ריצה

ריצה

אני רץ. שעת בוקר. השמש רק זרחה. אני רץ מהר, ההרגשה טובה. הרגל נשלחת הרחק קדימה, נוחתת על העקב, מתגלגלת קדימה, האצבעות דוחפות. הרגל נשלחת לאחור, העקב כמעט נוגע בישבן. הכתפיים נעות בקצב אחיד הידים עובדות כמו שעון. הדופק גבוה, נושק ל- 180. אני רץ מהר. אני מבטי הצידה ורואה את הצל. הצל מקרטע, איש זקן רץ. בקושי מרים את הרגליים, בקושי זז. זה הצל שלי. אז תגידו לי, איך זה שאני רץ כל כך מהר והצל שלי רץ כל כך לאט, ובכל זאת, שנינו מגיעים ביחד? זאב
 
למעלה