ריק

[ס ת ם ע ו ד א ח ת]

ריק

עם מזוודה קטנה וקופסא מקרטון בכל רגע יכולה לעזוב, לעבור. ככה בלי עוגן בלי שורשים. תלושה. רק האוכל מקשר ביני לעולם. נותן את העוגן המיוחל את הקרבה והאהבה החסרה. גם אותו לוקחים לי עכשיו. החבל האחרון נחתך. עכשיו אני יכולה לעוף אז למה כל הכבדות הזו? למה כל הלילות הלבנים?

 

[פרפר בתוך אגרוף]

האוכל כעוגן.

אני יכולה להבין את ההרגשה הזו- שהאוכל, גם כשמשתמשים בו בצורה חולה- הוא בעצם מה שמציל את החיים שלך ומה שמחבר אותך לעולם. שומר על קיומך, מתחזק אותו. שדרך המחלה את מראה שאת קיימת, את מדברת, את מתקשרת עם אנשים. ועכשיו לוקחים לך את זה [מה זאת אומרת?] ואת נשארת עם חלל גדול. חלל שאפשר ליפול לתוכו, ולוותר, וחלל שאפשר להחליט למלא במשהו אחר. חדש, קשה להשגה, אבל אפשרי והרבה יותר אמיתי וטוב. אפשר לחיות בלי לדבר דרך אוכל. אפשר ליצור קשרים דרך דברים אחרים. אפשר למצוא דברים אחרים להאחז בהם כעוגן. אם רק תהיי מוכנה.

 

[נשמת]

לא סתם, עוד אחת.

עם מזוודה קטנה... מה היית לוקחת בתוכה? מה נשאר לך, שחשוב לך והולך איתך לכל מקום?