רק שוטרי מקוף

[atidih]

רק שוטרי מקוף

בימים אלה, כאשר המתנתי בתחנה לאוטובוס כאשר לידה הייתה גדר שסגרה על איזה ב"ס טכנולוגי גדול (שבעצם לא משנה לעניינו העיקריים), בתוך המקום הסגור הנ"ל , ישבו חבורת נערים שישיבתם "שידרה" שיעמום. הם גם לא דיברו הרבה ביניהם וחוסר המעש בלט בגדול. לפתע, הגיח מאישהו מקום, צעיר שכנראה חזר לאחר עזיבה קלה את החבורה וסתם כך, תפש את חפירה ששכבה במקום ושבר בדריכה את האת מהמוט שמחובר אליה ועם המוט השבור שנשאר בידיו, החל לחבוט על המעקה שבו ישבו שאר החבורה. המעקה שעליו חבט, כנראה ידע הרבה מכות כאלה בעבר כי הוא היה שבור לכל אורכו. החביטה הנ"ל נמשכה זמן מה (כנראה בניסיון להמשיך לשבור את המוט) ולאחר מכן התחלפו המכים ב"משימה". התמונה שהבאתי לעיל, נחרתה חזק במוחי וגם תסכלה אותי כי היא החזירה אותי לימים דומים בעבר. אם כי אני מודע היטב לוונדליזם שאנו משופעים בהם אבל הפעם משום מה, זה עשה לי משהו ולכן אני כותב. נדמה לי, שנוער כזה הוא טיפוסי להרבה מעשי ונדליזם, הפקרות, הנעשה במגרשי הכדורגל וכיו"ב. לדעתי, לאחר מכן ובמשך הזמן, ישנם דברים יותר "מרשימים" ש"משתכללים" ו"משתפרים" ואז אנו רואים אותם בכותרות התקשורת אבל לצערי לא להרבה זמן כי בא אירוע אחר שתופש את מקומו של הקודם. הנה למשל, רצח נהג המונית בהרצלייה בזמנו. לאחר אותו אירוע, נערכו סימפוזיונים עם מיטב המוחות בעולם האקדמי. ברברו ואפילו "הסכימו" ביניהם שמקור הבעיה הוא היעדר חינוך, יפה. לאחר מכן הכול חזרו לעיסוקם כולל נשואי הדברים כאן וזאת עד האירוע הבא וחוזר חלילה. מה שחסר כאן הם ה"תמרורים" שהיו יכולים להיות לו שני המרכיבים שציינתי בשורות הקודמות היו בנמצא אבל כבר כתבתנו - הללו אינם. כן, בסימפוזיונים הנזכרים בעקבות רצח נהג המונית, הובעה גם דיעה, שהמקור לאותו רצח הוא השיעמום, בין השאר. זה הביא אותי לנושא המשטרה. עד שיבוא החינוך הנעדר ונהיה כמו במדינות נאורות ומתוקנות, יש להציב את ה"תמרורים" האבודים. ואכן, איני מבין למה אין לנו שוטרי מקוף, עם בדיקות הבדוקאים וכו'. נכון, יאמרו לנו שיש בעיות תקציב ובעיות ביטחון אך זו טעות ובהרבה מקרים גם טרגית - מה שווה ביטחון חיצוני כאשר אין גם ביטחון בחיינו כאן יום יום? כך לא נהיה מדינה ככל המדינות שרבים רוצים להיות כמותן. לו היו שוטרי מקוף אז כל יילוד אישה מיום שפקח את עיניו ויראה את הרחוב, רחוב עם נורמה אחרת מזו הקיימת כיום. כך יראה וכך "יצלם". או אז גם המשטרה תוכל להתפאר במילוי החסר של החינוך באמצעות ה"תמרורים" החיים. עתידי המנחם

 

[s h o o s h a]

תמרורים

לצערי, התמרורים נמצאים בכל מקום ובכך קרן זווית, אלא שהיותם שם הם בגדר המלצה בלבד. ירצו- ישיתו לבן לאזהרה, לא ירצו- יימשך המצב כפי שתיארת. כוח אדם- ויכוח עתיק יומין ושאופקו נראה כאילו מתרחק יותר ויותר מידי רגע ורגע. במדינה דינאמית כמו שלנו, בה האירועים רודפים אותנו ואין אנו יודעים לאן לשים פעמינו קודם, זו התוצאה הנוראה. אולי, אולי יבוטא יום ושוטרי מקוף, יהיה זה תפקידם היחיד ובה תחול ירידה חדה וצניחה בצמיחה שמובטחת לנו השכם והערב.

 

[atidih]

ראשית תודה

שני סעיפים שהתייחסת אליהם הם אחד: התמרורים ציינתי במרכאות ואותו כוח אדם שהזכרת - הם הם ה"תמרורים" החיים, האמיתיים ולכן עניין כוח האדם חייב לבוא במלוא ההיקף ועל כך חייבים הרבה לדבר. זה שזה לא יעזור אז הרי זו הבעיה שלנו - בפורומים אחרים אני כותב הרבה על היעדר במה ראויה אצלנו כי זו הקיימת (העיתונים)זו בעיה די מרכזית אצלנו, היא בעצם מרכיב אחד ממה שחסר לנו. המרכיב השני, הוא קולט לבמה וגם זה חסר לנו כי מי שצריך היה לקלוט את מה שהציבור זועק ותובע, הם נבחרי ציבור על אמת והנוכחים הם מרכזי מפלגות וקבוצות כוח בהם. חסר לנו סנטורים. הללו, "שוט" בחירתם הוא האפשרות שלא ייבחרו אם לא ייצגו את בוחריהם כפי שצריך ו"כפי שצריך" זה להאזין גם לאנטרנט! מה שעדיין טרם קיים ומהאזנה לפעול. עתידי המנחם

 

[atidih]

ועוד על האלימות

שם הפורום שאני כותב בו עתה הוא הרי "לא לאלימות" ואגב, זה הפורום שחיכיתי לו הרבה זמן (חוץ מעוד אחד שאני מקווה לראות אותו פעם). לדעתי, לא לאלימות הוא לא עוד משפט שחוזרים עליו כמו מנטרה כי אם - וזה החמור והמדאיג - נושא שרבים מתייחסים אליו כאילו מדובר בכזה בנלי והרי לא היא ובגדול. האלימות היא תרתי משמע הגם שלא רואים התקדמות בפתרון הבעיה. ייתכן שהדיבורים הם כעין "מס" בעבור ש"הנה עושים משהו" אבל כאמור, אין שום דבר מעבר להם. אני מקווה אפוא, שבפורום זה יתעסקו בכיצד להפוך את האמירה הנדונה ממנטרה למשהו שיהיה אפילו בתור התחלה. בתגובתי לתגובת מנהלת הפורום בשרשור זה, כתבתי כעין "ראשי פרקים", מה לדעתי חייב להשתנות כדי שהנושא שאנו עוסקים בו לא יהיה עוד ברבור על אלה הקיימים. ואכן, האלימות היא בסה"כ תוצר של מחדלים רבים שכולנו חיים אותם ואיתם מדי יום ואפילו שעה. היא ה"אמא" של אותם מחדלים שנחשבים קטנים. הללו הם בעצם הסימפטומים לאלימות הגדולה והמוכרת שאפילו נזקקת לפורום מיוחד...עצוב. מסווגים את האלימות כמושג אחד והרי לא היא: כך, למשל, רצח נהג המונית בהרצלייה בזמנו, המשך ברציחות בוויכוח על כלב, עקיפה בכביש, אונס ילדה בת ארבע והרשימה ארוכה. לאחר מכן, מתקיימים סימפוזיונים עם מיטב המוחות בעולם האקדמי כאשר הכול "מסכימים" שמקור הבעיה הוא חינוך וזה כידוע לא קיים כי הוא איננו - לא מהבית ולא מהב"ס (כי שם רק מכינים לבגרות). אבל, ממשיכים בכעין "הסכם" ג'נטלמני כאשר אף אחד מאלה לא מפריע לשני - פשעים וסימפוזיונים... אני טוען שהדברים הנ"ל הם הביצה לזרע הפורענות שע"י הזנחתה (של הביצה) הדברים הופכים לנורמה להלן כמה דברים "קטנים": ונדליזם באוטובוסים (השחתת ציוד, ציורי גרפיטיס על מושבים גם באוטובוסים חדשים) וגם מחוצה להם, צואות כלבים במסות על המדרכות, אלימות במגרשי הכדורגל ש"השתפרו" לאחרונה וכאמור, כל הנ"ל מרשימה ארוכה מכאן ועד הודעה חדשה. בנוסף על כל אלה, היעדר במה ראויה כדי להעלותם ולהביאם לסדר היום הלאומי (רק שלא יאמרו לי שיש במה וכראיה העיתונים - אחד מהשקרים המוסכמים) וכן, מי שיקלוט אותה (נבחרי ציבור על אמת - סנטורים אם היו לנו...). שנ המרכיבים האחרונים מחייבים מאמר נפרד אך מפאת רחמיי על הקורא אשמור אותם לפעם אחרת. עתידי המנחם

 

[עתידי1]

דקירה בגלל חנייה

כבר לא ידיעה מרעישה כי אם כבר שגרתית. הדיבורים על האלימות הפכו למנטרה - הכול חוזרים עליה בשינון האמירות הרגילות אך זו, (האלימות) "חוגגת" ואין זה מוסיף אם מקפידים לסווג אותה לפי רמות - האלימות היא אלימות רק שזו הקטנה כביכול "משתפרת", אל דאגה, היא תופיע בגדול ובעצם כבר הופיעה מזמן. רציחות וכמעט כאלה היו בעבר (רצח נהג המונית בהרצלייה, ויכוח על כלב והרשימה מכאן ועד הודעה חדשה). בינתיים, מדברים על האלימות כעל איזה מושג מופשט שמקסימום ה"פתרון" על כך הוא בנוסח "לא יפה, מכוער" כאילו הללו "מזיזים" למישהו - הרוצחים וכל העוסקים ברציחתם. באמת לא יפה. כן, אפילו הקימו פורום לנושא, כשלעצמו מעשה מבורך אבל העיתונים והאנטרנט (עם כל היותו עדיין ב"חיתוליו"), היו צריכים להיות באמת "הפה של הציבור" וכיו"ב אמירות בומסטיות אבל כולם זה כתיבה על הקרח. דומני, שזו הבעיה וכדאי להתמקד בהפיכת הכתיבה על הקרח למשהו עם שיניים. זה לא קל ואני הקטן עם ניסיוני האישי רב השנים, כותב הרבה על השקר המוסכם לפיו העיתונים הם "הפה של הציבור" (מי שמם בעצם?) אבל לגבי טובים ומוכשרים ממני, אני מציע להתמקד על הנושא בכתיבתם באנטרנט שעם כל הצער, טרם הוכר ע"י המחוקק כבמה של העם. יש לחפש רעינות ואגב כך, להתמקד בשני מרכיבים שהם אחד ולהתמודד עם האלימות. שני המרכיבים הם הבמה האמיתית לציבור והשני, מי שקולט אותה. כאמור, הללו הם מרכיב אחד כי האחד לא יכול להתקיים ללא השני - לענייננו, שניהם לא קיימים. העיתונים אמנם מקיימים את מדורי מכתבי הקוראים הידועים אך הללו הם רק מס-תדמית להיותם דמוקרטים. השני, הקולט, חייב היה להיות בדמותם של נציגי הציבור הלא הם החכ"ים אך הללו לא נבחרות ישירות ע"י הציבור כי אם ע"י מרכזי מפלגות וקבוצות כוח בהם - הם לא הסנטורים ש"שוט" בחירתם הוא עצם ייצגם נכונה את בוחריהם. האנטרנט למרבה הצער, הוא כללי מאוד וחלק גדול ממנו (אני לא יודע סטטיסטית) רואה בו סיפוק מאוויים אישים, פורקן לתעסוקה וכיו"ב - אני אפוא אתייחס רק לאותם שרואים בו תקווה שאי-פעם יתפוש את תפקיד הבמה לציבור הנעדרת, לגבי הקולט כבר כתבתי וכאן חייב לבוא שינוי עצום, הלוואי ותהיה לנו שיטת הסנטורים. על כך כאמור אני מבקש לרתום את בעלי המחשבה באנטרנט. עתידי המנחם.

 

[s h o o s h a]

האלימות הגואה

אכן, הבמה הזו, האינטרנט, הבמות האחרות- התקשורת המושמעת והכתובה, הן אלו הבמות אשר דרכן ניתן לצאת לקרב על החיים. הענין הוא שרבים מהמדברים הם המיעוט שבעושים. למה? כי החוק והמשפט במדינה לפורעי חוק הוא בדיחה, הוא ביזיון, הוא פשוט ...כלום. אנשים רבים וטובים, כמוך למשל, אשר באמת מבקשים לעשות למען שינוי במצב נתקלים בחומות גבוהות וחזקות שכמעט ובלתי ניתן להזיזן ממקומן. השיקולים שונים ומגוונים אולם העובדות בשטח מדברות. כמאזינה קבועה לרדיו, מזדמן לי לא פעם לשמוע חבר כנסת זה או אחר בשאלות נוקבות בנושאים שונים. הגמגמום הפותח כל משפט, דקת 'ההשהייה' (כך אני קוראת לה) מביאה אותו לענות לגמרי לשאלה שכלל לא נשאל עליה. ואנו, הציבור? מאזינים, נדים בראשנו על כי אוי לנו ואבוי לנו שאלו הם נבחרינו, אולם מעבר לכך לא נעשה דבר. הקמת פורום זה, בין היתר, נועדה כדי לנסות ולהגיע אל אותם בעלי שררה, שיכנסו, שיקראו וילמדו את העם. (נאיבית כבר אמרתי על עצמי פעם? ובכל זאת...). ייעודו של הפורום לנסות ולהגיע אל אותם אלו שסביבתם אלימה ואולי דרכם, באמצעותם, בעזרתם, נוכל לגרום לשינוי. קל, קטן, פשוט, אבל שינוי. מר עתידי, כולי תקווה כי קריאתך תגיע לאזני רבים וטובים ויחד אולי עוד נזכה לחולל פה את השינוי הכל כך מתבקש. שושה

 

[atidih]

סיפור קטן

במסגרת ניסיונותיי להניע את חברי הכנסת (מה לעשות, עד שיהיה לנו סנטור הם הכתובת) לשנות או להוסיף חוק לגבי תשובה לנכתב באנטרנט (שהרי יש בו אפילו יותר קוראים מהעיתונים) כי פרסום ידיעה ברבים מחייב תגובה. כך למשל, אם ראינו שוטר שסרח ונכתוב על כך בעיתון או אז תהיה תגובה במשטרה ואם נכתוב על דבר חמור יותר באנטרנט אז לא תהיה תגובה - לא בעיתון ולא ברדיו. יש בעיה. ואכן, הרי לא אומרים "ראינו באנטרנט" אבל אומרים "קראנו בעיתון" או "שמענו ברדיו". פניתי לחברי ועדת חוקה חוק ומשפט וקיבלתי תשובה כנראה ממזכירת הוועדה שיש לשלוח לכל חבר ועדה בנפרד. לומר את האמת חששתי שאסתבך מזה (בגלל חשש לאי יכולת להשתלט על הסיפור הזה) ושלחתי לח"כ שנראה לי והוא נתן לי תחושה שלפחות, הכנסתי את שהיה לי לח"כ אם כי כמובן האור עוד רחוק מקצה המנהרה. מכל מקום, עצתי במסגרת יציאה מברבורים, לחפש כל מיני דרכים שהאנטרנט יהיה קביל כמו עיתונים ועל כך, לפחות, כדאי שרבים יכתבו לח"כים כי לכל אחד מהם יש אימייל. כמובן, הנושא צריך להעסיק את כל מי שרואה באנטרנט את תופש מקום הבמה לציבור שכיום איננה. ובכלל, כל רעיון שיעלה בראשכם. עתידי המנחם כך או כך, לברבר זה יותר חמור מכתיבה על הקרח וזה בעצם מה שעושים היום. עתידי המנחם

 

[משורר אדום העין]

הם בעצמם גורמים לאילימות...

לא ידוע אם יצא לך רלאותא יך שמנאייקים דמבירם על נער לי יצא להשתתף, עם זה בילוש אז ישר מכותב כל קמרה.. אם זה שוטרים זהכ אפות קללות וכולי.. אם יהיו גם שורטים שסתם יסתובבו ברחוב גם להם יהיה משעמם והם סתם יחפשו למי להטפל, למה לא תעשה מאיתנו רוסיה הקומניסטית.... מרובע!

 

[s h o o s h a]

משורר אדום עין

מצליחה להבחין בהרבה מאד כעס וכאב בדבריך אולם אני מבקשת ודורשת כי השפה בה נשתמש בפורום זה תהיה שפה נקיה ולא אלימה. על אלימות מילולית שמעת? היא עלולה להיות גרועה בדיוק (אם לא יותר, לפעמים) מאלימות פיזית. ולכן, אם ברצונך לקחת חלק בפורום הזה, לקחת חלק בניסיון ליצור שינוי, עשה זאת בראש וראשונה בעצמך. הרבה תודה ושבת שלום שושה