../images/Emo129.gifאני חולה על הדברים האלו!!
אני לא יודעת איך לנסח את זה בדיוק. קורה לפעמים שאנשים שאני מכירה היטב בתור יצורים משכילים ומעשיים (וזה כולל גם אותי, כלומר, ה"מכירה היטב" - לא ה"משכילים ומעשיים") , קמים בוקר אחד ומתהלכים כצללים בגלל משהו שספק הרגישו, ספק ראו, ספק חלמו. וזה לא נותן מנוח לזמן מה - עד ששוכחים. אז אפשר לחשוב שמוחו של האדם הוא חידה בלתי פתורה ומייצר לפעמים דמיונות ורעיונות כאלו שמצמררים אפילו את בעליו. אבל תמיד יש הספק, אולי בכל אופן יש בזה משהו... ואני לא מדברת על הרעש הלבן. אני מדברת בקודים כי פעם ספרתי לאבא שלי משהו כזה והוא נעץ בי מבט מודאג והפטיר שהרבה מהחבר'ה הותיקים בבתי המשוגעים התחילו ככה... אז בתור אחת שלא מאמינה בגלגולים, אורות לבנים בקצה מנהרות וכו' אבל יש בי איזה חלק שמת על כל המיסתורין הזה והמחשבה שאולי.... יש פה מישהו שראה סיאנס למשל, במו עיניו, או התנסה במשהו מטורף ומעניין כזה? אגב, מי שראה את הסרט (המשעמם להחריד, אני חייבת לציין) "לידה" עם ניקול קידמן והבין מה שקרה שם. אשמח אם יסביר מה היה פשר כל הדיביליות הזו, בסופו של דבר. מי נגד מי, למה!