רוצה לפרוק...להעלות בכתב ...

[st1234]

רוצה לפרוק...להעלות בכתב ...

אז ככה : אני אמא לבן שנתיים ו-9 חודשים. מקסים משגע חכם ויפה... אני מתוסכלת פחד, הילד לא אוהב אותי (ואל תגחכו אפילו...) בהתחלה חשבתי שזה טבעי, שזה יעבור, אבל בפרוש הוא לא אוהב אותי! הוא מאוד מאוד מאוד אוהב את אבא שלו..שזה אחלה באמת! אבל אני מודה אני מקנאה. בהתחלה לא קנאתי אבל עכשיו אני לא יכולה יותר אני מוצאת את עצמי בוכה, לא מבינה למה? הוא אומר לאבא שלו אולי 10 פעמים ביום "אבא , אני אוהב אותך" ואני עומדת שם ליד בעלי מסתכלת עליו מחייכת (ובפנים בוכה) ולא מבינה למה לי הוא לא אומר.... אם אני הולכת מהבית - זה לא מזיז לו אבל אם אבא הולך,בכי נוראי.... לי הוא מרביץ צועק וכו' ולאבא לא! יש לי עוד אלף דוגמאות ואני באמת לא סתם אומרת.. אני למשל לא זוכרת את עצמי אף פעם אוהבת את אמא שלי, אף פעם לא היינו קרובות. אבל את אבא שלי זה סיפור אחר אני מתה עליו... מה? ההיסטוריה חוזרת על עצמה? איזה טעויות אני עושה בתור אמא שהוא לא סובל אותי? ואני יודעת מנסיון שאם עכשיו הוא לא אוהב הוא כבר לא יאהב.... אני כותבת את זה ובוכה... לא קיבלתי ממנו מהיום שנולד אף מחווה של אהבה : בקושי מחבק בקושי מנשק וגם בעלי לא משהו במחחות רומנטיות... נמאס לי רק לטפל, להעניק,לבשל, לכבס....ולא לקבל לטיפה,חיבוק,נשיקה. אולי אני אשמה. אולי אני כהרגלי רוצה שהכל יהיה מושלם,ואז אני לא מחייכת ורצינית כל הזמן, כי אני עסוקה בלסדר ולארגן..... אולי בעלי אשם שהוא לא מראה את האהבה שיש לו.(אם יש??) נמאס לי.. באמת שאין לי כבר כוחות תודה שהקשבתם

 

[תאיר של 4 פלוס]

אנחנו כאן ובמיוחד בשביל להקשיב

אז דבר ראשון

ענק! ולגבי הבעל, תדברו. זה הכי חשוב. תגידי לו מה קשה. אין דרך טובה יותר לתקשורת. רק לדבר לדבר ולדבר. לגבי הבן שלך. אולי לקחת יום או אפילו כמה ימים (רצוי לא רצוף שלא יבלבל אותו) שתהיו רק אתם. ביום כיף כזה של אמא וילד נטו. רק כיף. בלי רוגז והמון חיבוקים מצידך ונשיקות ואהבה. שיכיר גם את האמא האמיתי לא רק זאת שמנקה ומבשלת ואחראית שהכל יעמוד ולא יתפרק. ממש יום שהוא רק שלכם.

 

[ציפי ג]

ילד בן שנתיים

כבר יודע להבחין שמשהו לא נעים לו. ואם יש הורה שחסר בטחון שאהבה של הילד אליו, הילד יגיב לכך. במקום לתהות אם הוא אוהב אותך או לא, הייתי משקיעה בהבעת אהבה אליו. זה בד"כ מניב הרבה פירות.

 

[שי ז.]

תמשיכי לאהוב אותו אבל אל תבטלי את

עצמך לידו. אל תתני לו להרביץ לך או לפגוע בך. לדעתי זו מניפולציה שלו כי הוא יודע שכך תתני לו כל מה שהוא רוצה.

 

[mbar30]

מתוקה דבר ראשון המון../images/Emo24.gif

דבר שני אולי לקחת יותר מדי רציני את הקטע של להיות אם מחנכת ומענישה אולי תהיי יותר היתולית

 

[m a m m y]

עצוב לומר אבל גם לי היתה תקופה כזו

הבן שלי לא רצה אותי. הוא רק רצה את אבא. זה כאב לי מאד. ועוד גרוע מזה זו היתה התקופה שעוד הנקתי אותו והוא רק ראה אותי כציצי. בכלל לא הסתקל לפנים שלי. בלילה הייתי בוכה וחשבתי מה יש באבא שהוא אוהב ולא בי. הוא לא מרגיש כמה אני אוהבת אותו? אולי תנסי לראות מה גורם לו כלכך לאהוב את אבא. אולי הוא אוהב להשתולל איתו, או להמציא משחקים או שירים מצחיקים. אולי בגלל היחסים שלך עם אמא שלך אין לך דוגמה לפעול על פיה. אבל זה ממש לא אומר שאם הוא לא אוהב אותך עכשיו זה יהיה ככה תמיד פשוט תנסי להגיע עליו בדרך אחרת, דרך משהו שהוא אוהב.

 

[הילהל]

עולים לי כל מיני דברים

מתנצלת מראש שזה לא מסודר לי בראש. אולי את באה ממקום שכ"כ חושש שלא תהיי נאהבת על ידו (בגלל יחסיך עם אמך) שמשהו חסום מראש והוא חש בזה? אולי באמת את כ"כ עסוקה בלארגן ולסדר ושהכל יראה וירגיש בסדר, שלא נותר זזמן לסתם השתוללות ופינוק בראש הכי קליל וזורם? אולי אם תתחילי את לעשות מחוות - הן כלפי הילד והן כלפי הבעל (שונות מן הסתם...( תתרמי לאווירה של חום ואהבה בבית? אומרים הרי שכדי לקבל צריך קודם כל לתת. ואם את מרגישה רע ועצוב וחוסר אונים - למה שלא תקבעי לך פגישה לייעוץ? אולי איש מקצוע יוכל לסייע לך להתגבר על קשר לא טוב עם אמך ולעבור לקשר טוב עם ילדיך?

 

[1במיה]

../images/Emo45.gif מסכימה עם הילהל וגם רוצה להרגי

להרגיע שגם לי הייתה תקופה שההיתי בטחה שרוני שונאת אותי היא העדיפה (ועדיין מעדיפה) את אבא וליידו היא התנהגה אחרת מאשר איתי. האמת, קינאתי אבל אמרו לי שברור שהיא מעדיפה את אבא כי אותו היא לא רואה כל היום והוא לא ה"רע" בבית שאומר אסור וכד' (אולי זה גם המצב אצלכם??) במשך הזמן זה הסתדר יותר, יש דברים שהיא מעדיפה לעשות איתי, אבל עדיין את אבא היא מעדיפה קצת יותר... היא מנשקת אותו פי מליון ומתפנקת עליו מה שהיא לא עושה איתי אני המרגיעה המנחמת אני זאת שמבינה מה היא רוצה שהיא בוכה ואני יודעת שגם בלעדי היא לא יכולה. במקום להתעסק בלמה היא מעדיפה אותו תנסי למצוא דברים שיחברו בינכם.

 

[sipi1]

מצטרפת להצעה של הילהל

הרבה פעמים שינוי בתוכנו גורם לנו לראות בצורה שונה את אותה סיטואציה חיצונית. הילד אוהב אותך, אני בטוחה בזה, הוא רק לא מראה את האהבה שלו בדרך שאת יכולה לראות ולקבל.

 

[nubi]

זו תקופה

גם אצלינו זה ככה. יש שבועות שלמים רק של אבא. זה עובר. אל תקחי את זה ללב. תחשבי על זה בצורה אחרת-הוא בטוח ב-100% שאת תמיד שם בשבילו, אז למה הוא צריך להתאמץ?

 

[olcתי]

מצטרפת להמלצה

קחי אותו לכמה ימים, תצאו מהבית- כדי שלא יהיה לך מה לסדר ולארגן, ושלא תצטרכי לדאוג שהכל יהיה מושלם- אין שום דבר מושלם ביחסי הורה-ילד. תעשו כייף נטו- בלי לדאוג מה יהיה ואיך יהיה. פשוט תזרמי איתו- תראי מה הוא רוצה לעשות. ואם באמת את מודאגת מהמצב, אני מאד מאד ממליצה לך ללכת ליעוץ- לפסיכולוג ילדים (אני יכולה להפנות אותך אם תרצי, במסר) שיארה מה הבעיה באינטראקציה שלך איתו. מקווה שעזרתי.

 

[אורזיגל]

מצטרפת להמלצת הילהל לגבי יעוץ

מקצועי. אני מתרשמת מדברייך שיתכן שהמצב אכן נובע ממערכת היחסים עם אמך. מה שדורש "טיפול שורש". לכן כדאי שתמצאי בהקדם איש או אשת מקצוע, שתרגישי עימו/ה בנוח ותטפלי בעצמך. אמנם תהליך כזה הוא לא דבר קל. אך בסופו של דבר את תיהני מפירותיו.