רוצים צדק! רוצים נקמה! -לאור היהדות
*בעימות בין ישראל לאויביהם, הנקמה היא מעשה חיובי וצודק מאין כמוהו. "גדולה נקמה" במקומה. הקמים להלחם על ישראל כנלחמים בקדוש-ברוך-הוא ולכן נקמת ישראל נקמת ה´ היא. "לא תקם ולא תטר את בני עמך" -ופירשו חז"ל: "אבל נוקם אתה ונוטר לגויים". *הקב"ה עצמו דואג לנקמת דם עבדיו השפוך, והוא מורה לנו ליטול חלק בנקמה זו. כך משבח דוד המלך: "האל הנותן נקמות לי" "יעלזו חסידים.. וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגויים". וכך בנבואת יחזקאל: "ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל" - "הם יהיו שלוחי לנקום נקמתי" (רש"י). וכך בנקמת עמלק: "עשו את שלכם ´תמחה את זכר עמלק´ ואני אעשה את שלי ´אמחה את זכר עמלק´". *היום עצם החיוב והצורך להלחם ולהשיב מלחמה שערה הוא פשוט וברור. אנו נמצאים במצב של "מלחמת מצווה" ל"עזרת ישראל מיד צר" ולכיבוש ארץ ישראל. אך מושג הנקמה מורה לנו גם כיצד עלינו להלחם: צריך תגובה הולמת כנגד האויב. *הנקמה באה "מדה כנגד מדה": "כאשר שכלה נשים אמך כן תשכל מנשים חרבך". "אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. אשרי שיאחז ונפץ עולליך על הסלע". "כל שנעשה רחמן על אכזרים, נעשה אכזר על רחמנים". *הנקמה היא פעולת-תגמול ופעולת-מנע כאחת. רק תגובה תקיפה לפגיעה ביהודים תוכל להביא לבסוף לכך שדם יהודי לא יהיה הפקר. כח ההרתעה הוא מרכיב מרכזי בהגנה, וכח ההרתעה נבחן בפעולות התגמול. "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקם ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו": "שהעם יכפר על האדמה... כי ישראל יעשו נקמה בגוים, והם יכפרו על ארץ ישראל בעבור הדם ששופך בה" (פירוש אבן עזרא) מדברי גדולי ישראל בדור האחרון: הרב מנחם זמבה הי"ד: במלחמת מצווה יש חובת נקמה, "נקום נקמת בני ישראל"... במלחמת מצוה אין הנקמה למען הפרט אלא למען הכלל, והיא נעשית מצוה כהלכתה. מדבריו בגטו ורשה, בקריאה למרד הרב אברהם יצחק הכהן קוק: מדת הנקמה גדולה היא באמת במקום הנחתה הראויה, וכחה כפול, שהיא שלמות מצד עצמה בהיות היושר האלקי נעשה להנקם מהראויים להנקם בהם, ועוד שמכשרת את הצדק האנושי. עין אי"ה, ברכות לג הרב יעקב משה חרל"פ: נקמה הבאה מצד נצחון אהבת הצדק נקמה קדושה היא... האדם שהוא בעל נטיות חומריות אסור לו ליהות נוקם ונוטר, ורק הקב"ה... אולם כל זה הוא במה שנוגע לפרט של ישראל, אבל מה שנוגע לכללות ישראל, הרי הם אינם מרגישים כלל שום נטיה עצמית, כי אם כולו קודש לה´. מעיני הישועה ח"א פכ"ח הרב צבי יהודה קוק (בענין עונש מוות למחבלים): זוהי תשובתה של תורה ונבואתה... "והתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו"... "תשכל מנשים אמך", "וארור מונע חרבו מדם". ואם ביחיד הבא להרוג יחיד כך, על אחת כמה וכמה ברבים הבאים להרוג רבים ולחבל במציאות חיינו בארץ תחייתנו. להלכות צבור, צח הרבי מליובאוויטש (במכתב לרמטכ"ל בר-לב): רק יראת העונש ופעולות תגמול ביכולתן למנוע חבלנות. אג"ק חכ"ה עמ´ רפד הרב י.ד. סולובייציק: אם אנו רוצים להגן בגבורה על קיומנו הלאומי-הסטורי, מוכרחים אנו לפרקים לפרש את הכתוב "עין תחת עין" כצורתו. הרבה עינים אבדנו במשך גלותנו מפני שלא שלמנו מכה תחת מכה. הגיע הזמן שנקיים את החוק "עין תחת עין" כפשוטו. "קול דודי דופק" הרב שאול ישראלי (ביחס לפעולות התגמול בקיביה): יש מושג מיוחד של מלחמת נקמה, וזוהי מלחמה כנגד הצוררים את ישראל. ודאי יש בזה מצוה גם לדורות כדרך שהיתה במדין... אם כבר באו קודם אלא שנסוגו ומטרתם לחזור ולבוא, הרי הם בגדר צוררי ישראל ויש בהם דין מלחמת נקמה שהיא מצווה לכו"ע. ונוהגים בה כל דיני מלחמה, ואין שום חובה לדקדק בעשיית הפעולןה שלא יפגעו בה אלא אלה שהשתתפו, כי זו דרכה של מלחמה שנספה בה צדיק עם רשע. עמוד הימני, סוף סימן טז הרב דוד כהן, "הנזיר": המלחמה מלווה שנאה, וזקוקה לה.. מלמדים ומזכירים לשנוא, לשנוא את האויב, "זכור את אשר עשה לך עמלק". הנקמה, יסודה בצדק. "אל נקמות ה´.. הנשא שופט הארץ". "ישמח צדיק כי חזה נקם... יש.. שופטים בארץ". מלחמת ההגנה.. זו חובה.. ולפי למודי הקרב התגוננות השלמה היא בהתקפה, הרי זו היא מלחמת חובה, להתקיף את האויב, במקום שהוא, לפי הכלל "הבא להרגך השכם להרגו". ורק אויל יאמר, הבא להרגך התרפס לפניו, ופשוט צוארך, אולי יחוס אולי ירחם. זוהי כניעה של חסיד שוטה, הגובלת בפשע. ואם ביחיד הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה בחיי העם. "מגילת מלחמה ושלום" המאמרים הנ"ל באדיבות "להבה" -עלון תורני.
*בעימות בין ישראל לאויביהם, הנקמה היא מעשה חיובי וצודק מאין כמוהו. "גדולה נקמה" במקומה. הקמים להלחם על ישראל כנלחמים בקדוש-ברוך-הוא ולכן נקמת ישראל נקמת ה´ היא. "לא תקם ולא תטר את בני עמך" -ופירשו חז"ל: "אבל נוקם אתה ונוטר לגויים". *הקב"ה עצמו דואג לנקמת דם עבדיו השפוך, והוא מורה לנו ליטול חלק בנקמה זו. כך משבח דוד המלך: "האל הנותן נקמות לי" "יעלזו חסידים.. וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגויים". וכך בנבואת יחזקאל: "ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל" - "הם יהיו שלוחי לנקום נקמתי" (רש"י). וכך בנקמת עמלק: "עשו את שלכם ´תמחה את זכר עמלק´ ואני אעשה את שלי ´אמחה את זכר עמלק´". *היום עצם החיוב והצורך להלחם ולהשיב מלחמה שערה הוא פשוט וברור. אנו נמצאים במצב של "מלחמת מצווה" ל"עזרת ישראל מיד צר" ולכיבוש ארץ ישראל. אך מושג הנקמה מורה לנו גם כיצד עלינו להלחם: צריך תגובה הולמת כנגד האויב. *הנקמה באה "מדה כנגד מדה": "כאשר שכלה נשים אמך כן תשכל מנשים חרבך". "אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. אשרי שיאחז ונפץ עולליך על הסלע". "כל שנעשה רחמן על אכזרים, נעשה אכזר על רחמנים". *הנקמה היא פעולת-תגמול ופעולת-מנע כאחת. רק תגובה תקיפה לפגיעה ביהודים תוכל להביא לבסוף לכך שדם יהודי לא יהיה הפקר. כח ההרתעה הוא מרכיב מרכזי בהגנה, וכח ההרתעה נבחן בפעולות התגמול. "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקם ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו": "שהעם יכפר על האדמה... כי ישראל יעשו נקמה בגוים, והם יכפרו על ארץ ישראל בעבור הדם ששופך בה" (פירוש אבן עזרא) מדברי גדולי ישראל בדור האחרון: הרב מנחם זמבה הי"ד: במלחמת מצווה יש חובת נקמה, "נקום נקמת בני ישראל"... במלחמת מצוה אין הנקמה למען הפרט אלא למען הכלל, והיא נעשית מצוה כהלכתה. מדבריו בגטו ורשה, בקריאה למרד הרב אברהם יצחק הכהן קוק: מדת הנקמה גדולה היא באמת במקום הנחתה הראויה, וכחה כפול, שהיא שלמות מצד עצמה בהיות היושר האלקי נעשה להנקם מהראויים להנקם בהם, ועוד שמכשרת את הצדק האנושי. עין אי"ה, ברכות לג הרב יעקב משה חרל"פ: נקמה הבאה מצד נצחון אהבת הצדק נקמה קדושה היא... האדם שהוא בעל נטיות חומריות אסור לו ליהות נוקם ונוטר, ורק הקב"ה... אולם כל זה הוא במה שנוגע לפרט של ישראל, אבל מה שנוגע לכללות ישראל, הרי הם אינם מרגישים כלל שום נטיה עצמית, כי אם כולו קודש לה´. מעיני הישועה ח"א פכ"ח הרב צבי יהודה קוק (בענין עונש מוות למחבלים): זוהי תשובתה של תורה ונבואתה... "והתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו"... "תשכל מנשים אמך", "וארור מונע חרבו מדם". ואם ביחיד הבא להרוג יחיד כך, על אחת כמה וכמה ברבים הבאים להרוג רבים ולחבל במציאות חיינו בארץ תחייתנו. להלכות צבור, צח הרבי מליובאוויטש (במכתב לרמטכ"ל בר-לב): רק יראת העונש ופעולות תגמול ביכולתן למנוע חבלנות. אג"ק חכ"ה עמ´ רפד הרב י.ד. סולובייציק: אם אנו רוצים להגן בגבורה על קיומנו הלאומי-הסטורי, מוכרחים אנו לפרקים לפרש את הכתוב "עין תחת עין" כצורתו. הרבה עינים אבדנו במשך גלותנו מפני שלא שלמנו מכה תחת מכה. הגיע הזמן שנקיים את החוק "עין תחת עין" כפשוטו. "קול דודי דופק" הרב שאול ישראלי (ביחס לפעולות התגמול בקיביה): יש מושג מיוחד של מלחמת נקמה, וזוהי מלחמה כנגד הצוררים את ישראל. ודאי יש בזה מצוה גם לדורות כדרך שהיתה במדין... אם כבר באו קודם אלא שנסוגו ומטרתם לחזור ולבוא, הרי הם בגדר צוררי ישראל ויש בהם דין מלחמת נקמה שהיא מצווה לכו"ע. ונוהגים בה כל דיני מלחמה, ואין שום חובה לדקדק בעשיית הפעולןה שלא יפגעו בה אלא אלה שהשתתפו, כי זו דרכה של מלחמה שנספה בה צדיק עם רשע. עמוד הימני, סוף סימן טז הרב דוד כהן, "הנזיר": המלחמה מלווה שנאה, וזקוקה לה.. מלמדים ומזכירים לשנוא, לשנוא את האויב, "זכור את אשר עשה לך עמלק". הנקמה, יסודה בצדק. "אל נקמות ה´.. הנשא שופט הארץ". "ישמח צדיק כי חזה נקם... יש.. שופטים בארץ". מלחמת ההגנה.. זו חובה.. ולפי למודי הקרב התגוננות השלמה היא בהתקפה, הרי זו היא מלחמת חובה, להתקיף את האויב, במקום שהוא, לפי הכלל "הבא להרגך השכם להרגו". ורק אויל יאמר, הבא להרגך התרפס לפניו, ופשוט צוארך, אולי יחוס אולי ירחם. זוהי כניעה של חסיד שוטה, הגובלת בפשע. ואם ביחיד הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה בחיי העם. "מגילת מלחמה ושלום" המאמרים הנ"ל באדיבות "להבה" -עלון תורני.