רחמים

heavenisfar

New member
רחמים../images/Emo60.gif

רחמים כמו טיפות שמטפטפות עליי ברחוב אין לאן לרוץ כדי להיות מוגנת מהגשם רחמים מבטים עצובים ננעצים בי אני מרכינה את ראשי ועוצמת את עיניי מפני הרחמים 'עזרו לי' אני זועקת בלי קול 'עזרו לי' הפסיקו לנעוץ מבטים הפסיקו לרחם 'עזרו לי.' דממה. אני שוכבת מחוסרת חיים ועל לחיי זולגת, דמעה אחרונה של תקווה.
 

heavenisfar

New member
ללא שם../images/Emo60.gif

הוא גידל אותה מאז שהיתה קטנה, כמעט מיום היוולדה. פינק אותה, האכיל אותה, סיפר אותה ודאג לה לחדר משלה. אבל עכשיו הגיעה שעתה להחזיר לו, לספק אותו. הוא טרח בשבילה כל השנים, וגם לו מגיע, לא? הוא הכין הכל לקראת היום המיוחד שלו. הוא קם מוקדם בבוקר, התרחץ, התלבש ויצא לקניות, והתעכב במיוחד בחנות נידחת במרכז העיר. הוא הסתובב לו בחנות, בדק כל סכין, אבל לקח זמן רב עד שמצא את הסכין המתאימה ביותר. לבסוף, לאחר שלושה סיבובים בחנות, ולאחר הצעות אינספור לעזרה מבעל החנות הזקן שנתקלו בסירוב, הוא שם לב לסכין יפהפיה וארוכה, חדשה מאוד, עם עיטור מקסים ומוזהב. המחיר המופקע שביקש הוכר שולם, והוא חזר עמוס שקיות לביתו. הוא נכנס לחדרה, חייך אליה, והחל להכין הכל לקראת הערב. בערב הבית נראה אחרת לגמרי. הוא הדליק נרות והציב אותם בסדר מופתי במטבח. הוא הניח את הסכין באמצע המטבח, והכין לה מקום מיוחד ליד הסכין. הוא הלך לחדרה, והכין לה מקום מיוחד ליד משך אותה בכוח, והכין לה מקום מיוחד ליד ונשא אותה בזרועותיו למטבח. הוא הניח אותה ליד הסכין ולחש לה: 'אני טרחתי בשבילך כל חיי, עכשיו תורך להחזיר לי' הוא לקח את הסכין, ובתנועה נחושה וזריזה דקר אותה בחוזקה. נוזל אדום הכתים את ידיו הנקיות, והוא לא טרח לנקותן. הוא המשיך לחתוך אותה במרץ, עד שהיו לו מאות. הנוזל האדום הכתים כבר את כל השולחן, אבל לא נראה היה שהוא שם לב לכך. הוא שלח יד לחתיכותיה, סגר את אצבעותיו על כמה מהן, וקרב אותן לפיו. הוא אוכל אותן בהנאה אדירה, ליקק את שפתיו מהנוזל האדום ונראה מאושר. כן, הוא תמיד אהב עגבניות.
 
למעלה