחוסר שלם עם שלם יש תמיד, אבל זו אינה מסגרת זוגית גבר-אישה כמו שאנו מכירים היום אם לא הבנתי את כוונתך במלואה אשמח לפירוט מלא ונועה תודה על התגובה

 

[נועיק]

לפעמים

זוג זה שני חצאים שמשלימים, ואז הם שלמים, שזה יפה בפני עצמו מאחר וכולנו לא שלמים, אז למצוא שלמות בזוג זו מציאה של ממש. ולפעמים זוג מורכב משניים שהם אותו הדבר, וכך שוב נוצרת שלמות למשל סבא וסבתא שלי היו כאלה, ותמיד אהבתי לראות איך הם מכינים את הסלט שלהם שהיה מייצג נפלא לחיים שלהם יחד - כל אחד שלם, ושניהם יחד שלם גם.

 

[hannan]

כמה נקודות אפשריות נוספות למחשבה

ישנם גישות רבות בעולם הרוחני- שחלקם מתוך הרצון להגיע לנשגב ביותר- הגבוהה ביותר או המושלם ביותר- פוסלות באופן מודע או לא מודע את מה שלמעשה הוא מושלם כמו שהוא. ישנם אין סוף גישות שמתוך שאיפה לשלמות פוסלות למעשה את הקיים ודוגמאות לכך לא חסר (מי שקרא את "התקדשות" של הייך והוא רגיש- יכול אפילו לחוות את הגישה "הקרה" והמתנקרת שהספר מקרין בנוגע לזוגיות מניות וכו') הנסיון גם מבחינה של ינג ויאנג אינו הגיוני- שכן זה כאילו אנחנו מבקשים על ידי המסע הרוחני שלנו להגיע למצב "טהור" ונשגב" (יאנג מוחלט או יינג מוחלט) ובעבור זה אנו מוכנים לזרוק או לוותר על "הליכלוך" את הזוגיות ,. נראה שהשלב הבא ברוחניות היא הקבלה. הקבלה שאנחנו בני אדם- הקבלה שהצורך שלנו בחיפוש לא בהכרך חייב לגרום לנו לוותר על.. וכו'. למעשה אולי אנחנו כבר שלמים כמו שאנחנו- כבר מוארים וכו' אנחנו רק בהכחשה אנושית לזה- מי יודע..

 

[א י נ ס ו פ]

חנן

אני מתייחסת לנקודה בדבריך שאולי קשורה לדברי דברי כפי שאמרתי, במילים אחרות: ההוויה השלמה של היחיד היא האיזון, שלם שאין בו חוסר, מכיוון ששלם בו ואין בו חוסר אינו מכיל דבר מוחלט אחד. בהתייחסות למושג היין והיאנג שציינת - אני כתבתי שהאיזון ,השלם מכיל בתוכו את היין והיאנג האלפא והאומגה והגעה למצב זה היא המראה לך את השלם שבך. אני בדרך ,בה לפעמים אני רואה את המשך הדרך בה אני הולכת. אני דיברתי על חיי שלי, תחושתי שלי, ההויה שלי חיי כפי שאני רואה אותם אני מודעת עד כאב עד כמה זה לא נפוץ בצורה בה אני חווה את זה מודעת בכאב עצום ובד בבד מודעת לאמת הצרופה של הדבר יש לזה הסברים שונים בתורת הסוד והקבלה, הסיבה שההתקרבות לשלב זה צריכה להעשות לאחר שיש בן זוג וילדים - נוגעת גם בנקודה זו אני כותבת את הדברים שלי ממקום של אהבה עצומה לכל מכאב עצום, עם דמעות עם ידיעה של ההיבטים השונים של התהליך וההוויה לו היית נוטל חלק, קצר מאוד, בתהליך שלי, תגובתך הייתה נהפכת על פיה תוהה אני מדוע אתה מרגיש צורך להציג את דבריך בצורה ספציפית זו תוהה אני אם אתה מודע לסיבה בגינה כתבת כל מילה ומילה, למשמעות שהן נותנות למשפטים שהם מרכיבות, למשמעות שצירוף המשפטים הזה נותן לכלל דבריך עד כמה את חי במודעות מלאה להשלכה של כל מחשבה, מילה ומעשה שלך עד כמה מה שאתה קורא או חושב שנכון אתה אכן הווה, חווה ומרגיש בכל רגע ורגע

 

[hannan]

../images/Emo141.gifלאינסוף היקרה.

כתבת הרבה, וחשוב לי להבהיר כמה נקודות. אין בכתיבה שלי- שום ביקורת על דברים אישיים שכתבת או דברים שאת חווה- ובכלל אי אפשר לבקר תחושות של אחרים- וכמובן זאת לא הייתה הכוונה.כמובן שאין התימרות גם להבין מדוע כתבת אשר כתבת וכך גם נראה שההפך. יתרה מזאת -אולי לא הבנתי נכון- אבל נראה שאת- במכתב אלי - במגננה על מה שכתבת שכן אם יש או אין הסברים בתורות הסוד והקבלה- זה ממש לא רלונטי למה שאת מרגישה. ומבחינתי אין רצון לבקר או לשנות את הרגשותיך. כן כתבת ואף ביקשת תגובה- ולכן כתבתי משהו שהוא בא ממני- הוא לא בא לפסול תחושות אשיות שאת מרגישה-הוא בא להגיב על דברים שמה שכתבת אוררו אצלי. אני אפילו לא בטוח אבל-אם יש בנינו חילוקי דעות תאורטיות -הרי שאם יש מימד של ויכוח אין ויכוח על הרגשות אלה על מהותם של עמדות כלליות ותפיסות עולם-וגם ברמה זאת אין לקחת דברים באופן אישי. צר לי אם תפסת או הבנת דברים -כמכוונים כלפיך אשית או שמבקרים אותך אשית כאמור זה ממש לא הכוונה-- הכוונה כן הייתה לאותת לך שכן קראתי את דבריך וכן הם עוררו בי מיתר בכיון מסויים - משהו שאני גם לא רוצה להתכחש לו - ללא קשר אם את מסכימה או לא מסכימה לדברי. נראה שבדיון רציני ממש כמו בספרות- אפשר להגיב לנכתב גם מבלי להכיר אשית את הסופר את הרקע שלו וכו' -לפעמים יצירות נוגעות לנו גם כאשר אנחנו חושבים 180 מעלות הפוך מהדעה שהתכונו אליו. לפעמים היצירות עומדות בפני עצמם מבלי שהרקע האישי בכלל חשוב או רלוונטי לכוח היצרה. יצירה או שיר חזק - גורם לנו להגיב גורם לנו לחשוב וכו' וזה היופי והקסם הטהור שלהם- תארי לעצמך מה היה קורה אילו אחרי כל דיון על שיר או כתיבה -המחבר היה מזדעק על שלא מבנים וחיים את עולמו? כשכתבתי את מה שכתבתי - כתבתי מאוד בכלליות ובכוונה לא כתבתי "אינסוף אני מרגיש שאת טועה או צודקת וכו.." כתבתי כותרת כללית בכוונה. ושוב סליחה עם הבנת אחרת.

** ברור שלעולם (מבלי שיחה פנים מול פנים) אני לא אבין מה עמד מאחורי דברייך ואת לעולם לא תבני מה עומד מאחורי דברי (מבחינה רגשית) ולכן אני מסכים בהחלט אם מה שכתבת "לו היית..." ומאמין שזה גם הפוך.

 

[א י נ ס ו פ]

עוד לפני שקראתי את תגובתך . . .

בדיוק חזרתי להוסיף עוד משהו, הפעם לא נקודה

ולציין, שלא נפגעתי מדבריך, אני יכולה לראות מאיפה אתה בא. אני מעוניינת לדעת מה הסיבה לכך שבחרת להגיב כך. עד כמה אתה מודע לסיבה שאילו הדברים שיצאו ממך בתגובה, וזו הדרך הספציפית בה הם יצאו. עד כמה אתה מודע להיבטים השונים של דבריך, מעבר לאילו שדרכם אתה מוציא את הדברים, שמרגע שיצאו החוצה, כמו שהדגמת בצורה יפהפיה עם השירה והסיפורת, מתחברים להיבטים שונים אצל אנשים שונים. המודעות,היא לדעת גם את זואת, גם את ההשלכה של מילותיך על כל היבטיה. עובדה שבתחילה דורשת בחינה מדוקדקת של כל תג ופסיק, אך הופכת לדרך חיים טבעית.

 

[א י נ ס ו פ]

אני חייבת להוסיף עוד נקודה

יש הבדל בין ידיעה שקראת או חשבת עליה לבד, לגבי העובדה שכולנו שלם, לבין חוויה של זה. כי ההגעה לחוייה זו היא תהליך, שלבים, שקשורים לעובדה שאנו בגוף פיזי שמתפתח ומשתנה. ההוויה המוארת היא השלמות, היא הכל, קשה מאוד גם לאחר ההגעה והחווה של האור המוחלא להתמיד לשהות בו, מכיוון שאנו עדין חיים בכלי, במימד מוגבל. שני דברים שונים הם ידיעה והוויה אני מקוה שההבדל בין המושגים נהיר.

 

[א י נ ס ו פ]

ועוד נקודה

ביותר, יותר התפיסה של ההירכיה היא מוגבלת, שוב מעולם הנסיון היומי שלנו הדברים הם תהליך כמו שלא תגיד שתינוק הוא פחות מבחור וכו' . . . זהו תהליך טבעי שכל אחד יעבור המקום בהוויה הוא המקום בו אתה נמצא בשל התהליך אותו בחרת לעבור

 

[נועיק]

../images/Emo45.gifרעיון נפלא!!!../images/Emo42.gif../images/Emo39.gif

אנחנו כבר שלמים אפשר באמת להפסיק עם ההכחשה האנושית ולהתחיל לחיות מתוך הכרה שהמושלמות היא בעצם חוסר המושלמות וההארה היא בעצם חוסר ההארה מרגיע ביותר את הנפש ומשאיר את הסערות כחלק חוויתי מהחיים. יפה לסוף שבוע הזה. תודה חנן