תקציב שמתאים שהשקעה המונית להסעת המונים
רעיון מחשבתי - השקעת כל תקציב מדינת ישראל בתחבורה ציבורית
שלום לכולם, כחלק מפרוייקט גמר, בנושא תח״צ, אני מעוניין לקבל את חוות דעתכם בנושא מה ניתן היה לעשות בתקציב שלם של מדינת מישראל בתח״צ (כ-400 מיליארד ש״ח). אשמח לקבל חוות דעת שתכלול פרוייקטים ורעיונות להשקעה בתשתית רכבתית ואחרת, עירונית ובינעירונית,. אני מבקש לא להתייחס לפרוייקטים שהיום נמצאים בבניה כגון קו רכבת לכרמיאל, רכבת העמק וכו׳. בחוות הדעת שלכם אשמח לקבל גם דירוג עדיפויות ותקציבים משוערים לפרוייקטים. שוב תודה על השיתוף פעולה.
תקציב שמתאים שהשקעה המונית להסעת המונים
עם תקציב בלתי מוגבל שכזה ניתן יהיה לפתח כמו שאנחנו באמת רוצים את התחבורה בתוך הערים. אנסה לציין כמה פרויקטים עירוניים שניתן לבצע, מעדיפות ראשונה לאחרונה (בסדר זה).
 
1) רשת רכבות תחתיות בגוש דן: משהו כמו 5–6 קווי רכבת תחתית, ראשית את הקו האדום והירוק ומעבר לזה לתכנן בהתאם לצפיפות ואפשרויות פיתוח עתידי. עלות: כ־60 מיליארד.
2) מסילה רביעית באיילון. עלות: כ־5 מיליארד.
3) רשת רכבות קלות בכל הערים הגדולות: בכל עיר עם 100,000 תושבים ומעלה כדאי לבנות רק"ל. הרשתות הגדולות ביותר תהיינה במטרופולין ת"א (מאשדוד עד נתניה) עם כ־25 קווים (אפשר להשוות לברלין עם כמות אוכלוסין דומה ומעל 30 קווי מטרו שונים), ירושלים עם כ־8–10 קווים, חיפה והקריות עם 6–8 קווים וכן באר שבע, נצרת/נצרת עילית, אשקלון, מודיעין, בית שמש וחדרה. אפשר גם באילת. עלות: כ־150–200 מיליארד, אבל חלק מהקווים בעדיפות נמוכה אז את הסעיף הזה ניתן לפרוש ל־50 שנה ואז נקווה שהטכנולוגיה תשנה מהותית את האופן שבו נשתמש בתחבורה.
4) רשת רכבות פרווריות מפותחת, בדגש על שלוחות למרכזי ערים (לא צוין כאן עדיין). מדובר בפרויקטים כמו מסילה בכביש גהה, השלוחה שתוכננה למרכז פתח תקווה, שלוחות (במנהרה) למרכזי הערים רחובות, אשדוד ואשקלון, הרחבת A1 לתוך ירושלים, מסילות חדשות ליישובים קטנים יותר כמו גדרה וקריית עקרון, כפר יונה ועוד. עלות: כ־10 מיליארד לפיתוח הרשת הפרוורית, + כ־8 מיליארד לשלוחות למרכזי ערים.
בנוסף בניית תחנות חדשות בקווים קיימים שסמוכים לאזורי מגורים או תעסוקה, למשל יש מקום לעוד תחנות בנתניה, הקריות, רחובות, תל אביב ובאר שבע. עלות: כ־1 מיליארד.
כמו כן, הייתי אף מעביר מהתקציב שציינת כספים (דרך רכבת ישראל) לפיתוח עירוני מסביב לתחנות רכבת חדשות, כמו שעושים עם הצלחה גדולה במזרק הרחוק. כלומר, קודם בונים תחנה באמצע שום מקום ואז מקימים מסביב עיר. זו גם הדרך היחידה המוכחת שבה חברת רכבות יכולה להגיע לרווחיות.
 
בפן הבינעירוני יש שני אספקטים: צריך לשפר את הקישורים בין הערים הגדולות, וכן בין האזורים הפריפריאליים למטרופולינים. להלן כמה דברים שהייתי עושה, כרגיל בעדיפות מלמעלה למטה:
1) מכפיל או משלש את כמות הנסיעות ברוב האשכולות בפריפריה, בעיקר כדי לשפר תדירות. ניתן לעשות את זה עם מיניבוסים אם יש מעט ביקוש. למעשה זה הדבר הכי לא כלכלי לעשות, אבל בתקציב שהצעת זה מתבקש. במיוחד, הייתי דואג לתדירות גבוהה של אוטובוסים מהירים מערים "מרוחקות" כמו קריית שמונה ומצפה רמון. שים לב הכבישים שנבנים היום בפריפריה אמורים לשפר משמעותית את זמן ההגעה באוטובוס עם מסלול מהיר. עלות: לא יודע לחשב, כנראה בערך 2 מיליארד + המון תחזוקה שותפת.
2) מגדיל את המהירות בקו חיפה–ת"א–באר שבע עד 250 או אפילו 300 קמ"ש. בעדיפות נמוכה ניתן להמשיך את זה לאילת ולכרמיאל בצפון. עלות: כ־10–15 מיליארד ללא אילת.
3) בונה קו רכבת לנצרת וטבריה (דרך נצרת או בית שאן). עלות: כ־6 מיליארד.
4) משלים את החזון של ראש הממשלה והשר כץ לרכבות לכל הערים הקטנות (קריית שמונה, צפת, ירוחם וכו'). זה חשוב אבל לדעתי אם יהיה אוטובוס למטרופולין הקרוב כל 15 דקות (+ בתדירות סבירה בלילה), קו רכבת יהיה בעדיפות נמוכה. עלות: כ־20 מיליארד לכמה מסילות שונות.
 
בתחבורה בינלאומית, הייתי בונה את שדה התעופה המתוכנן ברמת דוד ומוסיף גם את נבטים.
 
עם כל הפיתוח הנ"ל, כמובן לא צריך לשכוח שיפורים רוחביים למערכת, שעלותם החד־פעמית יכולה להיות נמוכה, אבל עלות התחזוקה יכולה להיות גבוהה. אני מניח שלא התכוונת לכלול את חשמול הרכבת כי הוא בביצוע (סוג של), אבל להלן כמה פרויקטים אחרים בעלי חשיבות גבוהה שהייתי יוזם עם תקציב תחבורה גבוהה יותר:
 
1) התקנת מערכת האיתות המתקדמת ביותר, שמאפשרת להעביר רכבות עד 200 קמ"ש בתדירות של 5 דקות ומטה.
2) הקמת מערך תחזוקה לאוטובוסים ברמה גבוהה שייתן שירותים לכל המפעילים + חיוב כל המפעילים לעמוד בסטנדרט הרבה יותר גבוה של תחזוקת אוטובוסים. בתחום זה ישראל מפגרת אפילו אחרי מדינות מתפתחות כמו טורקיה ואוקראינה, ותיקון המצב ישים אפילו ללא התקציב הדמיוני שהצגת.
3) הקמת תשתית לאוטובוסים חשמליים, בעיקר תחנות supercharging שבהן ניתן להטעין חלק משמעותי מהסוללה בשניות בודדות. כך ניתן יהיה להקים מערך אוטובוסים חשמליים בערים הגדולות. אין מניעה להקים גם תחנת כוח נוספת מהתקציב שציינת עבור תחבורה כדי למנוע צוואר בקבוק בתחום הזה מצד חברת חשמל / משרדי הממשלה.
4) הקמת מכון מחקר לפיתוח תחבורה: לתחומים האסטרטגיים במדינת ישראל, כמו אמל"ח ומזון, יש מכוני מחקר ייעודיים, שמציבים את ישראל בקדמת הטכנולוגיה בתחומים אלו. אין סיבה שלא יהיה דבר כזה בתחום התחבורה, ככל שהתקציב מאפשר. כך ניתן יהיה לפתוח טכנולוגיות חדשות הן לבניית מערכות תחבורה, והן לפתח וליישם טכנולוגיות של חישמול ואוטומציה של כלי התחבורה הציבוריים.
 
אני בטוח ששכחתי המון, אבל העלית נקודה מצוינת למחשבה. יותר מזה, התקציב שהעלית אינו מופרח בחשיבה ארוכת טווח (חלק מהפרויקטים שציינתי יהיו רלוונטיים לאורך עשרות שנים), ולכן אולי טוב שאנשי משרד התחבורה יצאו מנקודת הנחה שיש להם את התקציב הזה ויתכננו בהתאם, אז יעשו סדר עדיפויות כפי שאנחנו עשינו ואז יישמו. סוג של עושים את זה כבר היום, אבל לא מספיק לעניות דעתי.
