רומנטיקה מול עלילה

[terrapin]

רומנטיקה מול עלילה

זהירות, חומר-שהולך-כנראה-לעורר-ויכוח לפניכן: אני חושבת שהבנתי סוף סוף את הבעיה שלי עם הסדרה. יהיה לי קשה לנסח את זה, אנסה לעשות את זה בתמציתיות ובבהירות: הספר הראשון, ובכך היתה גדולתו, היה ספר פוליטי, ספר עם אקשן, ספר על רעב שמיועד לנוער שמעולם לא חווה רעב. מבחינתי הסדרה מעולם לא היתה about רומנטיקה. העניין שלה היה המשחקים, הפוליטיקה של פאנם, הרגעים המצמררים והקסומים שבהם קולינס נותנת לgore להתפרע. ונושא הרעב. הקונפליקט של פיטה וגייל פשוט לא מעניין מספיק - הבנתי את זה כשקראתי ביקורת על קאצ'ינג פייר שמצאתי, שאמרה שלא משנה אם קטניס תבחר בגייל או פיטה כי שניהם thinly imagined - לא מפותחים, דומים מדי. וזה די נכון - כבר מזמן טענתי שגייל הוא דמות משנית בלי טיפת אופי. אבל העניין הוא - וכואב לי מאוד להודות בזה - שפיטה לא כתוב הרבה יותר טוב ממנו, הוא סתם מוצא חן בעיני יותר כי הוא יותר קולע לטעמי. שלא תבינו אותי לא נכון. התאהבתי בספרים האלה, ואני עדיין חושבת שהם קסומים. אבל ברגע שנושא הרומנטיקה השתלט עליהם, הם איבדו חלק מהקסם שהיה להם בעיני. אם הייתי רוצה רומנטיקה בשקל הייתי (ואל תהרגו אותי בנות) קוראת טויילייט. זה לא שאני לא אדם רומנטי - יש סיפורי אהבה ששבו את לבי. פיטר ו-וונדי בפיטר פן. באפי וספייק, ווילו וטארה בבאפי. ברוך ובלתמוס בחומריו האפלים. האהבה החד צדדית של בזיל לדוריאן ב"תמונתו של דוריאן גריי". לודו ולילה ב"עפיפונים". ולאחרונה, סאלי ובריאן ב"קברט"

בטח יש עוד. זה לא המון. אבל זה מראה שאני לא אדם חסר לב. זה מראה שסיפור האהבה בHG לא עבד עלי. השאלה היא למה. (אני מרגישה רע כשאני כותבת את זה... הסדרה הזאת השפיעה עלי מאוד. היא החזירה לי את אהבת הקריאה שנרדמה אצלי לאחרונה. היא עוררה לי את הדמיון ונתנה לו חומר בערה. אבל אני חושבת שמה שאני מנסה לומר זה שלא הרומנטיקה היא מה שמשך אותי)

 

[terrapin]

הבהרה ו

לMJ

אהבתי מאוד את הסיום. אהבתי את זה שקטניס ופיטה ביחד. כן יש לי דעה, יש לי שיפ שאני מצדדת בו. אבל הקונפליקט לא אמין מספיק בעיני.

 

[N o R i K o]

CF - לחלוטין עלילה, זה ברור

זו הסיבה לכך שלא אהבתי את קאצ'ינג פייר- הוא עסק נטו במערכות היחסים של קטניס עם פיטה וגייל והרבה פחות במשחקים עצמם ובפוליטיקה, שהם כל הג'וס של הסדרה בעיניי. תחילת הספר- גייל\קטניס, כניסה למשחקים השניים- קטניס\פיטה. זהו. תודה לאל שלפחות השלישי לא עסק אך ורק בזה

כל עניין משולש האהבה בעיניי נועד נטו לגרום לקפיטול לשחק בקטניס ואמרתי את זה גם הרבה פעמים. אני חושבת שהדמות של גייל היא דמות -מלאת- אופי ועמדות ועל כן אני מעדיפה אותו על פיטה; שניהם שונים לגמרי בעיניי ואני אוהבת את פיטה אמנם, אבל לא פעם התלוננתי על כך שהדמות שלו פשוט לא מפותחת בכלל ומושתת אך ורק על האהבה שלו לקטניס, והוא נועד כדי לתעתע בה. אני ממש חולקת על מי שאומר שהדמות של גייל נטולת אופי כי זה פשוט לא נכון, העובדות הן שגייל הוא זה שבא ומתרעם כנגד הקפיטול ובא ומסית את קטניס. אי אפשר להכחיש את זה שזה... קורה. לפיטה אין עמדות וזהו. פיטה עושה את מה שקטניס עושה. בסופו של דבר גם אני כמובן מצאתי את השיפ שלי (... די, באמת?) וצידדתי בו עד לשניה האחרונה של הקריאה (עדיין מצדדת

), אבל אחת הסיבות לכך שאני תומכת בגייל וקטניס יחד כי אני מאמינה שהם ממשיכים את קו העלילה הרציף, והם המציאות שקטניס חותרת עליה בפן הפוליטי של הסדרה- פאנם נטולת מלחמות, משחקים ושלטון קפיטול, וזאת ליד האנשים שהיא אוהבת- אמא שלה, פרים וגייל. אני חושבת שכל עניין משולש האהבה נועד בעיקר למשוך יותר קוראות, אחרת באותה מידה גייל יכל להיות הבנדוד האנרכיסט שלה שרוצה לשבור את המוסכמויות ושהיא אוהבת אותו כבן משפחה (כי הוא באמת כזה), וככה גם לא היה בכלל את עניין הטימים כי כולן היו רוצות שקטניס ופיטה יהיו יחד -גם אם- היא לא אוהבת אותו, פשוט כי אין לה אף אחד אחר

בקיצור- על אף שכל עניין הטימים הוא "הנושא החם", אני לחלוטין קראתי את הסדרה הזו עבור העלילה שלה. אמרתי גם הרבה פעמים שלא יהיה אכפת לי אם קטניס לא תהיה עם גייל בסוף- פשוט לא רציתי שהיא תהיה עם פיטה כי בעיניי זה פשוט הדבר שהיא הכי פחות רצתה וזה נפילה לפח של הקפיטול. אבל אם קטניס הייתה מגיעה למסקנה שהיא לא יכולה לבחור ביניהם ושהיא צריכה זמן לעצמה כדי להשתקם מכל מה שהיא עברה- הייתי מקבלת את הסוף הזה. P: בכעס ו- "לא באמתתתת קולינססס" אבל מקבלת

והספויילרים ל-MJ בהודעה נפרדת כמובן~

 

[N o R i K o]

לשלישי בהודעה הזו!

אלה ספויילרים באמת חריפים יקיריי. אל תקראו אם לא קראתם את הספר. הסיבה לכך שאני כל כך שונאת את הסוף וכל כך מתכחשת אליו היא בדיוק הסיבה הזו- קולינס נתנה סוף רומנטי ולא סוף עלילתי. סבבה, קוין נהרגת, סנואו פשוט מתנדף... ועכשיו מה? מה קורה לפאנם? זה ששני המנהיגים נפלו לא אומר שעכשיו הכל עומד להסתדר. ו-וואלה, אני גם לא מצפה שיסתדר, להפך, כשאין שלטון יש בלאגן, וההגיון אומר שגם יתחילו עוד מלחמות- בין המחוזות, בין האנשים... ממש מלחמת אזרחים. אבל ציפיתי לכך שבאפילוג קטניס תדבר על העתיד של פאנם ותסביר מה בעצם הלך שם, לא רק תספר על הילדים שלה ושל פיטה. לומר לי "הם לומדים בשיעורי הסטוריה על משחקי הרעב" זה כמו לומר לי "עכשיו הכל בסדר". מה בסדר? אי אפשר ללמוד הסטוריה בלי ללמוד אזרחות, שתדעו ששתי בגרויות החובה האלה באות יחד. אז... מה אני יודעת על פאנם של עכשיו? קטניס פשוט נתקעה לבד, בכתה מלא על הגורל המר -שלה-, שכחה מכל מה שהולך מסביב (היא גם הרגה את קוין רק בגלל שהיא זו שהייתה אשמה במוות של פרים בסופו של דבר, לא בגלל שהיא הייתה רודנית פשיסטית מזעזעת), ובסופו של דבר... היי, הנה פיטה, בוא נעשה אהבה!

הממ... לא.

אני באמת לא מבינה איך אנשים שאוהבים את העלילה של הסדרה יכולים להסתפק בסוף הזה. אני חושבת שהוא טעון שיפור משמעותי, אם לא עלילתי אז לפחות שישכתבו אותו. \: זה שגייל וקטניס לא ביחד בסוף זה רק רבע ממה שמכעיס אותי בסוף הזה.

 

[terrapin]

מסכימה לגבי הסוף באופן חלקי

MJ

הייתי שמחה לדעת מה קורה מבחינת הפוליטיקה, כל הסיום עם קוין-סנואו-פיילור מאוד, אבל מאוד לא ברור. מצד שני, מוקינג'יי עם העלילה המופרכת שלו (כבר הצגתי את הבעיה שלי איתה כאן בעבר: "יאי, בואו נשלח את הפנים החשובות ביותר של המרד לאמצע הקרבות ונופתע מזה שחצי מהם מתים") הציק לי כל כך, ודווקא חמישים העמודים האחרונים של הספר, עם ההרגשה שלי - ואני יודעת שאת לא מסכימה איתי - שקטניס סוף סוף התפרקה כמו שחיכיתי שתתפרק מאז הספר הראשון ונבנתה מחדש, הקסימו אותי.

 

[terrapin]

כרגיל אנחנו לא מסכימות

דווקא בגלל שגייל מייצג את המציאות הישנה שלפני המשחקים יש בעיה בכך שהם יהיו ביחד בסוף, בעיני. ואני עדיין לא מסכימה שהאופי שלו מפותח. אנחנו לא ממש יודעים למה הוא מתנגד לקפיטול, פשוט כי זמן המסך שלו כל כך מועט. אנחנו יודעים ש"היינו הולכים ליער וגייל היה אומר דברים לא נחמדים על הקפיטול", וואלה יופי. בכלל, יכול להיות שכל הבעיות שלי עם גייל היו נפתרות אם היה עוד קצת מה לקרוא עליו, אבל השניים וחצי משפטים שנכתבו עליו בטרילוגיה פשוט לא משכנעים אותי.

 

[N o R i K o]

וואו, אני מצטערת

אבל לומר "אנחנו לא ממש יודעים למה הוא מתנגד לקפיטול" זה הכי להקטין ראש ולהוציא את עצמך טיפשה רק כדי להוכיח את הטענות שלך. דוד, שתינו יודעות שאת לא כזו...

ברור לכולנו למה גייל מתנגד לקפיטול. בדיוק כמו קטניס שכבר כילדה בת 11 כשאבא שלה מת ידעה ללמד את עצמה לקום וללכת לצוד. זה אינסטינקט כשאת נמצאת במצבים כאלה. ואת יודעת מה, גם אם לא היה ברור לנו, עצם העובדה שהוא האחד לקום ולומר לקטניס "בואי נברח" כבר נותנת לו נפח עצוםםם לאופי. נכון, גם פיטה ידע לומר לקטניס שהוא מתנגד לקפיטול בהכנות למשחקים, אבל... מה הוא עשה עם זה? כאילו, פיטה יודע לדבר ממש יפה אבל כשזה מגיע לשורה התחתונה הוא לא מעז לעשות את הצעד. והקטע הזה עם השתי שורות כבר מזמן לא מצחיק

כאילו... כל הפרק הראשון של קאצ'ינג פייר זה גייל, גייל וגייל. ואת יודעת מה, גם אם היו לו רק שתי שורות בעלילה, עדיין הייתי יכולה להבין מה האופי שלו. גם לאבא של קטניס אין מקום עלילתי כמעט בכלל, בעיקר כי הוא... הממ, מת, אבל אנחנו עדיין יודעים המון עליו ועל האופי שלו מהאדם שקטניס הפכה להיות בזכותו, מהתפיסה שלה אליו ומהצורה שבה הוא חינך את הבנות שלו. ואני לא מבינה איך הפכנו את זה לדיון גייל VS. פיטה, כשזה דיון שמדבר בדיוק על ההפך

אנחנו צריכות להסכים מתישהו על לא להסכים XDDD

 

[terrapin]

פשוט לא מסכימה

(זה לא בהכרח דיון גייל נגד פיטה כרגע, רק דיון גייל) בואי אבהיר את עצמי: אנחנו יודעים הרבה דברים גם על הדמות של הארי פוטר. הוא עדיין, בעיני, דמות שטחית שכתובה מזעזע, ואני שונאת אותו.

 

[terrapin]

הבהרה-

אני לא שונאת את גייל באותה מידה שאני שונאת את הארי. אני לא שונאת את גייל בכלל. פשוט כי אין מה לשנוא בו באותה מידה שמבחינתי אין מה לאהוב בו. הוא השאיר אותי אדישה. /מתה

 

[N o R i K o]

אני חושבת שבתגובה זו את מוכיחה

שהבעיה כאן היא לא אצל גייל אלא בעצם אצלך... זה לא שאת אוהבת כל כך את פיטה. זה שאת ממש ממש שונאת את גייל (אני יודעת שהרגע טענת שלא, אבל... דוד, נתת לנו קישור לטאמבלר שלך.

אם את לא שונאת אותו אז את ממש לא אוהבת אותו, אבל ממש לא. את לא יכולה לומר שאת אדישה כי עצם העובדה שאת מתרעמת כל כך נגד הדמות שלו מוכיחה שאת לא- נכון שאני גם מתרעמת על הדמות של פיטה אבל זה בגלל שיש לי בעיה איתו יחד עם קטניס, וזה נכון, אני באמת ממש ממש לא אוהבת את הזיווג של פיטה וקטניס- כשמדובר בפיטה לבד אין לי בעיה איתו בכלל), ובדיוק בגלל זה קשה לך להסתכל עליו באופן אובייקטיבי. שימי לב שבכל הזדמנות שיש לך להוריד את הדמות של גייל (בין אם בלציין את זה שאין לו מספיק מקום בעלילה או שלדעתך הוא דמות שטחית) את עושה את זה

אני לא יוצאת נגדך חס וחלילה ואני מקווה שאת לא נפגעת מהדברים שלי

אני פשוט חושבת שאת לא בוחנת את הדמות שלו כפי שהיא מופיעה בפועל אלא פשוט שופטת אותו על הקיצוניות שלו והדרמטיות שלו, בעיקר בספר השלישי. אני לעומת זאת אוהבת גם את גייל וגם את פיטה (נכון שאת גייל יותר אבל אני כן אוהבת את פיטה, ובספר הראשון אפילו הייתי בטוחה שאני ממש אתאהב בו וממש ארצה שהוא יהיה עם קטניס) ולכן קל לי יותר למצוא את החסרונות בשניהם. אני לא אומרת שגייל דמות מושלמת כי גם לו יש המון פאקים, אבל אני כן יודעת שמבחינת בניית הדמות הוא פשוט דמות יותר טובה מפיטה. וגם אם הייתי נורא רוצה שפיטה וקטניס יהיו יחד, אני עדיין חושבת שגייל פשוט דמות שעשויה טוב. בקיצור, בואי פשוט נסכים על לא להסכים? XD

 

[terrapin]

לא ולא.

אני ממש לא שונאת את גייל. אם אני מדברת נגדו בנלהבות (זאת מילה בכלל?), זה מתוך איזשהי פליאה על הפופולריות של הדמות שלו בקרב מעריצי (מעריצות) הסדרה. נכון, אני לא אוהבת אותו, כי הוא דמות שלא כתובה טוב בעיני. "אני פשוט חושבת שאת לא בוחנת את הדמות שלו כפי שהיא מופיעה בפועל אלא פשוט שופטת אותו על הקיצוניות שלו והדרמטיות שלו" - לא ממש הבנתי. לגבי פיטה - אחת הסיבות שכתבתי את הפוסט הזה היא ההבנה שאני לא מתה עליו. גם פיטה וגם גייל לא דמויות שכתובות מדהים בעיני, כפי שכבר אמרתי.

 

[N o R i K o]

נראה לי שעלול להכיל

לMJ

'"אני פשוט חושבת שאת לא בוחנת את הדמות שלו כפי שהיא מופיעה בפועל אלא פשוט שופטת אותו על הקיצוניות שלו והדרמטיות שלו" - לא ממש הבנתי.' אני אגיד לך מה - שמתי לב לכך שאחרי שקראת את הספר השני היית כזה "אני לא מבינה למה רוצים שגייל וקטניס יהיו יחד

אין לו הרבה מקום בעלילה" ואחרי השלישי כבר היית "אני לא מבינה למה כולם אוהבים את גייל!

" כלומר, קצת ברור שאת פשוט לא אוהבת אותו כדמות, לא אוהבת את מה שהוא מייצג ואת הדעות שלו, שמוצגות בעיקר בשלישי. על כן- את לא אוהבת אותו עם קטניס השברירית שלא כל כך יודעת מה היא רוצה ומאוד נשענת על הדעות שמכתיבים לה ועל האנשים סביבה, כי את לא רוצה שהיא תהיה עם מישהו שיכתיב לה את הדעות האלה, ואת מעדיפה אותה עם "איש שמאל יפה נפש" (מילים שלך, לא שלי.

). למה גייל פופלארי? טוב, זה כל כך קל- כי קטניס אוהבת אותו. וכשהדמות הראשית שלך כל כך מעריכה מישהו וכל כך משבחת אותו, ומציינת כל הזמן את העובדה שהוא זה שלימד אותה לצוד (וכמו שאני כבר אמרתי- "תן לאדם דג והוא יהיה שבע ליום אחד, למד אותו לדוג והוא ישבע לשארית ימיו" - החשיבות של גייל בחייה של קטניס), שהוא זה שהאכיל את המשפחה שלה כשהיא הייתה במשחקים, שהוא זה שהציל חצי ממחוז 12 כשהקפיטול פוצץ אותו- ובנוסף כשהמילים שהוא נותן לקטניס כל כך משמעותיות (החל מ"בואי נברח, אנחנו יכולים", ממשיך ל"אני מאמין בך, את יכולה לעשות את זה" וכלה ב"את טיפשה והרעיונות שלך מטופשים אבל בכל זאת אני אתמוך בהם כי אני אוהב אותך") - אי אפשר שלא לאהוב אותו בעיניי. ואמרתי כבר הרבה פעמים שאני לא יודעת איך אפשר לאהוב את קטניס מבלי לאהוב את גייל, ואיך אפשר לאהוב את הסדרה מבלי לאהוב את קטניס. ושוב, זו דעתי שלי; את מוזמנת לחלוק עליה, אבל היא מאוד איתנה...

 

[terrapin]

ובכן, (

CF

(יאי! אנחנו מצליחות לדבר על גייל בלי להתעצבן. בואי נשאיר את זה ככה. כדי לציין את האירוע קבלי סוכריה

) אין לי בעיה עם דמויות חמות מזג, מניפולטיביות, אלימות, ששות אלי קרב. לראיה, דמות אהובה עלי מאוד היא פיטר וויגין (מהמשחק של אנדר), הפסיכופת האלים, ועוד אהובה עלי מאוד היא ליירה בלאקווה (מחומריו האפלים) התחמנית השקרנית והאלימה. בנוסף ספייק מבאפי, טיפוס אלים שמונע על ידי יצרים. ובטח יש עוד דוגמאות. משהו בדמות של גייל פשוט לא עבד עלי. אפשר להגיד שהבעיה היא אצלי ולא אצל גייל ולגמור את הדיון כאן. אבל חבל!

תראי, אני לא נשבית בקסמן של דמויות ראשיות בקלות, הדמויות ש"אמורים" לאהוב אותן. אני מחבבת את סדרת הארי פוטר - אני חושבת שהדמות החלשה ביותר בסדרה היא הארי. אני מתה על באפי קוטלת הערפדים - באפי כשלעצמה יכולה לעלות לי על העצבים לעתים די קרובות, הדמויות הבאמת אדירות הן דמויות המשנה. אני מאוד אוהבת את משחקי הרעב - קטניס היא דמות נהדרת בעיני, אבל גייל... אני לא יודעת .כאמור, ברור לי שהוא נכתב מתוך מטרה שיאהבו אותו, משהו כאן לא עבד עלי. פיטה לעומת זאת, גם אם הוא לא בהכרח כתוב באופן יותר "עמוק" מגייל - כפי שכבר הודיתי (למרות שאני רוצה לקרוא את הסדרה שוב ולבחון את דעתי בנושא) -די שבה את לבי. בשיחה שלו עם המורפלינג (איך קראו להם בעברית אגב?) לפני שהיא מתה. ב-מצד אחד - נחישות שלו להישאר עצמו כפי שהתבטאה בשיחה המקסימה עם קטניס על הגג ו-מצד שני היכולת המדהימה שלו לשחק את המשחק - כמו כשאמר שקטניס בהריון, או שהם נשואים. וכן, בסופטיות שלו. ושוב, אפשר לומר ששתי הדמויות כתובות באותה רמה ופשוט יש לי חולשה לpathetic uke-ויש לי. אבל מצד שני, כאמור, יש הרבה מאוד דמויות באדאסיות שאהבתי בעבר. מה המסקנה? I guess we'll never know.

 

[N o R i K o]

אני אף פעם לא התעצבנתי

אני מצטערת אם יצא שזה נשמע ככה

אבל אני תמיד שמחה לחלוק בסוכריה

שוב- גם אני אוהבת את פיטה, אבל... מה הקשר? לא חייבים לאהוב את פיטה ולא לאהוב את גייל, או ההפך. פיטה באמת דמות מקסימה ובדיוק התכונות הכל כך סואיות ומושלמות שציינת בו הן גם הדמויות שגרמו לי לאהוב אותו, אבל אני עדיין לא חושבת שקטניס צריכה להיות איתו כי אני פשוט לא חושבת שהיא אוהבת אותו כמו שהיא אוהבת את גייל. לדעתי המסקנה היא שאין מסקנה, אני אוהבת את גייל ופיטה עם עדיפות לגייל, את אוהבת את פיטה, נגמר סיפור

(וזה אפילו לא קשור לנושא שאיתו התחלנו את הדיון

)

 

[terrapin]

היצמדות לנושא זה לחלשים

 

[N o R i K o]

אגב היצמדות לנושא...

מה קרה לחזיר שלך >;

 

[מורי לנצח]

יש מצ שאת צודקת

אני צריכה עוד לחשוב על זה טוב טוב ואני אגיב על זה נורמלי

 

[Ayelet 363]

הממ... אני מסכימה איתך

גם אני לא התחברתי ממש לשיפים במשחקי הרעב. אבל אני דווקא נוטה להתחבר לפחות לשיפ אחד, גם אם רק קצת. רומנטיקה היא לא העיקר פה בשבילי.

 

[noa1510]

אני מסכימה חלקית. רוב החלקית

 

[noa1510]

נו, באמת תפוזבל?

רוב החלק שלא- זה על טווילייט

(אני יודעת שזה לא העניין אבל אני פשוט חייבת להגיב על זה משהו כשמלכלכים על טווילייט.) לי חשוב החלק הרומנטי.. תמיד הוא חשוב לי. אבל דווקא כאן, העלילה משכה אותי בטירוף וזה חיפה על הקטע הרומנטי.. בואי נגיד שהתחלתי לקרוא את הספר כשאמרו לי- וואו, זה ספר יפה, אבל אכזרי, על עתיד מטורף, תחרות רצחנית. מותח בטירוף, תקראי! ולא כשאמרו לי- כן, אמ.. יש את ההוא החתיך עם הדעה הקיצונית שאוהב מעשים והיא מאוהבת בו, ויש את ההוא הנשמה שמדבר מדהים ומאוהב בה. תקראי!

אז אני דיי מסכימה איתך, למרות שהחלק הרומנטי כן חשוב לי..