זה נכון תאורטית, אבל מעשית אנשים לא יסעו סתם וגם אין טעם
כל מאבק מוכרע צעד אחר צעד. הרחבת השירות בחיפה היא צעד חשוב.
אם חושבים אחורה ממטרה שבה יש מערכת שבת ארצית סדירה הרי שהצעדים לכיוונה עוברים קודם כל במישור העירוני בערים הגדולות ואז בחיבור ביניהן. חיפה היא נקודת מפתח במאבק משום שהתחבורה הציבורית בה רשמית. יש אפקט שבו ככל שהתדירות גבוהה יותר כך ישנם יותר נוסעים כי לאוטובוס שעתי ימתין רק מי שבאמת אין לו כל ברירה, לחצי שעתי גם מי שמשתמש לפעמים באמצעים אחרים, ולרבע שעתי ומעלה גם מי שדאגתו העיקרית היא מציאת חנייה.
 
הצעד הבא לעולם לא יהיה מושלם ולעולם לא ישיג את כל המטרות אך בלעדיו אי אפשר להתקדם לצעד שאחריו וכן הלאה עד למטרה.
זה נכון תאורטית, אבל מעשית אנשים לא יסעו סתם וגם אין טעם
להגדיל תדירות אם אנשים לא יסעו. הבעיה בשבת היא לאו דווקא התדירות (היו מקרים שרציתי שהיא תהיה גבוהה יותר, אבל הגיוני שהיא לא, והתאמתי את עצמי) אלא מיעוט הקווים ובעיקר העובדה שהם עובדים רק בשבת ולא בשישי. כלומר יש חלון של כמה שעות לפחות מכניסת השבת ועד קווי הלילה (המבורכים!) שבו אין תחבורה ציבורית בעיר (בסדר, תיקנו אותי פעם שאחד הקווים של המטרונית פועל, זה ממש עוזר
). היה יכול להיות נוח לו יכולתי לחזור הביתה בכוחות עצמי מרכבת או אוטובוס מאוחרים ביום שישי... אבל למען האמת, מכיוון שגם הם עצמם מסתיימים מוקדם מדי, זה לא באמת משנה משהו ברמה המהותית. וברמה המעשית, גם אם יגדילו כיום את תדירות ואת כמות הקווים בחיפה בשבת, זה לא יגרום לנסוע יותר בתחבורה ציבורית בשבת. מה שבאמת באמת חסר לי זו תחבורה בין עירונית; בתוך העיר כבר קל יותר להסתדר.
