רציתי לומר שאני עוקב אחר הפורם

מצב
הנושא נעול.

A-T

New member
היי, איזו תחנה זו../images/Emo35.gif

באיזה צבעים היא היתה צבועה

האם הרכבות החומות של פעם הם כמו זו
אני דווקא מאוד אהבתי אותן, רק שלא היה להם מזגנים, אבל אפשר היה לפתוח את החלונות. התמונה הזו צולמה בפסח 1987. היום יש באמת רכבות נהדרות לרכבת ישראל וזה סתם ביש מזל שלא פגשת אחת כזו.
היי, איזו תחנה זו

והקרון בקצה הרחוק צבוע בצביעה שונה. מישהו מזהה?
 
חיפה-מזרח כמובן. הקרון האחרון כבר

היי, איזו תחנה זו

והקרון בקצה הרחוק צבוע בצביעה שונה. מישהו מזהה?
חיפה-מזרח כמובן. הקרון האחרון כבר
צבוע בדוגמת הצביעה שהחליפה את הדוגמה (לא דוגמא) המוזרה הזו...
 
צביעת הקרון האחרון

חיפה-מזרח כמובן. הקרון האחרון כבר
צבוע בדוגמת הצביעה שהחליפה את הדוגמה (לא דוגמא) המוזרה הזו...
צביעת הקרון האחרון
מכיוון שהתמונה צולמה בפסח 1987, לא סביר שצביעתו של הקרון האחרון היא הצביעה שהוצגה החל משנת 1989, ומבט מקרוב מאשר שאכן מדובר בשריד כמעט אחרון לצביעה הקודמת של רכבת ישראל, שהופיעה בתחילת שנות ה-70 - כחול-כהה-תכלת-אדום. (צביעה שהייתה, לדעתי, קלאסיקה עולמית שקולקלה לגמרי ע"י הצביעה העלובה שעוצבה עבור הקטרים באותו זמן - גוף כחול כהה עם גג אדום ורצועה צהובה מפרידה)
 
והכי יפה היתה לטעמי הצביעה השלישית

צביעת הקרון האחרון
מכיוון שהתמונה צולמה בפסח 1987, לא סביר שצביעתו של הקרון האחרון היא הצביעה שהוצגה החל משנת 1989, ומבט מקרוב מאשר שאכן מדובר בשריד כמעט אחרון לצביעה הקודמת של רכבת ישראל, שהופיעה בתחילת שנות ה-70 - כחול-כהה-תכלת-אדום. (צביעה שהייתה, לדעתי, קלאסיקה עולמית שקולקלה לגמרי ע"י הצביעה העלובה שעוצבה עבור הקטרים באותו זמן - גוף כחול כהה עם גג אדום ורצועה צהובה מפרידה)
והכי יפה היתה לטעמי הצביעה השלישית
עם ארבעה פסים שחורים אלכסוניים על רקע צהוב. אני יודע שחן דווקא אוהב את הצביעה הרביעית על קטרי ה- G12 ואני אוהב הכי הרבה כיום את הצביעה של קטרים מס' 261, 262, 263. הגג של הקרון האחרון לא אדום אלא אפור אינגל'ה ! חלק מהקרונות שנצבעו בדוגמה (לא דוגמא) עם הגג האדום נצבעו אח"כ לגג אפור שהפך חום מהלכלוך.
 
כמה תיקונים/הערות

רציתי לומר שאני עוקב אחר הפורם
הרבה זמן . ובעיקר אני מיתעניין בפרוייקטים של הרכבת ופרוייקט נתב"ג 2000 . יש לי סיפור על נסיעה ברכבת ביום חמישי האחרון . אני נסעתי בכל חיי (22) 2 ברכבת עד אותו היום שזו היתה הפעם ה-3 שלי . ורציתי להגיד שאני מאוכזב . שתי הפעמים הקודמים שנסעתי ברכבת היו פעם אחת באמצע שנות ה-80 ופעם שנייה שהיתי בכיתה ה' ב- 93 . בשתי הפעמים נסעתי ברכבת החומה והמגעילה שהיתה פעם ולא היה משהוא אחר ביום חמישיאני יושב ומחכה לרכבת בתחנת בינימינה ומצפה לרכבת חדשה אומרים שיש מהפכה ברכבת .ולתדהמתי עוצרת בתחנה אותה רכבת משנות ה- 80 רק משופרת צבועה עם מזגן כיסאות חדשים וזהו . מה שנישאר : הדלתות מצחיקות וישנות בין הכרונות זה פחד אלוהים יש רוח וזה ניראה כאילו הכרונות מיתנתקות . וגם הדלתות בין הכרונות (דלתות הזזה) כמו בימי קדם , והנסיעה ממש פחד הרכבת זזה מצד לצד ממש לא נסיעה חלקה . רק תגידו לי מה הסיכוי לינסוע אם אותה רכבת וגם לחזור אם אותה רכבת תת רמה !!!!!!!! ולכן אני שואל אותכם כמה רכבות ישנות כאלו יש לרכבת ישראל כי זו בושה !!!!!!!
כמה תיקונים/הערות
ראשית, חשוב להדגיש שמעולם לא היתה ברכבת ישראל 'הרכבת החומה והמגעילה', ובכל אופן לא בשנות ה-80 - היו אז הרבה קרונות נוסעים שצבועים בצביעה של קרם וחום (צביעה ש-'ייבאנו', דרך אגב, מספרד) שמהם הורכבו מספר מערכי רכבות. מכיוון שכל הקרונות היו צבועים באותה צביעה אז, והיו 63 קרונות בשירות אז, היו כמובן לא מעט 'רכבות' שנראו כך. אני כן מסכים שהתדמית של הרכבת באותה תקופה וכן רמת השירות שהוצעה היתה בשפל חסר תקדים בתולדות המדינה. כיום, מתוך אותם 63 קרונות נותרו הרוב בשירות, עם אותן דלתות ומעברים (מפחידים או מרגשים זה עניין של טעם) בין הקרונות. אף קרון נוסעים לא נותר צבוע באותה צביעה 'חומה', ולמעשה גם כמעט אף קרון לא נותר צבוע בצביעה שהחליפה אותה. אף אחד מאותם קרונות נוסעים גם לא שמר על עיצוב הפנים (מושבים, תקרה, רצפה וכיו"ב) מאותה תקופה, וברובם הוא הוחלף פעמיים מאז (וגם זה לא מספיק, אני מסכים). איכות הנסיעה בקרונות נוסעים ישנים אכן פחות טובה מזו של החדשים, אבל זה אף פעם לא הפריע לי לישון כמו תינוק ברכבות, חוץ ממתי שהן היו עמוסות מדי ולא היה לי היכן לשבת, וגם זה לא תמיד הפריע לי. בכל מקרה, הנסיעה בקרונות הכי 'מתנדנדים' של רכבת ישראל, קרונות ה-'אל-חלד' הידועים לשמצה, שמכונים משום מה גם הם 'חומים', היא עדיין יותר טובה ממה שתמצאו באוטובוס תיירות מפואר על כבישי הארץ המפוארים לא פחות. לשאלתך לגבי כמות הקרונות הישנים בשירות יום יומי - בלוח הזמנים הנוכחי מתוכננת מדי יום הפעלה הפעלה של שישה 'מערכים גרורי קטר' (שבעה בימים א' ו-ה'), כולל הקרונות שנשארו משנות ה-80 וקרונות משומשים ומשופצים שהצטרפו אליהן מאז ('אסלינגן' ו-'אל-חלד') וכולל המערך המקוצר בפרברית חיפה והקריות. בסה"כ אמורים לפעול מדי יום בין 45 ל-58 קרונות מה-'דור' הזה, בהתאם ליום בשבוע ולזמינות טכנית. אני מסכים שהשירות שמציעים הקרונות הישנים לא עונה על הדרישות הנוכחיות, אבל אני משוכנע שאין לרכבת ישראל ברירה כיום מלבד להמשיך ולהשתמש בהם, זאת בכדי להתמודד עם עומס הנוסעים המבורך, ולצערי אני יכול לדווח שרכבות כאלו יגיעו כנראה גם לנתב"ג במאי 2004. (( ונקודה אחרונה אבל חשובה מאוד - בעברית נהוג לכתוב 'קרונות' ולא 'כרונות', וכמו כן מדובר בשם עצם ממין זכר, ולכן 'קרונות מתנתקים' ולא 'כרונות מיתנתקות' ))
 
איך הגעת ל 63 ???

כמה תיקונים/הערות
ראשית, חשוב להדגיש שמעולם לא היתה ברכבת ישראל 'הרכבת החומה והמגעילה', ובכל אופן לא בשנות ה-80 - היו אז הרבה קרונות נוסעים שצבועים בצביעה של קרם וחום (צביעה ש-'ייבאנו', דרך אגב, מספרד) שמהם הורכבו מספר מערכי רכבות. מכיוון שכל הקרונות היו צבועים באותה צביעה אז, והיו 63 קרונות בשירות אז, היו כמובן לא מעט 'רכבות' שנראו כך. אני כן מסכים שהתדמית של הרכבת באותה תקופה וכן רמת השירות שהוצעה היתה בשפל חסר תקדים בתולדות המדינה. כיום, מתוך אותם 63 קרונות נותרו הרוב בשירות, עם אותן דלתות ומעברים (מפחידים או מרגשים זה עניין של טעם) בין הקרונות. אף קרון נוסעים לא נותר צבוע באותה צביעה 'חומה', ולמעשה גם כמעט אף קרון לא נותר צבוע בצביעה שהחליפה אותה. אף אחד מאותם קרונות נוסעים גם לא שמר על עיצוב הפנים (מושבים, תקרה, רצפה וכיו"ב) מאותה תקופה, וברובם הוא הוחלף פעמיים מאז (וגם זה לא מספיק, אני מסכים). איכות הנסיעה בקרונות נוסעים ישנים אכן פחות טובה מזו של החדשים, אבל זה אף פעם לא הפריע לי לישון כמו תינוק ברכבות, חוץ ממתי שהן היו עמוסות מדי ולא היה לי היכן לשבת, וגם זה לא תמיד הפריע לי. בכל מקרה, הנסיעה בקרונות הכי 'מתנדנדים' של רכבת ישראל, קרונות ה-'אל-חלד' הידועים לשמצה, שמכונים משום מה גם הם 'חומים', היא עדיין יותר טובה ממה שתמצאו באוטובוס תיירות מפואר על כבישי הארץ המפוארים לא פחות. לשאלתך לגבי כמות הקרונות הישנים בשירות יום יומי - בלוח הזמנים הנוכחי מתוכננת מדי יום הפעלה הפעלה של שישה 'מערכים גרורי קטר' (שבעה בימים א' ו-ה'), כולל הקרונות שנשארו משנות ה-80 וקרונות משומשים ומשופצים שהצטרפו אליהן מאז ('אסלינגן' ו-'אל-חלד') וכולל המערך המקוצר בפרברית חיפה והקריות. בסה"כ אמורים לפעול מדי יום בין 45 ל-58 קרונות מה-'דור' הזה, בהתאם ליום בשבוע ולזמינות טכנית. אני מסכים שהשירות שמציעים הקרונות הישנים לא עונה על הדרישות הנוכחיות, אבל אני משוכנע שאין לרכבת ישראל ברירה כיום מלבד להמשיך ולהשתמש בהם, זאת בכדי להתמודד עם עומס הנוסעים המבורך, ולצערי אני יכול לדווח שרכבות כאלו יגיעו כנראה גם לנתב"ג במאי 2004. (( ונקודה אחרונה אבל חשובה מאוד - בעברית נהוג לכתוב 'קרונות' ולא 'כרונות', וכמו כן מדובר בשם עצם ממין זכר, ולכן 'קרונות מתנתקים' ולא 'כרונות מיתנתקות' ))
איך הגעת ל 63 ???
אתה כותב: "...כיום, מתוך אותם 63 קרונות נותרו הרוב בשירות..." בוא נבוא חשבון: 43 קרונות יגוסלביים. 14 קרונות צרפתיים. 8 קרונות גרמניים. סה"כ: 65 קרונות !!! ואנחנו מדברים על שנות ה- 1980' !!!
 
התכוונתי ל-73, כמובן

איך הגעת ל 63 ???
אתה כותב: "...כיום, מתוך אותם 63 קרונות נותרו הרוב בשירות..." בוא נבוא חשבון: 43 קרונות יגוסלביים. 14 קרונות צרפתיים. 8 קרונות גרמניים. סה"כ: 65 קרונות !!! ואנחנו מדברים על שנות ה- 1980' !!!
התכוונתי ל-73, כמובן
(( אל תשכח שמונה קרונות צרי מותניים ונמוכי קומה, קרובי משפחה של פול ושל סטיב )))
 
וואלה !!! אתה צודק !!! שנינו טעינו

התכוונתי ל-73, כמובן
(( אל תשכח שמונה קרונות צרי מותניים ונמוכי קומה, קרובי משפחה של פול ושל סטיב )))
וואלה !!! אתה צודק !!! שנינו טעינו
אלה היו 8 קרונות נחמדים והתשובה היא באמת 73 ולא 63 ולא 65 !!! והנה קצת סיפורים על הח'ברה האלה: BRITISH RAILWAYS Mk. II C (BR Lot № 30795) קרונות אלה הועמסו על אונית המשא "אריקה-שילטה" בנמל SWANSEA בחבל וולס - אנגליה והגיעו לנמל חיפה ביום 02.03.1977. מימון עיסקת הרכישה נעשה מתוך סכום כסף שהוחזר מחברת FIAT האיטלקית לאחר ביטול עיסקת רכישת 10 מערכי קרונועים בשנת 1975. (ראו: לוח 22, עמ' 2207). עלות רכישת 8 קרונות הנוסעים הסתכמה בכחצי מיליון ליש"ט (.₤) בבטאון "RAIL MAGAZINE", גליון מס' 224 מ- 26-13 באפריל 1994, עמ' 14, נכתב כי 15 קרונות נוסעים נוספים מדגם זה (Mk-2) הוצאו לאחרונה משימוש בקו השירות "WATERLOO-EXETER" והועמדו בחניית "OLD OAK COMMON SIDINGS - WEST OF PADDINGTON" לשם מכירתם האפשרית כקרונות נוסעים מיד שניה ל"רכבת-ישראל" (IR). הקרונות בהם מדובר הינם; (מימין לשמאל) BR M 5439 BR M 5443 BR M 5446 BR M 5447 BR M 5450 BR M 545? BR M 5458 BR M 5471 BR M 5472 BR M 5475 BR M 5480 BR M 5495 BR M 5497 BR M 6513 BR M 6517
 
כמובן שהעסקה לא יצאה אל הפועל.

וואלה !!! אתה צודק !!! שנינו טעינו
אלה היו 8 קרונות נחמדים והתשובה היא באמת 73 ולא 63 ולא 65 !!! והנה קצת סיפורים על הח'ברה האלה: BRITISH RAILWAYS Mk. II C (BR Lot № 30795) קרונות אלה הועמסו על אונית המשא "אריקה-שילטה" בנמל SWANSEA בחבל וולס - אנגליה והגיעו לנמל חיפה ביום 02.03.1977. מימון עיסקת הרכישה נעשה מתוך סכום כסף שהוחזר מחברת FIAT האיטלקית לאחר ביטול עיסקת רכישת 10 מערכי קרונועים בשנת 1975. (ראו: לוח 22, עמ' 2207). עלות רכישת 8 קרונות הנוסעים הסתכמה בכחצי מיליון ליש"ט (.₤) בבטאון "RAIL MAGAZINE", גליון מס' 224 מ- 26-13 באפריל 1994, עמ' 14, נכתב כי 15 קרונות נוסעים נוספים מדגם זה (Mk-2) הוצאו לאחרונה משימוש בקו השירות "WATERLOO-EXETER" והועמדו בחניית "OLD OAK COMMON SIDINGS - WEST OF PADDINGTON" לשם מכירתם האפשרית כקרונות נוסעים מיד שניה ל"רכבת-ישראל" (IR). הקרונות בהם מדובר הינם; (מימין לשמאל) BR M 5439 BR M 5443 BR M 5446 BR M 5447 BR M 5450 BR M 545? BR M 5458 BR M 5471 BR M 5472 BR M 5475 BR M 5480 BR M 5495 BR M 5497 BR M 6513 BR M 6517
כמובן שהעסקה לא יצאה אל הפועל.
 
והמספרים של הקרונות בארץ היו:

כמובן שהעסקה לא יצאה אל הפועל.
והמספרים של הקרונות בארץ היו:
681, 682, 683, 684, 685, 686, 687, 688. קרון מס' 688 מוצג כיום במוזיאון הרכבת בתחנת הרכבת חיפה-מזרח, בתוך מבנה מוסך הקטרים החיג'אזי לשעבר ששופץ ונחנך ביוני 2000.
 

A-T

New member
הבריטיים

והמספרים של הקרונות בארץ היו:
681, 682, 683, 684, 685, 686, 687, 688. קרון מס' 688 מוצג כיום במוזיאון הרכבת בתחנת הרכבת חיפה-מזרח, בתוך מבנה מוסך הקטרים החיג'אזי לשעבר ששופץ ונחנך ביוני 2000.
הבריטיים
אביתר, עד מתי קרונות אלה היו בשימוש? האם לפני ההשבתה הם היו צבועים באותה צביעה של קרון 688 המשומר?
 
כן. הם היו צבועים בצבעים האלה למעט

הבריטיים
אביתר, עד מתי קרונות אלה היו בשימוש? האם לפני ההשבתה הם היו צבועים באותה צביעה של קרון 688 המשומר?
כן. הם היו צבועים בצבעים האלה למעט
קרון מס' 687 שהושבת ראשון ולא הספיק להיצבע בצבעים אלה. קרון מס' 684 היה האחרון שהושבת וזה קרה ביום 20.04.1998 בדיוק. קרונות 684 ו- 688 הושבתו אחרונים. קרון מס' 687 הושבת ראשון ביום 18.07.1995 בדיוק.
 
גם 682 לא נצבע בצביעת הקרונועים

כן. הם היו צבועים בצבעים האלה למעט
קרון מס' 687 שהושבת ראשון ולא הספיק להיצבע בצבעים אלה. קרון מס' 684 היה האחרון שהושבת וזה קרה ביום 20.04.1998 בדיוק. קרונות 684 ו- 688 הושבתו אחרונים. קרון מס' 687 הושבת ראשון ביום 18.07.1995 בדיוק.
גם 682 לא נצבע בצביעת הקרונועים
 
אמת ויציב. חזק וברוך: קרון מס' 682

גם 682 לא נצבע בצביעת הקרונועים
אמת ויציב. חזק וברוך: קרון מס' 682
הנה סיפורו של ה"מסכן" הזה - קרון מס' 682: (מקור: ארכיון אביתר כמובן): קרון מס' 682 נמכר למטווח הימ"מ "דני היי" הממוקם בקיסריה וניתן להבחין בו מהכביש המוביל אל הישוב. על מכירה זו הוחלט בדיוני ישיבת ועדת המכירות הרכבתית שהתקיימה בתחנת סבידור, תל-אביב, ביום 31.10.1999 בשעה 09:00, במשרדו של מר נתי ימיני - הממונה על המסחר. באותם דיוני הועדה הוחלט על מכירת קרון מס' 685 או 686 למטווחים תמורת 3,000 ש"ח + מ.ע.מ (3,510 ש"ח). לבסוף, הוחלט כי הקרון שימכר הינו קרון מס' 682.
 

A-T

New member
נזכרתי בעוד דבר..

הבריטיים
אביתר, עד מתי קרונות אלה היו בשימוש? האם לפני ההשבתה הם היו צבועים באותה צביעה של קרון 688 המשומר?
נזכרתי בעוד דבר..
במזנון "מפגש ציפורה" שעל כביש 90 עומדים 2 קרונות בריטיים מדגם שלא היה בשימוש רכבת ישראל. אני חושב שהם מהדגם הזה
(זה הדגם עד כמה שאני מצליח לזכור. הייתי במקום הזה פעמיים בזמן הצבא)
 
ארכיון אביתר משיב: מפגש ציפורה:

נזכרתי בעוד דבר..
במזנון "מפגש ציפורה" שעל כביש 90 עומדים 2 קרונות בריטיים מדגם שלא היה בשימוש רכבת ישראל. אני חושב שהם מהדגם הזה
(זה הדגם עד כמה שאני מצליח לזכור. הייתי במקום הזה פעמיים בזמן הצבא)
ארכיון אביתר משיב: מפגש ציפורה:
5 קרונות הנוסעים המשומשים המופיעים בטבלה שלהלן (בסי.די רום העתידי)יובאו באופן פרטי על-ידי רשת המסעדות "אפרופו בע"מ" בסתיו 1987. הקרונות נמכרו לרשת על-ידי רכבת בריטניה (BR) לאחר השבתתם הרשמית באנגליה. [קרונות אלה לא הופעלו מעולם ב-"רכבת-ישראל" (IR)]. יעודם המקורי בארץ היה הקמת קומפלקס מסעדות "אפרופו" במתחם קרית-שאול בצפון תל-אביב. 5 הקרונות נראו במתחם זה על-ידי הראל אבן ופול קוטרל ביום 13.11.1987. דבר מה השתבש במסגרת תכנית הקמת "המתחם" והיא לא יצאה אל הפועל מעולם. 5 הקרונות נצפו זרוקים בקצה המזרחי של חצר עיתוקי רכבות המשא בתחנת הרכבת "בני-ברק" ביום 25.03.1988. אח"כ הועברו ממקום זה ובמחצית חודש יוני 1988 נראו בשדה פתוח בצידה המערבי של מסילת הברזל הראשית חיפה - תל-אביב בק"מ 80.5 (בסמוך ל-"כפר-שמריהו"). במקום זה נראו שוב גם בחודש ספטמבר 1989. 5 הקרונות נותרו במקום עד למועד העברתם משם בחודש יולי 1992. 2 קרונות נוסעים הועברו למפעל תיבות הפרי "פרי-הדר" בסמוך לצומת אשדוד וצולמו במקום זה על-ידי ירון דוזטס ביום 08.06.1993. 2 קרונות אלה שימשו במקום כמשרדים של המפעל ונצבעו בחלקם בצבע לבן. אח"כ הועברו קרונות אלה אל צומת הכניסה של מושב "חרוצים" בשרון ושימשו כבית התה "אנפאזה" (ראה להלן פירוט בטבלה). 3 קרונות הנוסעים האחרים נרכשו על-ידי יזמי "מפגש-ציפורה" בבקעת הירדן (שהוקם בחודש יולי 1994) מיזמית שרכשה את הקרונות במטרה להקים מוזיאון בישוב "אילניה" בגליל התחתון, אך תוכניתה נדחתה עקב סרוב המועצה האזורית לאשרה. לאחר רכישת 3 הקרונות מאותה יזמית הם הוצבו בצורת האות "ח" שאיפשרה הקמת אורחן דרכים מקורה בשטח שהתהווה בין 3 הקרונות שבמקום. קרונות אלה על חוגונייהם הוצבו על בסיסי מסילות ברזל שהובאו למקום. (לפרטים נוספים: "מפגש-ציפורה" - טל. 02-9943532 - שוקי/רמי). הקרונות הם כמובן מסוג Mk.1
 
הארכיון מקווה שאתה מרוצה מהתשובה!

ארכיון אביתר משיב: מפגש ציפורה:
5 קרונות הנוסעים המשומשים המופיעים בטבלה שלהלן (בסי.די רום העתידי)יובאו באופן פרטי על-ידי רשת המסעדות "אפרופו בע"מ" בסתיו 1987. הקרונות נמכרו לרשת על-ידי רכבת בריטניה (BR) לאחר השבתתם הרשמית באנגליה. [קרונות אלה לא הופעלו מעולם ב-"רכבת-ישראל" (IR)]. יעודם המקורי בארץ היה הקמת קומפלקס מסעדות "אפרופו" במתחם קרית-שאול בצפון תל-אביב. 5 הקרונות נראו במתחם זה על-ידי הראל אבן ופול קוטרל ביום 13.11.1987. דבר מה השתבש במסגרת תכנית הקמת "המתחם" והיא לא יצאה אל הפועל מעולם. 5 הקרונות נצפו זרוקים בקצה המזרחי של חצר עיתוקי רכבות המשא בתחנת הרכבת "בני-ברק" ביום 25.03.1988. אח"כ הועברו ממקום זה ובמחצית חודש יוני 1988 נראו בשדה פתוח בצידה המערבי של מסילת הברזל הראשית חיפה - תל-אביב בק"מ 80.5 (בסמוך ל-"כפר-שמריהו"). במקום זה נראו שוב גם בחודש ספטמבר 1989. 5 הקרונות נותרו במקום עד למועד העברתם משם בחודש יולי 1992. 2 קרונות נוסעים הועברו למפעל תיבות הפרי "פרי-הדר" בסמוך לצומת אשדוד וצולמו במקום זה על-ידי ירון דוזטס ביום 08.06.1993. 2 קרונות אלה שימשו במקום כמשרדים של המפעל ונצבעו בחלקם בצבע לבן. אח"כ הועברו קרונות אלה אל צומת הכניסה של מושב "חרוצים" בשרון ושימשו כבית התה "אנפאזה" (ראה להלן פירוט בטבלה). 3 קרונות הנוסעים האחרים נרכשו על-ידי יזמי "מפגש-ציפורה" בבקעת הירדן (שהוקם בחודש יולי 1994) מיזמית שרכשה את הקרונות במטרה להקים מוזיאון בישוב "אילניה" בגליל התחתון, אך תוכניתה נדחתה עקב סרוב המועצה האזורית לאשרה. לאחר רכישת 3 הקרונות מאותה יזמית הם הוצבו בצורת האות "ח" שאיפשרה הקמת אורחן דרכים מקורה בשטח שהתהווה בין 3 הקרונות שבמקום. קרונות אלה על חוגונייהם הוצבו על בסיסי מסילות ברזל שהובאו למקום. (לפרטים נוספים: "מפגש-ציפורה" - טל. 02-9943532 - שוקי/רמי). הקרונות הם כמובן מסוג Mk.1
הארכיון מקווה שאתה מרוצה מהתשובה!
 

A-T

New member
הבאת לי רעיון

ארכיון אביתר משיב: מפגש ציפורה:
5 קרונות הנוסעים המשומשים המופיעים בטבלה שלהלן (בסי.די רום העתידי)יובאו באופן פרטי על-ידי רשת המסעדות "אפרופו בע"מ" בסתיו 1987. הקרונות נמכרו לרשת על-ידי רכבת בריטניה (BR) לאחר השבתתם הרשמית באנגליה. [קרונות אלה לא הופעלו מעולם ב-"רכבת-ישראל" (IR)]. יעודם המקורי בארץ היה הקמת קומפלקס מסעדות "אפרופו" במתחם קרית-שאול בצפון תל-אביב. 5 הקרונות נראו במתחם זה על-ידי הראל אבן ופול קוטרל ביום 13.11.1987. דבר מה השתבש במסגרת תכנית הקמת "המתחם" והיא לא יצאה אל הפועל מעולם. 5 הקרונות נצפו זרוקים בקצה המזרחי של חצר עיתוקי רכבות המשא בתחנת הרכבת "בני-ברק" ביום 25.03.1988. אח"כ הועברו ממקום זה ובמחצית חודש יוני 1988 נראו בשדה פתוח בצידה המערבי של מסילת הברזל הראשית חיפה - תל-אביב בק"מ 80.5 (בסמוך ל-"כפר-שמריהו"). במקום זה נראו שוב גם בחודש ספטמבר 1989. 5 הקרונות נותרו במקום עד למועד העברתם משם בחודש יולי 1992. 2 קרונות נוסעים הועברו למפעל תיבות הפרי "פרי-הדר" בסמוך לצומת אשדוד וצולמו במקום זה על-ידי ירון דוזטס ביום 08.06.1993. 2 קרונות אלה שימשו במקום כמשרדים של המפעל ונצבעו בחלקם בצבע לבן. אח"כ הועברו קרונות אלה אל צומת הכניסה של מושב "חרוצים" בשרון ושימשו כבית התה "אנפאזה" (ראה להלן פירוט בטבלה). 3 קרונות הנוסעים האחרים נרכשו על-ידי יזמי "מפגש-ציפורה" בבקעת הירדן (שהוקם בחודש יולי 1994) מיזמית שרכשה את הקרונות במטרה להקים מוזיאון בישוב "אילניה" בגליל התחתון, אך תוכניתה נדחתה עקב סרוב המועצה האזורית לאשרה. לאחר רכישת 3 הקרונות מאותה יזמית הם הוצבו בצורת האות "ח" שאיפשרה הקמת אורחן דרכים מקורה בשטח שהתהווה בין 3 הקרונות שבמקום. קרונות אלה על חוגונייהם הוצבו על בסיסי מסילות ברזל שהובאו למקום. (לפרטים נוספים: "מפגש-ציפורה" - טל. 02-9943532 - שוקי/רמי). הקרונות הם כמובן מסוג Mk.1
הבאת לי רעיון
השבוע אני צפוי לעבוד באיזור השרון. אולי אני אוכל לעבור במושב חרוצים ולצלם את הקרונות, אם הם עוד קיימים. אתה מכיר אולי עוד אוטובוסים\קרונות מעניינים שנמצאים באיזור כפר יונה - תל מונד - מושב קדימה? שם אני בטוח אבוא לעבוד בשבוע הקרוב. אולי אני אוכל גם לצלם.
 
קרונות Mk.1

נזכרתי בעוד דבר..
במזנון "מפגש ציפורה" שעל כביש 90 עומדים 2 קרונות בריטיים מדגם שלא היה בשימוש רכבת ישראל. אני חושב שהם מהדגם הזה
(זה הדגם עד כמה שאני מצליח לזכור. הייתי במקום הזה פעמיים בזמן הצבא)
קרונות Mk.1
הקרונות שאתה מדבר עליהם הם אכן מסדרת Mk.1 הסטנדרטית של הרכבת הבריטית הלאומית BR. הם לא נסעו אף פעם על מסילות רכבת ישראל, והובאו מלכתחילה במטרה לשמש כמסעדות.
 
קרא את מה שכתבתי על "ציפורה"

קרונות Mk.1
הקרונות שאתה מדבר עליהם הם אכן מסדרת Mk.1 הסטנדרטית של הרכבת הבריטית הלאומית BR. הם לא נסעו אף פעם על מסילות רכבת ישראל, והובאו מלכתחילה במטרה לשמש כמסעדות.
קרא את מה שכתבתי על "ציפורה"
ותראה שלא חידשת דבר בתשובתך.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה