רציתי לשתף אתכם בחוויה |אישלג

mothercare

New member
רציתי לשתף אתכם בחוויה |אישלג

בעצם בשתי חוויות - אחת מטיולנו בשלג ביום שישי האחרון שהיה מדהים - נסענו לרמת הגולן, לא לחרמון דווקא, אלא למרום גולן ולכביש שנוסע ממנו לכיוון אלרום ומסעדה. המטרה היתה טיול שלג והיה פשוט מדהים! כל הדרך רואים לבן בעיניים, הילדים בנו בובות שלג והשתעשעו בלבן הלבן הזה, שהיה עדיין כל כך רך נקי ונעים! פשוט תענוג צרוף. נהננו מאוד. גם למדנו שלא חייבים להוציא מאות שקלים לבילוי של שעה-שעתיים, אלא אפשר פשוט להנות מהשלג שמצטבר לו בפינות מסתור בדרך (אם לא מתכוונים לעשות סקי כמובן). לנו ולילדים זה הספיק בהחלט. היינו מאושרים. והחוויה השנייה דווקא התרחשה כשחזרנו הביתה - עצרנו לשחק לכמה דקות בגן שעשועים ברבת הבית (לפי דרישת הילדים... לנו כבר לא היו כוחות אבל הם ישנו כל הדרך).כששיחקנו עם הילדים שלנו התקרב אלינו ילד כבן 10 להערכתי וניסה להשתלב במשחק שלנו (עשינו תורות ב"אומגה"). בהתחלה לא חשדתי בכלום אצל הילד שהתקרב וצפה בנו מהצד, אבל אז ההורים שלו שכנראה היו כל כך לחוצים ונבוכים קראו לו לבוא אליהם והילד שדווקא רצה להשאר איתנו התחיל להילחץ ואז הגיעו גם נפנופי הידיים וכל הסימנים האחרים שמה לעשות, מדליקים אצלנו את כל הנורות האדומות. אני הסתכלתי על בעלי והוא עלי ולשנינו היה ברור שהילד "משלנו". לצערי השתתקנו שנינו במקום לעודד את הילד להצטרף אלינו. בדיעד ברור לי שפשוט "קפאנו" לנוכח הבהלה שאחזה בהורים והקריאות שלהם לילד לחזור אליהם. היה לנו חבל מאוד. אני חושבת שלפעמים הרצון שלנו לגונן גורם להגנת יתר ואנחנו לא נותנים לילדים שלנו להתנסות לבד (וגם להיכשל). חשוב לי להעביר את המסר כי כנראה שכולנו עושים את זה לפעמים (בחוסר מודעות ולא מרצון רע חס וחלילה) וחבל. מי שמפסיד זה הילד וצריך לפעמים לשחרר את החגורה ולהמנע מהתערבות גם אם אנחנו חוששים שהחוויה לא תהיה מוצלחת. ניסוי וטעיה זה שם המשחק גם כאן. נקודה למחשבה...
 

קרן ט

New member
כמה שאת צודקת....

לגבי הטיול- גם אנחנו רצינו ובסוף זה לא יצא. כל שנה אנחנו מחליטים על יום ונוסעים לצפון המושלג מוצאים פינה עוצרים ועושים פיקניק בשלג. הילדים בעננים.... ולגבי החלק השני- כמה שאת צודקת. ביום שישי היו יום הולדת לילדה מהגן המשלב. כמה חששתי ללכת.... אבל הוא לא ויתר אז הלכנו. אני ממש פחדתי. פחדתי שלא ישתלב שיהיו מלא ילדים (זה היה במשחקיה) שלא יתחבר ועוד ועוד פחדים (כולם שלי) בסוף הלכנו והיה מעולה! שוב הפחד שלנו כהורים מדחייה ומכשלון כל כך גדול ולפעמים הילד הוא זה שמפסיד. וכמה פחדתי להתקשר לחבר מהגן המשלב....זוכרים? בסוף גם זה הסתדר
 

beezi

New member
היי mothercare גם אנחנו היינו שם!!

אתמול נסענו לרמת הגולן, היינו בהר בנטל המושלג, בתצפית ליד בית הקפה קופי ענן והנוף המדהים של החרמון וכל האזור המושלג היה מדהים. מובן שאור התלהב מאד מהטיול(אוהב ודורש טיולים כל הזמן), נסענו אחר כך למפלים של נחל עייט ליד קצרין והדרך חזרה דרך טבריה, כפר נחום, ארבל והביתה לפקקים... מזל שיש כביש 6 . בקשר להמשך הסיפור, זה נכון מה שאת רומזת כאן. אנחנו נותנים לאור יד חופשית לדבר עם ילדים אחרים בכל מקום, עד כמה שהוא יכול. למשל, במסעדה אתמול - מסעדה מזרחית -ערבית, היתה שם משפחה ערבית נוצרית והוא יצר קשר מצוין עם הילדים ודיבר איתם, וכמובן התחיל עם הילדה... הילדים רצו מאד קשר איתו ושאלו אותו לשמו והוא ענה והחזיר להם בשאלות. מענין שכשאנחנו מתנהגים בטבעיות - זה עובר גם לילדים שלנו. ברגע שההורים לחוצים - הילדים מבחינים בלחץ ומתנהגים בהתאם!! שימו לב לכך.
 

mothercare

New member
הי ביזי! מה שלומך? נראה שממש

פספסנו אחת את השנייה. איזה שלג מדהים היה אה? ולשבת עם כוס שוקו חם בתוך ה"קופי ענן" - אושר צרוף! שמחה שנהניתם. ולגבי גן השעשועים - ממש חבל היה לי על הילד. זאת היתה יכולה להיות כזאת התנסות טובה בשבילו. במיוחד שהקהל (אנחנו) היה אוהד. טוב, ההורים לא יכלו לדעת ולא הרגשתי נעים להגיד משהו. הייתי די משותקת. היה לי קשה להחליט בתוך רגע אם להתחיל להסביר או לשתוק. הילד נראה מקסים וכל כך הצטערתי בשבילו.
 
גם אנחנו היינו שם

איזה כייף
. ולגביי הילד..זו סיטואציה שאני מוצאת את עצמי בה,הקפאון הזה,לא יודעת אפילו איך להסביר.
 

daphna26

New member
כל הכבוד - עיצה מאד חשובה ומאירת

עיניים. נכון שקשה לנו כי אנחנו כבר שבעי בקורת ואי נוחות מהמבטים של הסובבים אותנו, מצד שני - למה "להקפיא" את ילדינו? למה לא לתת להם לזרום? אם נחסום אותם מחמת הבושה והחשש של "מה יגידו" הם בחיים לא יתנסו, וכידוע - אין הביישן למד. מצד שני - צריכה גם להיות הבשלה של יכולת ההשלמה וכסות עבה, יותר מעור של פיל. בקיצור - טובת ילדינו צריכה לעמוד לנגד עינינו עם אפס התייחסות לסביבה ולבקורת.
 
למעלה