רוצה לשתף תחושה של בדידות

[היופי בחיי]

רוצה לשתף תחושה של בדידות../images/Emo14.gif

אני לא יודעת מה קרה לעכום שלנו אבל 5אני כבר לא מתאימה כל כך למה שקורה. בעבר חברות הייתה חברות של אמת. שלחברה אחת באמת אכפת מה קורה לשניה, מה שלומה מידי יום, מה חדש, קצת פטפוטים חסרי תועלת. אבל עכשיו גם חברות "טובות" פתאום תכלס: כל אחת מעורבת מאוד בחיים שלה ורק שלה. כבר לא אכפת לאנשים מאחרים כל כך-על אמת. התחושה היא שזה תמיד רק לעשות וי. ואילו זה לא תמיד. ילדתי לפני ארבעה חודשים. חברה ממש טובה שלי-נחשבת אחת משתי החברות הכי טובות" ביקרה אותי לאחרונה לפני חודשיים, שכחה את היומולדת שלי וכשהזכרתי לה אז היא שלחה לי הודעת טקסט מזל טוב. מה לעזאזל קרה לעום שלנו? לחום? לאכפתיות. התחושה של הבדידות היא חזקהלאחרונה מכיוון שאני גרה רחוק מההורים שלי וחמותי לא עוזרת לי בכלל. אין לה בכלל סבלנות למקסימה שלי. אז אני מרגישה לפעמים ממש לבד. כמה חום ואהבה שבעלי נותן לי-אני לאחרונה בכל זאת מרגישה חלולה מבפנים. זה משהו שהוא לא יכול לעזור לי בו. הוא נותן מלא. אבל השאר נראים לי רחוקים כל כך וזה נותן לי תחושה חלולה. אני ממש מקווה שמתישהו העולם יחזור להיות כמו פעם, אכפתי יותר. כרגע הוא ממש לא.

 

[שבלול 555]

מאוד דומה

למה שקורה לי בשנה האחרונה. מאיפה את?

 

[היופי בחיי]

מאזור בקעת אונו

 

[שבלול 555]

שלחתי לך מסר

 

[אמא לראשונה]

אם את גרה רחוק פיזית מחברותיך?

ראי, את מתארת משהו שקורה הרבה פעמים כאשר חברות טובות עוברות מסלולים שונים בחיים באופן טבעי, מתחתנות, ילדים וכו'. רק חברות עם בסיס ושורש חזקים במיוחד לא תפגע. כמובן שכאשר יש לך תינוק ונניח חברה עדיין רווקה, ברור שטכנית לא תצאו יותר לשתות משהו אחה"צ באופן ספונטני. עם הפגעות הספונטניות נפגעת לעתים גם החברות. יש לי חברה טובה כבר 10 שנים. גדלנו ביחד את שנות בחרותינו, יצאנו מליון פעם בשבוע, היא היתה אוספת אותי ברכבה והינו נוסעות ונוסעות, למסיבות והיה כיף לא נורמאלי. היא התחתנה שנתיים לפני, מיד לאחר שהתחתנה קבעה איתי לקפה, באתי בשמחה, לא תארתי לי שהיא השתנתה כל כך. ופתאום הרגשתי שאני יושבת לשתות קפה עם דודה מבוגרת וטרחנית, היא התחילה להטיף לי מוסר וכו' וכו', ושאלתי איפה הבחורה הכיפית שהיתה פעם, מה קרה לה? בקיצור, ככה זה ואל תסמכי יותר מדי על אנשים. אם לא טוב לך, נסי להכיר חברות חדשות, ותהני עם משפחתך יותר.

 

[תאירעות]

לצערי ככה זה..

כל אחת חייה את חייה,ואין זמן כמו פעם שהיינו רווקות. כל אחת עם משפחתה עסוקה בחיי היום-יום. חיי את חייך,חפשי לך חברות קרובות(גן שעשועים וכדומה..). תהני ממשפחתך כי זה מה יש,כל אחת מאיתנו "נכבתה" ממישהי שקרובה אלינו. תעברי הלאה..

 

[אני אישתו של בעלי]

אני מניחה שככה זה בחיים

גם אצלי חברות שלי שגרות דווקא דיי קרוב לאחת יש בת בת שנה ומאז הולדת הבת היא נעלה חשבתי לי שכשיהיה לי ילד יהיה לנו שוב נושא משותף אבל כניראה שפשוט כל אחת פונה לדרכה חברה אחרת שחשבתי לי שהיא החברה הכי טובה רווקה שמתה כבר להתחתן התרחקה ממני מאז שהילד נולד (היא לא באה ליראות אותו אפילו הוא כבר בן 3 חודשים) למרות שהתחננתי לפניה כששכבתי בבית חולים ובברית שתבוא כי אני זקוקה לחברה וכשהיא היתה זקוקה למשהוא אני היתי שם אז די לא צריך מבחינתי ככול שזה כואב לא צריך חברות החברות האמיתיות הם אמא ואחיות שלי

 

[האמא של הנסיכים]

הדברים יסתדרו כאשר הילדים יתחילו

להביא וללכת לחברים הבייתה גם אני הייתי בודדה בעיר שאני נמצאת בה ( ולי עוד הייתה עזרה מחמותי וגיסתי )

 

[jesenia]

יש חברות שנראית מוצקה

אך בדיעבד מתברר שהיתה מבוססת על צורך, מתוך הרבה חברות שהיו לי, בכל שלב של החיים, נותרו 3 טובות - ואני חושבת שזה הרבה! עוד כמה מהעבודה הקודמת, קשר של שלום שלום, להתעדכן מה קורה, איזה יופי ובי. משהו אצלך השתנה וכנראה שאת כבר לא ממלאת את הצורך של החברה שלך, מה שתיארת - מה שלומך, פטפוטים חסרי תועלת כל יום, זה האידאל מבחינתך לקשר של חברות אמת? חברת אמת תתקשר לשאול מה שלומך כשלא ברור ששלומך בסדר, לא סתם כדי לשאול איזה סרט ראית ומה עשית. קשר שמתבסס על החלפת והשוואת מידע. מאחלת לך חברויות אחרות, כשתסיימי להתאבל על אובדן החברות הזו אולי תגלי שאין לך זמן ורצון לקשרים שטחיים כאלה. להפגת הבדידות רצוי לצאת כמה שיותר, לחצר לג'ימבורי לאן שאפשר, זו התחלה.

 

[plomba11]

לא מסכימה איתך...

איש חכם אחד (לא זוכרת מי...) יצא פעם כנגד האימרה "חברות נמדדת בעת צרה" והסביר שחברות נמדדת לאו דווקא בעת צרה אלא להיפך, דווקא במצבים "נורמליים". בעת צרה הכי קל להפגין חברות ואילו זו נמדדת דווקא ביום-יום כשאין משהו מיוחד על הפרק ואת פשוט זקוקה למישהו לחלוק איתו חוויות או סתם להעביר את הזמן בפטפוטי סרק. אני אישית מאוד מזדהה עם זה ומאוד מבינה את ההרגשה שחברה טובה "נוטשת" כנראה משום שחיי היום יום שלי ושלה שונים בתכלית. אני עדיין מתאבלת על זה וממשיכה לקוות שיום אחד המצב יחזור לקדמותו. אשרי המאמין...

 

[A r i a l]

אצלי היה מצב דומה

ככה זה לרוב עם חברות שהן רווקות. ממש משכתבת חברה "הכי טובה" אחרי לידה ביקרה אותי כמה פעמים וזהו. אני אחלתתי לא לשמור איתה על קשר בכלל כי נפגעתי מכל מיני דברים. אבל מה הפלא שהיא הרגישה בודדה ישר חידשה את הקשר איתי. עזרה מהורים אין לנו בכלל כי אנחנו לא גרים באותה מדינה. אז הכי חשוב זה בעל אוהב ועוזר. את תתחילי לצאת עם התינוקת תראי כמה אמאות תפגשי באותו מצב! אהה גם חברה שלי סיפרה אחרי שהיא מזה רוצה להתחתן גם ושיהיה לה ילד...אז לפעמים זה קשה שכל זה קורה למישהי אחרת

 

[נועה 612]

אני מזדהה גם כן

ככה קרה גם לי עם חברה טובה,חשבתי שהיא חברה טובה אבל כשאני ההיתי צריכה אותה היא בחרה להתעלם,אין לי מה לומר חוץ מזה שייש כל מיני סוגים של חברות וצריך לדעת לתמרן בינהם ולא להיקשר יותר מידי

 

[rjf]

את מתארת שינויי קיצוני בחיים

ובמערכות יחסים שעובר על כולנו כשאנחנו יולדות. את מוסיפה עוד מימד לחיים שלך סדר העדיפויות שלך משתנה המלאות שלך משתנה גם אם את חושבת שלא אז כן - זה לא יכול להיות אחרת. חברות שלך - בין אם יש להם או אין להם ילדים צריכות לעכל את האותך החדשה בתפקיד החדש שלך ולחבר אותך ככה לחיים שלהם - או לא. הבדידות והחלילות הזאת שאת מתארת ממה שאני יודעת מרגישה שומעת זה חלק די בלתי נפרד מאמהות טרייה. אני יותר מבוגרת מרוב המשתתפות בפרום ורוב החברויות שלי הם של 20 שנה ומעלה עם שורשים מאוד חזקים וגם הם שינו צורה וקצב.... הדברים יתאזנו , מי שצריך להשאר בחיים שלך ישאר- אולי בקצב אחר וצורה אחרת אבל ישאר ומי שלא ילך ויפנה את מקומו לאדם יותר מתאים. תזרמי