מיכל שפונד כספי
New member
רוצה לספר לכם משהו
אתמול בערב ובלילה המנהלת שלכם הרגישה בלשון המעטה מאוד לא טוב. זה התחיל אחה"צ, הלך והתגבר. בהתחלה עוד תליתי תקוות שזה יעבור ואלך כרגיל לריקודי בטן כמו כל יום שני בערב, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי, שללכת לריקודי בטן זה חוסר אחריות מצידי לגופי. נחתי אתמול בערב ובעלי החמוד דאג לי (אבל בכל את לא ויתרתי לו והכנתי לו סנוויצ'ים לצבא... מה, אני לא אשלח אותו רעב לעבודה...). היה לי לילה לבן, בקושי נרדמתי. הייתי מבואסת. אמרתי לעצמי שאני חייבת לנוח כי ביום שלישי יש לי שיעור קרב מגע וזה שיעור מאוד עצים ואני צריכה הרבה כוח. בערך ב2:00 בלילה נרדמתי. קמתי ב9:00, עדיין כאב לי קצת הראש אבל לא היה לי חום. אכלתי ארוחת בוקר, לקחתי כדור וחזרתי לנוח. אחרי שעה הרגשתי יותר טוב. התלבשתי והלכתי למכון. את האירובי היום עשיתי בפחות עצימות, לא רציתי להעמיס על הגוף. אמרתי למאמני את המצב והיום תירגלנו טקטיקות ופחות אגרופים. הפלא ופלא - אני מרגישה הרבה יותר טוב!
ואתם יודעים מה? אני מודה לכם. בזכות זה שאני מנהלת כאן, אני מרגישה שאני צריכה יותר מתמיד להיות מחוברת למה שאני אומרת לכם. אם אני אומרת לכם שאם אתם מרגישים לא טוב תאטו פעילות - אני צריכה לבצע זאת על עצמי. אם בכלל לא מרגישים טוב אז בכלל נחים. פעם היה לי הרבה יותר קשה לבצע זאת, אבל עכשיו זה קולח בטבעיות. תודה
אתמול בערב ובלילה המנהלת שלכם הרגישה בלשון המעטה מאוד לא טוב. זה התחיל אחה"צ, הלך והתגבר. בהתחלה עוד תליתי תקוות שזה יעבור ואלך כרגיל לריקודי בטן כמו כל יום שני בערב, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי, שללכת לריקודי בטן זה חוסר אחריות מצידי לגופי. נחתי אתמול בערב ובעלי החמוד דאג לי (אבל בכל את לא ויתרתי לו והכנתי לו סנוויצ'ים לצבא... מה, אני לא אשלח אותו רעב לעבודה...). היה לי לילה לבן, בקושי נרדמתי. הייתי מבואסת. אמרתי לעצמי שאני חייבת לנוח כי ביום שלישי יש לי שיעור קרב מגע וזה שיעור מאוד עצים ואני צריכה הרבה כוח. בערך ב2:00 בלילה נרדמתי. קמתי ב9:00, עדיין כאב לי קצת הראש אבל לא היה לי חום. אכלתי ארוחת בוקר, לקחתי כדור וחזרתי לנוח. אחרי שעה הרגשתי יותר טוב. התלבשתי והלכתי למכון. את האירובי היום עשיתי בפחות עצימות, לא רציתי להעמיס על הגוף. אמרתי למאמני את המצב והיום תירגלנו טקטיקות ופחות אגרופים. הפלא ופלא - אני מרגישה הרבה יותר טוב!
