רופא שלא מאמין בתנועתיות

רופא שלא מאמין בתנועתיות

שלום לכן, חדשה כאן ונהנית לקרוא. אני כחודש לפני לידתי השניה. הלידה הראשונה לפני כשנתיים התחילה בירידת מים, המשיכה בשכיבה (בשל אגן לא מבוסס וחשש לצניחה של חבל הטבור), נגמרה בואקום, חתך ענק וטראומה קשה מהלידה כולה ובעיקר מהיחס המזעזע שנתקלתי בו מצד בית החולים (ליס)שהיה עמוס מאד באותה עת. עכשיו אני מנסה להתכונן ככל הניתן ללידה לרבות לקיחת דולה, ומאד רוצה ושואפת לעשות לידה פעילה ככל הניתן שתוביל ללידה יותר "יעילה", מהירה ובעיקר לייתר התערבויות. היום הייתי אצל הרופא נשים הרגיל שלי בקופ"ח- לא כוכב גדול יש לציין (אבל נוח לי המקום והשעות...) והוא ממש ממש זילזל בתנועתיות! זילזל בכח ההשפעה של כח המשיכה, אמר שהראש צריך להתברג ואין בכוחי- או מעט מאד בכוחי להשפיע על כך, ולמעשה אין הבדל מהותי בין שכיבה על הגב לבין תנועה מבחינת התקדמות לידה. אז אני יודעת שהרופאים מצידם מעדיפים אותנו כנועות ושוכבות על הגב כי יותר קל ליילד ככה- אבל אני בכל זאת צריכה שתחזקו אותי בעניין, כי אני מאד קיוויתי שכן תהיה לי יכולת השפעה על הלידה הבאה....מה אתן אומרות?
 
לא יאמן איזה שטויות

יש מספיק מחקרים שמרניים לחלוטין ומספיק רופאים קונבנציונאליים שלא לדבר על מילדות בית-חולימיות קונבנציונאליות שיכולים לספר לך על היתרונות של התנועתיות. ברור שהתנועתיות עוזרת. אישה שזזה באופן אינסטינקטיבי וחופשי מעלה באופן משמעותי את הסיכוי של הלידה להתקדם מהר ושל הראש להתברג באופן נכון. עוד לא שמעתי אף אדם מקצועי בתחום שאומר אחרת. ממליצה לך מאוד לקרוא את "לידה פעילה" היא מסבירה את זה מאוד יפה. אם הרופא שלך אמר ככה, או שהוא לא מעודכן, או שהוא ראש קשה מאין כמוהו. אל תקחי ללב.
 
לא מאמין בתנועתיות...

(טוב, לפני הכל, בשעה טובה ושתהיה לידה מקסימה.
) אחלה משפט, אימצתי. כפי שציינת, את הולכת אליו מטעמי נוחות מרחק ושעות, וכך תשאירי את רמת האמונה שלך בו (ממשיכה עם קו האמונה...). רופא מרפא מחלות, לא אמונות. הוא לא כומר. לא יודעת אם הוא רוצה אותך כנועה או שהוא פשוט לא יודע מספיק, כי מעולם לא נדרש להוכיח זאת. יש מספיק מחקרים פשוטים למדי שמוכיחים את חשיבות התנועתיות בלידה, כפי שכתבה מעלי מורה כפרית. אם את מעוניינת בדולה הייתי ממליצה בחום ליצור איתה קשר כבר עכשיו והיא תוכל לעזור לך בשאלות כגון אלה, להפנות אותך לקריאה של מחקרים וספרים ולעזור לך לזכור את האמונה האישית שלך והאינטואיציה שלך שכבר ניסחת כה יפה. חשוב לציין שלידה עם דולה היא בעייתית בליס ולכן בחרי לך חדר לידה אחר. תתחילי מלדבר ולהפגש עם דולה, קצת לשחות פה בחומר המצוין של הפורום, ותשאירי את הרופא ואמונותיו למעקב יבש ולא לחינוך. קראי ספרים כמו לידה פעילה, טבעי ללדת, וזרקי לפח את "המדריך הישראלי". את יודעת מעולה מה נכון עבורך, שתהיה לידה כיפית
 
אולי על הרופא לא תוכלי להשפיע

אבל על גופך בהחלט תוכלי להשפיע
בכל אופן יש מספיק רופאים שמאמינים בתנועתיות וכותבים על תנועתיות ביניהם: ד"ר ברנדט דה- גאסקה, ד"ר מרסדן, ד"ר מישל אודנט, ד"ר לאמז.... אפשר להמשיך אם את רוצה.... מה שאני מנסה לומר הוא שמספיק שאת מאמינה שאת יכולה להשפיע על גופך ללדת בצורה בריאה וטובה, הנה כבר עשית את הצעד הראשון
 

דרך אור

New member
ועוד איך שיש לך את הכוח להשפיע

על הלידה שלך. את זו שמחליטה איך ללדת, איך לנוע בלידה, ובאילו תנוחות הכי נוח לך לעבור את הצירים. השליטה על גופך נמצאת בידייך, את מרגישה את עצמך ואת תינוקך יותר טוב מכל אחד אחר. לצוות הרפואי בבית חולים קל יותר כשאת שוכבת על גבך ברגליים מפושקות, והם יכולים לבדוק בנוחיות איך את "מתקדמת" בלידה, וגם ליילד אותך כשאת שוכבת מוגבלת על המיטה. בלידה פעילה, כשאת מתנועעת ונעזרת בתנוחות זקופות, את היא זו שיולדת את תינוקך, ובדרך קלה ובטוחה עבור שניכם. אין ספק שלכוח הכבידה ולשימוש בתנועה יש תפקיד נכבד בלידה, וזה רק יהפוך את החוויה שלך לטובה יותר. מניסיוני בליווי לידות, אני יכולה לומר לך, שנשים שליוויתי בלידה פעילה חוו לידות קלות יותר מנשים ששכבו על גבן (כל אחת וסיבתה היא). בלידה פעילה לך יש את השליטה על גופך ועל מהלך הלידה, ואת חופשיה להיענות לדחפים העולים בך ולנהוג באופן אינסטקטיבי, כראוי לתהליך לידה. אני יודעת שיש אנשים שמזלזלים ביכולת של האישה ללדת בעצמה, בתחושות הגוף שלה, ביכולת שלה לעזור לתינוק שלה להיוולד החוצה. אז אני רוצה להרגיע אותך ולומר לך שיש ביכולתך להשפיע על מהלך הלידה, יש ביכולתך לעזור לתינוק להתברג באגן, יש ביכולתך להתגבר על כאבי הצירים, ויש ביכולתך לכוון את חווית הלידה שלך כרצונך. אל תתני לדעות שמרניות לערער לך את הביטחון. יש לך את הכוח להשפיע על הלידה שלך. בהצלחה!
 

bluehorizon

New member
איך אמר היום מנהל המחלקה הנוכחית שלי?

אמונה זה לבית כנסת. ברפואה אין מקום לאמונה, רק למחקרים. שילך לקרוא הרופא שלך.
 
מה זה השטויות האלה!!!!

רק!!! רק ביכולתך להשפיע על הלידה. כל דבר שקורה איתך הוא בבחירתך. אפילו המחשבות שאת חושבת בזמן הלידה משפיעות על אופן הלידה! ניסית למשל לעשות עמידת ראש בזמן ההריון? נסי, אפילו סתם תשכבי באלכסון כשהאגן והרגלים מורמים על הקיר או הספה, ותגידי מה את מרגישה? את בודאי תרגישי קושי גדול לנשום. למה???? כי כל הרחם עם תכולתה החמודה, נופלים עם כח הכבידה ולוחצים על הסרעפת והריאות!!!! כח הכבידה זו עובדה שאף רופא לא יוכל להכחיש. כבר עברנו את הימים החשוכים האלה!!!! בדיוק באותו אופן התנועתיות שלך בזמן הלידה, קפיצות על כדור, סיבובי אגן וכו.... יעזרו לתינוקי להתבסס באגן. וזה אפילו יותר משמעותי בלידות חוזרות, שאז, בד"כ, לוקח יותר זמן להתבססות הראש באגן. היי חזקה, בטחי באיסטינקטים שלך, את לגמרי בדרך הנכונה ללידה הרבה יותר נעימה, מעצימה, מיוחדת, מרגשת, ובכוחך לעשות את זה!!! בהצלחה!!
 

אם פי 3

New member
זו הקיצוניות השניה

אני חושבת שיש לנו הרבה מאד השפעה בלידה - גם למה שאנחנו עושות (אחר כך אכתוב את דעתי על תנועתיות), גם להלך המחשבה שלנו, וגם לתת מודע שלנו (פחדים, תקוות כמוסות, מעצורים רגשיים) - אבל, לא ה-כ-ל תלוי בנו. יש בלידה גם תינוק, שגם לו יש השפעה, ויש גם מה שמישהי תקרא לו אלוהים, ואחרת תקרא לו גורל או מזל או סתם מציאות שאינה תלויה בנו. לפעמים אנחנו עושות "הכל נכון", ובכל זאת - דברים לא הולכים כרצוננו. גם זה דבר שחשוב מאד לדעת, ולקבל. אין לנו שליטה על הכל, וככל שנרפה את הציפיה הזו (וציפיות בכלל), יהיה לנו קל יותר להרפות גם בלידה, ולאפשר לה לקרות בדרכה, בלי שנעצור אותה ונשבש אותה.... לגבי תנועה וכוח הכובד - יש להן השפעה גדולה מאד, ולעיתים תנועה יכולה לפתור גם מצבים בעייתיים. למשל, במצב הנדיר של כליאת כתפיים, כשהפעולה הרפואית היא חמורה ופולשנית (במטרה להציל חיים, ולכן נחוצה לכאורה - כלומר, אם לא היתה אפשרות אחרת), מעבר לעמידת שש ואם זה לא מספיק אז מעבר חזרה לתנוחה גבית ושוב (כלומר - גם התנוחה, וגם התנועה) מאפשרות לחלץ את התינוק במהירות וללא פגע! שכיבה על הגב, וחצי-ישיבה הן התנוחות הגרועות ביותר ללידה, בהרבה מובנים. אמנם הצירים הם כיווצי שרירים לא רצוניים, אבל מעבר לכך, יש בכוחנו לעזור להם, ויש באפשרותנו להקשות על עבודתם. בבי"ח, משום מה, מעדיפים את השיטות שמקשות, ואחר כך מתפלאים שזה מצליח ובאמת יותר קשה/מסובך.... הגוף יודע הכי טוב מה צריך. לא צריך להחליט מראש על תנוחה, אלא פשוט ללכת אם מה שמרגישים. הרעיון הוא לא תנוחות מסוימות, אלא חופש תנועה וחופש תנוחה (ושינוי התפיסה הפנימית שלידה זה על הגב, כמו שכולנו הורגלנו).
 
מסכימה איתך. הייתי נסערת בזמן שכתבתי, ולא

התייחסתי להיבטים הנוספים שהזכרת. לא התכוונתי בכלל לבטל אותם, ברור שכל זה חשוב. הרגיזה אותי הגישה המתנשאת כלפי היכולת של היולדת לעשות את הלידה של עצמה באופן פעיל, ולא רק להיות סבילה.
 
אני פעם שכחתי את כוח הכובד וזה עלה לי ביוקר

בשנה א' באוניברסיטה נבחנתי במכניקה ובדיאגרמת הכוחות הפועלים על הגוף השמטתי לחלוטין את כוח הכובד... זה עלה לי במועד ב'
בקיצור, כוח הכובד נראה לי מבוסס קצת מעבר לאמונה והיה נחמד אם יכולנו להשמיט אותו מהמשוואה כרצוננו. האפקט שלו על הגוף האנושי הוא לא חינני לרוב אבל בלידה נראה לי שהוא די בסדר... ואמונות צריך לבסס במדע. אתה מתחיל עם היפותזה ובוחן אותה. כל עוד היא נשארת ברמת ההיפותזה היא לא שווה הרבה מעבר לדיון פילוסופי סביב שולחן ארוחת הצהריים. וקצת מביכה בעיני הגישה שלו כי היא בעיקר מראה על חוסר עדכניות רציני.
 

lionet

New member
../images/Emo6.gif

מעבר לחוסר עדכניות - חוסר מחשבה. (בינינו חוקי ניטון זה לא בדיוק חידוש....) וזה קצת מטריד אצל רופא שאמור לטפל בך. אני לא מצפה מהרופא שלי שיהיה בעד לידה טבעית - את זה אני מצפה מהמילדת
אבל אני בהחלט מצפה ממנו שלא יהיה אידיוט.
 
תודה לכולכן על התגובות התומכות

זרקתי את השאלה ורק עכשיו יכולתי לחזור ולקרוא. אכן, הרופא הזה הוא אצלי בגדר פקידה מתקדמת- נותן הפניות וכו' ואני ממילא לא מחזיקה ממנו יותר מדי, אבל זה בכל זאת קצת עירער אותי, כי חשבתי שזה בגדר עובדה שלא ניתן להתווכח איתה. לליס בטוח שלא אחזור, ואני לא ממליצה לאף אחת. מיילדת פרטית לא לקחתי, והחלטתי לשים מבטחי בדולה מקסימה. מאד מקווה שאני- עם עזרה ממנה- אצליח לעשות את העבודה. אני לא מבטיחה שזה יהיה בלי אפידורל אבל אני מאד רוצה להשתדל. הלידה המזעזעת הראשונה, כולל הואקום, היתה בלי כלום, אבל מתוך חולשה ולא חוזק (העלו לחדר לידה מאוחר מדי והעדיפו שאסיים כבר כדי לפנותו...ולכן מכרו לי את כל הלוקשים בתבל) אני לא יודעת לפיכך אם זה יחזק אותי בהתמודדות הפעם (לדעת שעמדתי בזה כבר) או שדווקא בגלל הטראומה אצטרך אפידורל כדי להרגיש בטוחה. אני לא חושבת שאוכל לדעת זאת עד לזמן האמת.
 
חבל שבפקולטה לרפואה של פעם

ואולי גם של היום - לא מלמדים מספיק פיסיקה... אולי הוא צריך הסבר ממהנדס - תפני אותו אליי. סורי על ההתפרצות לא כתבתי כאן כבר שנה וחצי אבל הייתי חייבת עכשיו.
 
רוצה להוסיף גם את הסיפור שלי

הלידה השניה שלי לא ממש התקדמה , הראש לא התברג טוב כנראה והמחיקה לא זזה. הלכתי לטיול עם עליות וירידות (כשכבר היתה פתיחה 4) ואח"כ זזתי המון- הנעתי את האגן בסיבוב וכו' ווואלה - הלידה התחילה לזוז וילדתי תוך 6 שעות. אח"כ פגשתי בנות עם סיפור דומה של תקיעות באגן ולידה שלא זזה ואצל כולן זה נגמר בלידה מזעזעת וואקום. ההבדל ביננו זה שאני זזתי והן שכבו עם פיטוצין. עזבי אותך מהרופא - ראית פעם חיה בטבע שיולדת בשכיבה על הגב?
 

שונצו

New member
אצלי אני חושבת שהטיולים שעשיתי בסלון בזמן

הצירים, האיצו את הלידה. אולי אם הייתי יושבת במקום אחד , אז גם היה לי יותר כואב, אבל גם אולי היינו מספיקים להגיע לביה"ח. אז טוב שצעדתי, וטוב שהתנדנדתי (כרעתי בישיבת צפרדע, כמו שכורעים כדי לעשות פיפי קקי באמצע טיול בחוץ), כי בסוף היא יצאה בבית (אמנם לא על מיטה לצערי) ולא בביה"ח.
 

צוקית78

New member
תשאלי את הרופא ( ../images/Emo18.gif זה ממש ציני)

אם כשהוא עושה no.2 (ובמיוחד אם זה לא יוצא בקלות) הוא היה מעדיף לעשות את זה בשכיבה על הגב או בתנוחה זקופה כמו ישיבה באסלה.
 

Rplus2

New member
אני דווקא חשבתי להציע לו להשתין בשכיבה ../images/Emo178.gif

 
למעלה