רכבת קומותיים בתחנת מרכז

מצב
הנושא נעול.

oren*

New member
רכבת קומותיים בתחנת מרכז

רכבת קומותיים בתחנת מרכז
עיצוב יפהיפה
 
מידת טעינה

כן היא מגרדת ממש כמעט,
אני חושב שהתכנון המקורי של התחנה בנוי רק לקרונות IC3 ומודו... עם מאוד מענין אותך, שלח לחן מלינג מסר, הוא מומחה בענין הזה...
מידת טעינה
כשבונים מסילת ברזל (ואני לא מדבר על מסילות זמניות צבאיות או חקלאיות) מגדירים גם ´מידת טעינה´ (Loading Gauge), שהיא המרווח שחייב להיות בין הרכבות הכי גדולות (באורך, ברוחב וגם בעת נסיעה בסיבוב) לבין המבנים או הבליטות הכי קרובות אליהן. ההגדרה הזו מורכבת משני שרטוטים עיקריים - זה שמגדיר את הקירבה המירבית של המבנים, וזה שמגדיר את הגודל המירבי של הרכבות. למזלנו, הבריטים הקימו את מרבית המסילות שהם בנו בארץ עם מידת טעינה יותר ´נדיבה´ מזו שבה השתמשו במאה ה-19 בבריטניה עצמה (והם משלמים עד היום את המחיר על זה). גם רכבת ישראל הקפידה לשמור על מידת הטעינה הזו, ואף להגדיל אותה, וכך אין אצלנו בעיה להפעיל קרונות דו-קומתיים, קרונות תבואה גדולים, ובעתיד אף רכבות עם הזנת חשמול עילית (למעט שתיים או שלוש נקודות בעיתיות). למרות זה, קרונות משא דו-קומתיים של מכולות, כמו אלו שנפוצים בצפון אמריקה, כנראה שלא נראה בארץ בקרוב. גם תחנת תל-אביב מרכז, שחלקה החדש המופיע בתמונה נחנך רק ב-1988, נבנתה כשלמתכנניה מופיע בראש התכנון לחשמל את הרכבות בארץ, ולפיכך, כשמסתכלים על רכבות הקומותיים בלי עדשה מקרבת, ובמאוזן, רואים שגג רכבת בהחלט לא מתחכך בקורות התחנה.
 

איליה.

New member
מה שאני הכי אוהב בתמונה הזאת

רכבת קומותיים בתחנת מרכז
עיצוב יפהיפה
מה שאני הכי אוהב בתמונה הזאת
זאת המלה "נתניה". משום-מה יש לי חיבה מיוחדת לרכבות שנוסעות למרחקים קצרים...
 
רכבות לטווחים קצרים

מה שאני הכי אוהב בתמונה הזאת
זאת המלה "נתניה". משום-מה יש לי חיבה מיוחדת לרכבות שנוסעות למרחקים קצרים...
רכבות לטווחים קצרים
אם זו רכבת שבאה מאשדוד (כמו הרבה מהרכבות לנתניה) הרי שזמן ומרחק נסיעתה לא שונים בהרבה מאלו של רכבות בין חיפה לתל-אביב.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה