רציתי להתיעץ איתכם/ן!!!

רציתי להתיעץ איתכם/ן!!!

.אני אריאל בראל גר בצפון הארץ.בן 20.וחודש..בחור ישיבה מסוג הבחורים שמשקיעים בלימוד אך עם זאת מאוד פתוחים ומודרנים..אני כבר מגיל 18 רוצה להתחתן לא מבררת מחדל חלילה אלא מרצון אמיתי וזך להקים בית נאמן בישראל! אני מאוד מוכן לחתונה בכל הבחינות..חברים יעידו ומכירי! אך תמיד ידעתי ש18 זה קטנציק..וגם ההורים שלי לא יתנו לי.אך עכשיו שאני כבר 20.ויש הצעות אני כולי על הקוצים כולי בהתלהבות לצאת לתת מעצמי ויש לי מה לתת..! אך אני לא יודע אם כ`כ כדאי לחכות עוד שנה שנתים או לא?כי תכלס אני כרגע בקיבוץ א ומבחינת הישיבה קול ששון וקול שמחה.אך אני אם כל ההתלהבות והררצון העז שלי להתחתן קצת מתלבט..האם כן לצאת או טיפה לחכות?! מה אתם אומרים??תודה מראש אריאל!
 
ובאמת חשוב לצין..שבכל 20 שנותי כל ח

כל חיי שמרתי נגיעה..ב`ה.מעולם לא יצאתי עם בחורות..
 
תראי בטוח בעצמי זה אלף אחוז זה ברור

רק שאני הפנתי את השאלה אליכם/ן כדי שאתם בתור אנשים חיצונים שלא נגועים בדבר תגידו מה אתם חושבים כי הבעיה פה שאני לא יודע אם עוד זמן של רוקות יהיה כ`כ משמעותי.מבינה?!לגבי עבודה אין לי וב`ה לא יהיה לי אני ילמד בכוילל בעז``ה עד 6 בערב.
 

צופי 012

New member
אל תעשה את זה לעצמך... אם אתה רוצה

להתחתן תדאג שיהיה לך מאיפה להביא אוכל למשפחה שלך! זה חתיכת אחריות! יהיה לך אישה וב``ה ילדים שיסמכו עליך! אל תלך להקים עוד משפחה מתחת לקו העוני! זה לא בריא לא לך ולא לעמ``י! ``ונא אל תצריכנו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם`` חבל... תחשוב על זה ברצינות... צריך להיות ריאלים
 

צופי 012

New member
שמע, יש לי אח שבדיוק בראש שלך...

ואני והורים שומעים ממנו כל היום את הדברים האלו... אבל כן מעניין אותי לשמוע את דעתך...
 

sarati

New member
דעתי-

אני התחתנתי בגיל 16 וחצי. זה לא בא ממקום שרציתי את זה וכו', פשוט מצאתי את האחד וידעתי שאיתו אני רוצה לחיות. אז התחתננו (למגינת ליבם של הוריי... אבא שלי כמעט קיבל התקף לב...) היום אני בת 22 (כמעט 23) וממרום 6 שנות נישואי אני יכולה לומר לך - אין לאן למהר. ברגע שהתחתנת לעולם לא תהיה רווק שוב! תנצל את חיי הרווקות, כי ברגע שיש משפחה החיים דורשים יותר, אם מבחינה כלכלית ואם אחריות וכו'. תנצל את הרווקות עד שתדע שאתה מוכן ושלם להכנס לחיי משפחה. כל עוד אתה לא מוכן לזה - נפשית וכלכלית, מכל הבחינות, פשוט תחכה. יש לך 100 שנה להיות נשוי... זה לא סותר חיפושים אחרי האחת, אבל אל תבוא בגישה של "השנה אני מתחתן" או "אני יתפשר על האישה ולו רק להתחתן"...
 
בן כמה בעלך היה שההית בת 16?

וואו מפחיד קצת חח .תראי מבחינת אחריות אני לוקח עלי הכל כי אני אדם כזה! ואני פשוט חושב כמה שאני יהנה מהרוקות זה לא יהיה כמו עם הכלה שלי!
 

sarati

New member
בעלי היה כמעט בן 20

אבל מבחינת בגרות שנינו היינו מוכנים, כביכול... וברור שלא תהנה כמו עם אשתך, אבל ראבק, יש לך 80-100 שנים לחיות ולהנות איתה!! ורק שתבין - אני ובעלי היינו חברים שנתיים לפני החתונה...
 
כשאתנ אומר שאתה מוכן לחתונה מכל הבחינות..

על איזה בחינות אתה מדבר? כמובן שאדם שמרגיש בוגר בשיכלו יכול לחשוב על חתונה.. אבל אנשים שוכחים שיש הרבה עומס וקשיים של התחלה.. חשבת פעם על דירה? איזה הוצאה זו? חשבת על ההוצאות החודשיות כגון: מים, חשמל, טלפון, פלאפונים, וזה רק תחילת של רשימה ארוכה שלפעמים לא נגמרת.. ובכלל מה עם הפרנסה? אני מאמינה שהשאיפה שלך היא בחורה שלומדת בסמינר.. וכמובן רק אם היא סיימה,היא תוכל לפרנס.ואם היא באמצע לימודיה? מה עושים? זה לא פשוט כמו שזה נראה. אבל עובדה שיש נערים ונערות שמתחתנים בגיל כזה (אצל הבנות זה יותר מקובל) ואפילו בגילאים צעירים יותר. לרוב ההורים תומכים ועוזרים בלי סוף... אבל לא תמיד יש להורים את האפשרות. אתה צריך לקחת את כל הדברים בחשבון.. ורק אח"כ להחליט מה עדיף לך!
 
אני באמת בוגר..ואני יודע לנהל יפה

את חיי.ברור שזה קשה שום דבר לא קל היום.אז מתחילים בטיפה לאט לאט משתדרגים בעז``ה.אני אכן רוצה בחורה מסמינר יותר נכון שסימה סמינר אני בן 20.היא פחות או יותר בגילי היא כבר אמורה להיות בסוף..
 

sarati

New member
ואתה באמת רוצה

שאשתך תפרנס אותך? בחיים לא הייתי מוכנה להיות המפרנסת בבית! למה מה קרה? מתחלקים בנטל של הבית שווה בשווה, אם בגידול הילדים, כביסות, נקיונות וכמובן - פרנסה.
 

sarati

New member
אה, ו...

בזיעת אפיך תאכל לחם, לא בזעת אפה של אשתך. אני בעצב ילד בנים, ואין צ'אנס שתיקח ממני את התענוג הזה, אז למה מגיעים לי גם העונשים שלך??!!
 
תראי אשה צריכה לדעת את יעודה בעולם

הזה! אשה זה דבר חשוב..אשה היא עזר כנגדו של הבעל.ברור שהבעל יעזור לה אך תפקידו של הבעל זה לישקוד בתורה.
 

sarati

New member
לא, חמוד

ממש ממש לא! האישה היא אשה, האישה היא שותפה. האישה לא הגיע לעולם כדי לשרת את רצונותיו וצרכיו של הגבר! מה אנחנו, באיראן? תפקידו של הבעל הוא להיות שותף מלא בפרנסה וגידול ילדים! איפה האגו הגברי פתאום?
 
תקשיבי מה לעשות זה האמת

כן תורתנו אומרת...זה לא בקטע של זלזול ההפך אני לומד ומשקיע ומזיע בלמודי להצלחת אשתי וילדי.וזה רצון הבורא..
 
שרתי.. אריאל....

אתם מדברים על השקפות שונות לחלוטין... בחיים לא תצליחו להסכים אחד עם השני. כל אחד ימשיך ויחיה עם אמונתו והשקפתו... בהצלחה לשניכם.
 
למעלה