רכבת על הכוונת
- פותח הנושא באג2003
- פורסם בתאריך
- מצב
אז כל התנגשות על הפסים תהיה מלכודת מוות בטוח
אסור למגן את הפסים
דניאל בוכמן
New member
איזה שטויות- לפי התאוריה הזו- אי אפשר
לבנות מנהרות כלל.. והרי כן בונים.. פשוט דואגים לבנות גם דרכי מילוט, ודרכי גישה לכוחות הצלה..
יאללה בואו נשקע את כל המסילות בדרום
ונעביר לשם את יונה יהב.... מדינה מטומטמת.
לעיני האויבים שלה והעולם כולו. המילה "הרתעה" לא נשמעת להם מספיק פציפיסטית בהשוואה ל"מיגון".
מדינה חזקה, שמעדיפה להפגין חולשה
לעיני האויבים שלה והעולם כולו. המילה "הרתעה" לא נשמעת להם מספיק פציפיסטית בהשוואה ל"מיגון".
בוא נביא לחמאס טילים לטווח ארוךיאללה בואו נשקע את כל המסילות בדרום
ונעביר לשם את יונה יהב.... מדינה מטומטמת.
ככה יהיה ליונה יהב עוד סיבה לשקע את המסילות
הרקטות זה נשק לא מדויק
איך הם יפגעו בדיוק בפסים?
יש היום טילים עם GPS
אני לא מאמין שיש לחמאס טילים עם GPS, אבל זאת עובדה ידועה שיש לחיזבאללה טילים עם GPS. כל מה שהם צריכים לעשות זה לכתוב את המיקום והטיל יפגע במטרה. זה רק עניין של זמן וגם לחמאס יהיו טילים כאלה, והדרך לפגיעה בתחנות רכבת, תחנות כוח ונמל אשדוד תהיה קצרה מאוד.
רוסיה> איראן> חמאס
מה זה משנה.. לא רק רוסיה וסין מוכרות לאיראנים
- הבעיה היא שיש ביקוש בצד העזתי. ואנחנו יודעים רק להתלונן על כל העולם. "אגלה" לכם משהו: תלונות לא יעזרו לנו בשום מלחמה, כי בשביל זה אין וגם לא יהיה לנו רוב בארגונים בינלאומיים כמו שיש לצד השני. אל תחפשו את הבעיה בטהרן או בקרמלין, אלא בקרית הממשלה בירושלים; ומכיוון שישראל היא מדינה דמוקרטית, גם בכם - הבוחרים את אותן הממשלות. הממשלה הקודמת הכשילה את "עופרת יצוקה" בכך שלא השיגה את המטרות שהיא עצמה הציבה לפניה; ואילו הממשלה הנוכחית העדיפה עד היום שלא ליזום בכלל (הצבה של "מיגוניות" נוספות זאת לא יוזמה עם כל הכבוד, אלא תגובה פאסיבית). אז היוזמה עברה בינתיים לצד השני.
לגבי "עופרת יצוקה" - לא מדויק
מטרות המבצע היו מוגבלות מלכתחילה, והושגו בצורה כמעט מלאה.
הנה ללא GPS
הכי זבאללה פגעו במוסכי הרכבת הלא ממוגנים ב-2006 וקטלו 8 עובדים כיום כל המדינה מכוסה או בטילי הכי זבאללה או בטילי החמאס אוהב היהודים על השיפוד
זלזול באויב אינו דבר חכם במיוחד
אני לא מזלזל באויב
כאשר כוחות צה"ל הגיעו לנקודות שיגור בלבנון הם מצאו מפת טיווח מסודרת אפילו עם חישובי סטיות רוח
כינוי האיב בכינוי גנאי משדר זלזול
וזה מחלחל, אם תירצה או לא. יש להתיחס בכל הכבוד הראוי ועל ידי כך ברצינות הראויה. ה"איש עם השערות על הפנים",ה"חיה הדו רגלית" של בגין עשה לנו בית ספר מאז 1982 ועד סופו ב2005 . הלעג וחוסר הכבוד אליו הביא לחוסר רצינות, זלזול ובדדיוק אותו דבר קרה עם המצרים לפני יום כיפור, ועם החיזבאללה.
יש זילזול ויש זילזול. איש לא מזלזל בכוח האויב
לעומת זאת, כינויים מעידים על בוז עמוק ולא על שום דבר אחר (מה לעשות שאכן מדובר על חיות-אדם), ואין סיכוי שתצליח להוכיח את ההיפך. הלעג וחוסר הכבוד האלה מוצדקים בהחלט. לעומת זאת, כוחו הצבאי של האויב בהחלט צריך לזכות "להערכה" ראויה מצדנו. וזה לא "בדיוק" כפי שאתה אומר ולא נעליים. (סתם הערת אגב: אני דווקא נוטה להסכים איתך ברוב הדברים האחרים).
עוד דבר. יש לזכור שאויבינו לעת זו אינם חיילים
בצבא אלא מחבלים. אסור בתכלית האיסור להתייחס אליהם כאל שווים, כמקובל בעימות בין שני צבאות. גם לפי אמנות בינלאומיות, אנשי הכי זבאללה והחמאסניקים לא אמורים להיות זכאים לאותם תנאים שלהם זכאים שבויי מלחמה למשל. לא מדובר על חיילים מגוייסים הנלחמים בגבורה, אלא על בנדיטים פחדנים שמסתתרים מאחורי אוכלוסייה אזרחית. שום "כבוד" אליהם אינו מתקבל על הדעת מבחינה המוראלית וחוקית. לעומת זאת, כפי שאמרתי אין סימנים המעידים על כך שמישהו מצדנו מזלזל בכשירותם הצבאית ביכולותם לפגוע באזרחים חפים מפשע משני הצדדים. למחבל יש לקרוא בשמו - מחבל, והתייחס אליו בהתאם. כל דבר אחר הוא בבחינת "רחמנות על אכזרים", התנהגות בלתי-מוסרית בעליל שעוד תחזור (בעצם, כבר חזרה) אלינו כבומרנג.
ונא לא להתייחס לשגיאות ההקלדה והעריכה הרבות,
תודה מראש. אני בהחלט מודע לזה.
אריק, אני לא מסכים לגבי זה
כל פעם שצבא מתיחס לאויביו בכינויי גנאי כגון בנדיטים,רוצחים וכו' מוריד את המוכנות הצבאית שלו, משדר בוז, לעג, ופסיכולוגית זה גורם לזלזול, אפילו עם זה בתת ההכרה. החיזבאללה גילה יכולות צבאיות מרשימות במלחמת לבנון. כמעט לא נוצר איתו מגע, ובמעט בכל מקרה שכן נוצר, הוא דאג לנתק מגע במהירות. כמעט ולא נתפסו שבויים, כמעט ולא נוצר מצב שבו החיזבאללה הכניס את עצמו למצב של נחיתות בקרב קרקעי, והכנת השטח בצד שלו היתה טובה מאוד (הדרכים הממוקשות, המבצרים התת קרקעיים, פריסת המשגרים שלו, ההדרגתיות בה עשה שימוש בנשק שלא ידענו כלל שקיים אצלו). יחס רציני לאויב ללא כינויי לעג ובוז, הוא הצעד הראשון בדרך לניצחון. אין בכך כדי לתת לגיטיציה, כי הצבא אינו גוף פוליטי, ולכן אין תפקידו הענקת ציון מוראלי או מוסרי לאויב. תפקידו להתיחס אליו בכל הרצינות הראויה, להעריך את יכולותיו המקצועיות, ולחפש שיטות ונהלים למנוע מהאויב את מיכסום יכולותיו. את ההסברה, הבוז והקומיסריות (חינוך פוליטי) תשאיר לגופים האזרחיים הפוליטיים.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.