רק קפצתי לבשר שילדתי
בבוקרו של יום ראשון ב 4:30 בבוקר. כרגיל אצלי, לידה קצרה (שבעצם מתחילה הרבה לפני- כלומר ארוכה
) ירידת מים ב 1:30 בבית, נסיעה לבי"ח ושעתיים אחרי ההגעה הוא כבר היה בחוץ. היה קשה נפשית, נראה לי שהשלב היותר אינטנסיבי ומורגש התחיל ישר לתוך שלב המעבר וממש הייתי ביאוש וברצון שלא יגיע ציר וישעבור כבר ויתנו לי ללכת לישון...
. ואפילו שבאיזה רגע קלטתי את זה ואמרתי לעצמי "זה שלב המעבר זה תיכף נגמר" זה לא עודד אותי
אבל כאמור, כל השלב היותר אינטיסיבי היה אולי שעה - אז די מהר כבר היינו בהכתרה - וצרחתי כמו שלא צרחתי באף לידה - כולל הראשונה. ושני צירים אח"כ הוא היה בחוץ. 3490 - ללא חתכים וכד'. באותו הערב כבר הגענו הביתה. קצת יותר פרטים יבואו אם תנוח עלי המוזה לכתוב את הסיפור.
בבוקרו של יום ראשון ב 4:30 בבוקר. כרגיל אצלי, לידה קצרה (שבעצם מתחילה הרבה לפני- כלומר ארוכה
