רוצה להתייעץ איתכם....

המאבחנת

New member
רוצה להתייעץ איתכם....

שלום לכולם, אני חדשה בפורום ולא בטוחה אם אכן הודעתי מתאימה לו. יש לי ילד מקסים בן 10 ילד מצטיין בלימודיו אך הפן החברתי אצלו נראה בעייתי משו. הוא מאוד ביישן והרבה פעמים אני רואה איך הוא נעלב מחבריו וכועס עליהם שהם פגעו בו וכו כמובן שזה מיד מכניס אותי ללחץ נוראי כיצד לעזור לו כיצד לתקן את העניין. בעלי טוען שאני מתערבת יותר מידי ועלי להפסיק ולתת לו לנהל את ענייניו בעצמו. הוא אומר שבגללי לילד אין ביטחון עצמי והוא תלוי בי ברגעים אלה הוא חזר מערב כיתה כועס על ארוע מסויים ואני כמובן שנלחצתי והתחלתי לדבר על זה בלי סוף מה עושים??????? עינת
 
ראשית, ברוכה הבאה, המצב אותו את

מתארת אינו פשוט, מצד אחד, כהורים, אנו רוצים לגונן על ילדינו, לעזור להם, "להציל" אותם ממצבים קשים וכד'. מצד שני, אנו מנסים לחנך אותם לעצמאות, שילמדו לשרוד, להילחם על שלהם וכו'. אז מה עושים?! האמת, הפתרון אף פעם לא קל. אני לעיתים נוטה "לחטוא" בהתנהגות דומה לשלך. גם בתי שחר, ילדה מאד ביישנית, בת שש וחצי, ואת דרכה החברתית בגילאים נמוכים יותר סללתי עבורה. מצד אחד, עם השנים דווקא ניסיתי "לרסן" את עצמי ולשאול את עצמי, האם יתכן שבגלל שאני מגוננת, סוללת עבורה, מקצרת עבורה תהליכים בגלל שאני מאד חברותית, פתוחה ויוצרת קשרים עם הורי הילדים ועם הילדים עצמם, אולי בעצם כך שמה את בתי בצילי וגורמת לה גם להישאר שם. מצד אחד יתכן ויש בכך משהו מן האמת, עובדה שככל שאני נסוגה יותר היא נפתחת יותר. לדוגמא, בעבר כששחר היתה רוצה להזמין חברה, היתה אומרת לי ואני הייתי עומדת לידה ושואלת את החברה האם היא רוצה לבוא לבקר את שחר וכו'. עם הזמן, הפסקתי עם זה, רוצה להזמין? תזמיני בעצמך, אני לא בעסק. ולא היתה לה ברירה אלא לצאת קצת מהקונכיה ולהזמין בעצמה. אז היום המצב הוא שיש לה את החברים הקרובים והקבועים שלה, מדי פעם היא מצרפת למעגל החברות, חברות חדשות. בחנוכה היא לא השתתפה עם כל הכיתה בהופעה, בשל הביישנות, וישבה עמנו בקהל. לעיתים כפי שכתבת, אני מרגישה שאם אני מדברת יותר מדי על "המצב" אני רק מכניסה אותה ללחץ ולעצבים והיא לא מעונינת לדבר על כך וכועסת עלי. לכן, אני מציעה, תנסי קצת לסגת לזמן מה, לנסות לתת לו לבד למצוא את דרכו, אם המצב לא ישתפר, אפשר לחשוב על פתרונות אחרים, אבל לעת עתה, נסי להתחיל בכך. שיהיה בהצלחה, מקווה שעזרתי ולו במעט. גלי
 

noa128

New member
היי לך ../images/Emo13.gif

מתחברת למה שאת מספרת - הן מכיוון האם והן מכיוון הילדה. מנסיוני - המון חיזוקים של הילד בבית הם חצי הדרך - כמה שירגיש יותר בטוח בעצמו ו"שווה" כך ישדר את זה החוצה ו"ימשוך" יותר חברים ופחות הצקות. עם הילדה שלי עמדתי בדילמה דומה, ופשוט עודדתי אותה לחזק קשרים עם החברה-שתיים שאיתן כן הסתדרה. ברגע שזה התחזק, גם בביה"ס היא לא הייתה לבד ופחות משכה הצקות (למרות שאלה לא נעלמו לגמרי - יש עדיין איזו מפלצת קטנה ששמה עולה בבית בדמעות מידי פעם..). אי התערבות היא קטע "טריקי" - מצד אחד להיות קשובה ולהראות שאכפת לך, ומצד שני להישמר מלהלחם את מלחמותיו של הילד. לדעתי פשוט לתת לו חיזוק ביכולתו שלו להתמודד - זו התרומה הכי גדולה שלך לפתרון המצב. בהצלחה, נועה.
 

droli

New member
לילה טוב,

גם אני בעד לתת לילד לזרום לבד. לתת לו להתארגן עם חברים לבד. אבל יכול להיות שהוא זקוק לתיווך שלך בזה. האם התייעצת עם המורה? איך הוא בביה"ס? חוגים? מה הוא עושה אחה"צ? זה שחזר כעת ממסיבה כועס לא אומר כלום על החיים החברתיים שלו. אולי רב שם עם מישהו? על מה כעס במסיבה?
 

חני ב

New member
בוקר טוב ../images/Emo42.gif

דבר ראשון, לא הייתי מתערבת אלא אם הבן היה מבקש, למרות הכאב והצער כשאת רואה אותו כך. אם היה רוצה את עצתך והעזרה שלך, ודאי שאת צריכה להיות שם עבורו. דבר שני, גם אם הוא נעלב בקלות, אני מבינה שיש לו חברים למרות הביישנות שלו. תני לו להסתדר איתם. כמה זמן לוקח לו להעלב? להסגר? האם אחרי זמן לא רב הוא חוזר ונפגש איתם?
 
האמת, כידוע,

אינה באמצע. האמת היא היכן שהיא. מאחר ולא מדובר תמיד במקרים קיצוניים, קשה לראות את האמת. לסלול לילד את הדרך זה לרוב לא טוב, אבל ללמד אותו ללכת בדרך, זה מצויין. אנחנו מקפידים ללמד את הילדים חשבון ועברית ומצפים שכישורים חברתיים ילמדו לבד. לפעמים הילד לומד אותם בצורה מעוותת ואז התיקון גדול ואין שיעורים פרטיים בכישורים חברתיים. מאחר וילדים לומדים גם מחיקוי, לא רע להראות להם כיצד מיישמים כישורים חברתיים. זה לא בהכרח שם אותם בצל. התערבות יתר אינה טובה, אבל יד על הדופק זה תמיד טוב. ילד שחוזר כועס זה לגיטימי. צריך לתת לילד לכעוס, לברר למה ולהציע לו לנהוג אחרת בפעם הבאה.
 

noa_f

New member
../images/Emo45.gif ועוד משהו,

אני גם ישבתי עם הילדון, אחרי כמה פעמים שחזר כועס ובוכה ואפילו הכה חבר מכעס (כי העליבו אותו) וחשבנו על איך עוד אפשר להגיב בכל מיני סיטואציות. קצת כמו משחק תפקידים.
 

vered4

New member
סימולציות

גם אנחנו משתמשים בכלי הזה. בודקים כל מיני תסריטים, מה עושים במקרה כזה, איך עונים, איך מגיבים, איך אפשר להשתמש בהומור במצבים רבים כפתרון.
 

המאבחנת

New member
תודה לכולם על העצות

היום בבוקר כבר נרגעתי מאמש והחלטתי שאני לא מתערבת יותר והכוונה היא לא לדבר עם אותם ילדים שלטענת בני פגעו בו. לתת לילד להסתדר בעצמו, אם כי אני אמשיך לייעץ לו בדרכו ובבחירותיו. אני מקווה שאעמוד בזה. כמו כן בוודאי מוכרת לכם הסיטואציות של מריבה ברוגז ואח"כ שולם שולם. נו טוב אסור להתערב בין ילדים.... תודה לכם על העצות והתשובות דרך אגב, זהו בני היחיד והמיוחד ולכן אני כה דאגנית ורגשנית בכל הנוגע אליו. עינת
 

חני ב

New member
בטח מוכרת

הסיטואציה. היום הוא חבר של X ומחר כבר הוא בעדיפות שנייה. אבל כשתשאלי אותו מי החבר הכי הכי שלו, עדיין יאמר X. תני לו באמת להסתדר לבד ורק תהיי שם עבורו (אם ירצה).
 
למעלה