ק א ס י ו פ א ה
New member
רוצה להתיעץ איתכן לגבי בעיה עם חברה
יש לי חברה טובה שיש לה בעיה-לא יודעת להקשיב. הרבה זמן זה משגע אותי אבל בזמן האחרון הרגשתי שזה בלתי נסבל. כשאנחנו מדברות בטלפון או פנים אל פנים, היא מדברת נון סטופ ואני צריכה להאבק בשביל להשחיל מילה. לפעמים באמצע משפט שלי היא קוטעת אותי ומתחילה לספר משהו אחר. בפעם האחרונה זה היה כבר בלתי נסבל. אני מתקשרת אליה ושואלת מה נשמע. אז היא מתחילה לדבר ולספר. אני מקשיבה ומדי פעם מנסה גם להגיב באותו נושא את מה שלי יש להגיב והיא קוטעת אותי. אני נכנסת לעצבים ומפסיקה לדבר. רק כן, כן, כן... אחרי כל כמה משפטים שלה. בכוונה מקצינה. ואז היא אומרת "טוב, אמרתי להגיד מה שהיה לי להגיד". אני שותקת בכוונה. ואז היא אומרת.... "אז שלום". אמרתי שלום וניתקתי כולי בוערת מכעס ואז חשבתי לעצמי "למה לעזא..." והתקשרתי ואמרתי לה בכעס את כל מה שהיה לי על הלב. למחרת היא שולחת לי מייל "אני כבר הוכחתי שאני חברה" עניתי לה שאין כאן קשר להוכחת חברות וגם חברה מוכחת צריכה לדעת להקשיב. כי לא נעים שלא מקשיבים וקוטעים אותך כל הזמן. מאז לא שמעתי ממנה. אני לא רוצה לשחק עקרונות אבל אני פשוט לא מסוגלת להתקשר אליה. יותר מדי נפגעתי וגם לא בא לי להתקשר ושוב להיות באותו מצב של הקשבה בלבד. וחוץ מזה שגם לה צריך להיות אכפת לא לאבד חברה טובה והיא יכולה קצת לעשות חושבים. שלא תגיד כלום על הנושא אבל שתתנהג אחרת. אבל אם לא אכפת לה והיא לא מקשיבה לי שוב, אז מה הטעם? מה דעתכם?
יש לי חברה טובה שיש לה בעיה-לא יודעת להקשיב. הרבה זמן זה משגע אותי אבל בזמן האחרון הרגשתי שזה בלתי נסבל. כשאנחנו מדברות בטלפון או פנים אל פנים, היא מדברת נון סטופ ואני צריכה להאבק בשביל להשחיל מילה. לפעמים באמצע משפט שלי היא קוטעת אותי ומתחילה לספר משהו אחר. בפעם האחרונה זה היה כבר בלתי נסבל. אני מתקשרת אליה ושואלת מה נשמע. אז היא מתחילה לדבר ולספר. אני מקשיבה ומדי פעם מנסה גם להגיב באותו נושא את מה שלי יש להגיב והיא קוטעת אותי. אני נכנסת לעצבים ומפסיקה לדבר. רק כן, כן, כן... אחרי כל כמה משפטים שלה. בכוונה מקצינה. ואז היא אומרת "טוב, אמרתי להגיד מה שהיה לי להגיד". אני שותקת בכוונה. ואז היא אומרת.... "אז שלום". אמרתי שלום וניתקתי כולי בוערת מכעס ואז חשבתי לעצמי "למה לעזא..." והתקשרתי ואמרתי לה בכעס את כל מה שהיה לי על הלב. למחרת היא שולחת לי מייל "אני כבר הוכחתי שאני חברה" עניתי לה שאין כאן קשר להוכחת חברות וגם חברה מוכחת צריכה לדעת להקשיב. כי לא נעים שלא מקשיבים וקוטעים אותך כל הזמן. מאז לא שמעתי ממנה. אני לא רוצה לשחק עקרונות אבל אני פשוט לא מסוגלת להתקשר אליה. יותר מדי נפגעתי וגם לא בא לי להתקשר ושוב להיות באותו מצב של הקשבה בלבד. וחוץ מזה שגם לה צריך להיות אכפת לא לאבד חברה טובה והיא יכולה קצת לעשות חושבים. שלא תגיד כלום על הנושא אבל שתתנהג אחרת. אבל אם לא אכפת לה והיא לא מקשיבה לי שוב, אז מה הטעם? מה דעתכם?