רס"ר המטבח המיתולוגי רעב ללחם
-------------------------------------------------------------------------------- רס"ר המטבח המיתולוגי רעב ללחם יום שלישי 2 אוקטובר 2007 20 שנה האכיל הטבח האגדי מבסיס חיל הים בחיפה רמטכ"לים ושרי ביטחון ושמו נודע בכל האזור. היום הוא פונה לחבריו ומבקש: עזרו לי, אחרת אמות ברעב אלי לוי nrg עדכון אחרון:07:30 , 02/10/2007 במשך שנים האכיל רס"ר המטבח יחיאל (פפו) פעהר שרי ביטחון ורמטכ"לים, וגם לוחמי הצי השישי שהגיעו לבסיס הציוד והתחזוקה של חיל הים בחיפה ידעו מי זה "פפו", שהיה לעיתים אף איש סודם בצבא הישראלי. אולם בשנים האחרונות הלך והידרדר מצבו הבריאותי והכלכלי של פפו, וגם אשתו שרה חלתה בסרטן. היום, בגיל 58, פונה בעזרתנו הרס"ר המיתולוגי לחבריו ולמפקדיו מהימים הטובים, ומבקש: "עזרו לי, אני הולך למות". יחיאל (פפו) פעהר, הרס''ר המיתולוגי של חייל הים, ואשתו שרה. צילום: אלכס רוזקובסקי (צילום: שי וקנין) "פפו" נחשב לדמות מוכרת מאוד באזור חיפה. הוא שירת בצה"ל כרס"ר מטבח בחיל הים מ-1968 ועד 1987, שאז יצא לפנסיה מוקדמת בגין מחלת הסוכרת שבה חלה. בשנים האחרונות חלה החמרה דרסטית במצבו הבריאותי: הוא מתקשה ללכת, מרותק שעות לביתו וסובל מעיוורון, אך יותר מכל הוא מתקשה לקיים את עצמו ואת אשתו החולה בת ה-55. גם בעיריית נשר יודעים על מצבו של פעהר בני הזוג גרים לבדם בדירה צנועה מאוד באחת השכונות הוותיקות בנשר. תושבי העיר אשר שמעו על מצוקתו של פעהר דואגים לו מפעם לפעם ללחם ולמצרכים בסיסיים נוספים. גם בעיריית נשר יודעים על מצבו של פעהר, שבצעירותו הדריך בהתנדבות לא מעט מעובדי העירייה - וחלקם אף התגייס בעידודו לחייל הים. ראש העיר, דוד עמר, וממלא מקומו, פרדי מליק, נעזרו במחלקת הרווחה של העירייה כדי לדאוג שפעהר ואשתו יקבלו ארוחות חמות במחיר סמלי של 20 שקלים. בזמן מלחמת לבנון השנייה, הגבירו ראש העירייה וממלא מקומו את התמיכה בזוג, ודאגו להם באופן יומי למצרכים ולסיוע בחינם, במסגרת הסיוע הכללי שהוגש לקשישים ולנזקקים בעיר באותה תקופה. אלא שלאחרונה החמיר שוב מצבם הכלכלי של בני הזוג. פעהר מתפרנס מפנסיה שהוא מקבל מצה"ל ומקצבת נכות אשר הוא ואשתו זכאים לה. מדובר בהכנסה זעומה שלא מספיקה לקיום מינמלי, על אף סיוע הרשויות. "אני גמור. עוד מעט לא יישאר ממני כלום - אני לא יכול לצאת לא יכול לעשות כלום", מספר "פפו" ל-nrg מעריב." גמרתי עם החיים ואני מבקש מכולם, כל מי שמכיר אותי מהצבא או מהרחוב, שיעזור לי ולאשתי". פעהר תיאר את מצבו הקשה ופנה לעזרה: "אני זקוק לעזרה, אחרת אמות בבית. כל הכסף הולך לתרופות לי ולאשתי, נקלענו למצב קשה ושנינו חולים מאוד".ו פונה לקציני צה"ל בעבר ובהווה שעוד זוכרים אותו כטבח חייכן, בניסיון לעורר את טוב לבם: "אלו שרואים את התמונה שלי וזוכרים אותי, אני מבקש מכם - עזרו לי, כל עזרה מכם תציל אותי ותיתן לי עוד כמה שנים לחיות. עזרו לי כי אמות מרעב. אני, שהאכלתי את משה וחצי (הרמטכ"ל משה לוי) ואת רפול, ואפילו את יצחק רבין וגנדי (רחבעם זאבי ז"ל) - אני עכשיו זקוק לכם ולתרומתכם. כל דבר שתעשו עבורי יציל אותי ואת אשתי. זו ההזדמנות האחרונה שלי להישאר בחיים".
-------------------------------------------------------------------------------- רס"ר המטבח המיתולוגי רעב ללחם יום שלישי 2 אוקטובר 2007 20 שנה האכיל הטבח האגדי מבסיס חיל הים בחיפה רמטכ"לים ושרי ביטחון ושמו נודע בכל האזור. היום הוא פונה לחבריו ומבקש: עזרו לי, אחרת אמות ברעב אלי לוי nrg עדכון אחרון:07:30 , 02/10/2007 במשך שנים האכיל רס"ר המטבח יחיאל (פפו) פעהר שרי ביטחון ורמטכ"לים, וגם לוחמי הצי השישי שהגיעו לבסיס הציוד והתחזוקה של חיל הים בחיפה ידעו מי זה "פפו", שהיה לעיתים אף איש סודם בצבא הישראלי. אולם בשנים האחרונות הלך והידרדר מצבו הבריאותי והכלכלי של פפו, וגם אשתו שרה חלתה בסרטן. היום, בגיל 58, פונה בעזרתנו הרס"ר המיתולוגי לחבריו ולמפקדיו מהימים הטובים, ומבקש: "עזרו לי, אני הולך למות". יחיאל (פפו) פעהר, הרס''ר המיתולוגי של חייל הים, ואשתו שרה. צילום: אלכס רוזקובסקי (צילום: שי וקנין) "פפו" נחשב לדמות מוכרת מאוד באזור חיפה. הוא שירת בצה"ל כרס"ר מטבח בחיל הים מ-1968 ועד 1987, שאז יצא לפנסיה מוקדמת בגין מחלת הסוכרת שבה חלה. בשנים האחרונות חלה החמרה דרסטית במצבו הבריאותי: הוא מתקשה ללכת, מרותק שעות לביתו וסובל מעיוורון, אך יותר מכל הוא מתקשה לקיים את עצמו ואת אשתו החולה בת ה-55. גם בעיריית נשר יודעים על מצבו של פעהר בני הזוג גרים לבדם בדירה צנועה מאוד באחת השכונות הוותיקות בנשר. תושבי העיר אשר שמעו על מצוקתו של פעהר דואגים לו מפעם לפעם ללחם ולמצרכים בסיסיים נוספים. גם בעיריית נשר יודעים על מצבו של פעהר, שבצעירותו הדריך בהתנדבות לא מעט מעובדי העירייה - וחלקם אף התגייס בעידודו לחייל הים. ראש העיר, דוד עמר, וממלא מקומו, פרדי מליק, נעזרו במחלקת הרווחה של העירייה כדי לדאוג שפעהר ואשתו יקבלו ארוחות חמות במחיר סמלי של 20 שקלים. בזמן מלחמת לבנון השנייה, הגבירו ראש העירייה וממלא מקומו את התמיכה בזוג, ודאגו להם באופן יומי למצרכים ולסיוע בחינם, במסגרת הסיוע הכללי שהוגש לקשישים ולנזקקים בעיר באותה תקופה. אלא שלאחרונה החמיר שוב מצבם הכלכלי של בני הזוג. פעהר מתפרנס מפנסיה שהוא מקבל מצה"ל ומקצבת נכות אשר הוא ואשתו זכאים לה. מדובר בהכנסה זעומה שלא מספיקה לקיום מינמלי, על אף סיוע הרשויות. "אני גמור. עוד מעט לא יישאר ממני כלום - אני לא יכול לצאת לא יכול לעשות כלום", מספר "פפו" ל-nrg מעריב." גמרתי עם החיים ואני מבקש מכולם, כל מי שמכיר אותי מהצבא או מהרחוב, שיעזור לי ולאשתי". פעהר תיאר את מצבו הקשה ופנה לעזרה: "אני זקוק לעזרה, אחרת אמות בבית. כל הכסף הולך לתרופות לי ולאשתי, נקלענו למצב קשה ושנינו חולים מאוד".ו פונה לקציני צה"ל בעבר ובהווה שעוד זוכרים אותו כטבח חייכן, בניסיון לעורר את טוב לבם: "אלו שרואים את התמונה שלי וזוכרים אותי, אני מבקש מכם - עזרו לי, כל עזרה מכם תציל אותי ותיתן לי עוד כמה שנים לחיות. עזרו לי כי אמות מרעב. אני, שהאכלתי את משה וחצי (הרמטכ"ל משה לוי) ואת רפול, ואפילו את יצחק רבין וגנדי (רחבעם זאבי ז"ל) - אני עכשיו זקוק לכם ולתרומתכם. כל דבר שתעשו עבורי יציל אותי ואת אשתי. זו ההזדמנות האחרונה שלי להישאר בחיים".