רכבת קומותיים בתחנת מרכז
- פותח הנושא oren*
- פורסם בתאריך
- מצב
יופי של תמונה
חוץ מה ג´לוב הזה שם על הספסל
יופי של תמונהרכבת קומותיים בתחנת מרכז
עיצוב יפהיפה
חוץ מה ג´לוב הזה שם על הספסל
vegi force 1980
New member
הרכבת לא מגרדת כמעט את הבטון למעלה?
הרכבת לא מגרדת כמעט את הבטון למעלה?רכבת קומותיים בתחנת מרכז
עיצוב יפהיפה
עומרי האוזר
New member
כן היא מגרדת ממש כמעט,
אני חושב שהתכנון המקורי של התחנה בנוי רק לקרונות IC3 ומודו... עם מאוד מענין אותך, שלח לחן מלינג מסר, הוא מומחה בענין הזה...
כן היא מגרדת ממש כמעט,
אני חושב שהתכנון המקורי של התחנה בנוי רק לקרונות IC3 ומודו... עם מאוד מענין אותך, שלח לחן מלינג מסר, הוא מומחה בענין הזה...
מידת טעינה
כשבונים מסילת ברזל (ואני לא מדבר על מסילות זמניות צבאיות או חקלאיות) מגדירים גם ´מידת טעינה´ (Loading Gauge), שהיא המרווח שחייב להיות בין הרכבות הכי גדולות (באורך, ברוחב וגם בעת נסיעה בסיבוב) לבין המבנים או הבליטות הכי קרובות אליהן. ההגדרה הזו מורכבת משני שרטוטים עיקריים - זה שמגדיר את הקירבה המירבית של המבנים, וזה שמגדיר את הגודל המירבי של הרכבות. למזלנו, הבריטים הקימו את מרבית המסילות שהם בנו בארץ עם מידת טעינה יותר ´נדיבה´ מזו שבה השתמשו במאה ה-19 בבריטניה עצמה (והם משלמים עד היום את המחיר על זה). גם רכבת ישראל הקפידה לשמור על מידת הטעינה הזו, ואף להגדיל אותה, וכך אין אצלנו בעיה להפעיל קרונות דו-קומתיים, קרונות תבואה גדולים, ובעתיד אף רכבות עם הזנת חשמול עילית (למעט שתיים או שלוש נקודות בעיתיות). למרות זה, קרונות משא דו-קומתיים של מכולות, כמו אלו שנפוצים בצפון אמריקה, כנראה שלא נראה בארץ בקרוב. גם תחנת תל-אביב מרכז, שחלקה החדש המופיע בתמונה נחנך רק ב-1988, נבנתה כשלמתכנניה מופיע בראש התכנון לחשמל את הרכבות בארץ, ולפיכך, כשמסתכלים על רכבות הקומותיים בלי עדשה מקרבת, ובמאוזן, רואים שגג רכבת בהחלט לא מתחכך בקורות התחנה.
מידת טעינה
כשבונים מסילת ברזל (ואני לא מדבר על מסילות זמניות צבאיות או חקלאיות) מגדירים גם ´מידת טעינה´ (Loading Gauge), שהיא המרווח שחייב להיות בין הרכבות הכי גדולות (באורך, ברוחב וגם בעת נסיעה בסיבוב) לבין המבנים או הבליטות הכי קרובות אליהן. ההגדרה הזו מורכבת משני שרטוטים עיקריים - זה שמגדיר את הקירבה המירבית של המבנים, וזה שמגדיר את הגודל המירבי של הרכבות. למזלנו, הבריטים הקימו את מרבית המסילות שהם בנו בארץ עם מידת טעינה יותר ´נדיבה´ מזו שבה השתמשו במאה ה-19 בבריטניה עצמה (והם משלמים עד היום את המחיר על זה). גם רכבת ישראל הקפידה לשמור על מידת הטעינה הזו, ואף להגדיל אותה, וכך אין אצלנו בעיה להפעיל קרונות דו-קומתיים, קרונות תבואה גדולים, ובעתיד אף רכבות עם הזנת חשמול עילית (למעט שתיים או שלוש נקודות בעיתיות). למרות זה, קרונות משא דו-קומתיים של מכולות, כמו אלו שנפוצים בצפון אמריקה, כנראה שלא נראה בארץ בקרוב. גם תחנת תל-אביב מרכז, שחלקה החדש המופיע בתמונה נחנך רק ב-1988, נבנתה כשלמתכנניה מופיע בראש התכנון לחשמל את הרכבות בארץ, ולפיכך, כשמסתכלים על רכבות הקומותיים בלי עדשה מקרבת, ובמאוזן, רואים שגג רכבת בהחלט לא מתחכך בקורות התחנה.
מה שאני הכי אוהב בתמונה הזאת
זאת המלה "נתניה". משום-מה יש לי חיבה מיוחדת לרכבות שנוסעות למרחקים קצרים...
מה שאני הכי אוהב בתמונה הזאתרכבת קומותיים בתחנת מרכז
עיצוב יפהיפה
זאת המלה "נתניה". משום-מה יש לי חיבה מיוחדת לרכבות שנוסעות למרחקים קצרים...
רכבות לטווחים קצרים
אם זו רכבת שבאה מאשדוד (כמו הרבה מהרכבות לנתניה) הרי שזמן ומרחק נסיעתה לא שונים בהרבה מאלו של רכבות בין חיפה לתל-אביב.
רכבות לטווחים קצרים
אם זו רכבת שבאה מאשדוד (כמו הרבה מהרכבות לנתניה) הרי שזמן ומרחק נסיעתה לא שונים בהרבה מאלו של רכבות בין חיפה לתל-אביב.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.