רוחות של תשוקה...
צלצול הטלפון ב4 לפנות בוקר. ואני,מנומנמת,מתוך שינה. קולך,רענן ועירני מהצד השני. מה את עושה? חשבתי לבוא לבקר? השינה שעטפה אותי נעלמה. התנערתי ממנה. אחרי 20 דקות דפקת על הדלת. מחייך,גבוה,בגדים כהים עוטפים גוף חטוב. ואני,כל כך קטנה ונמוכה לידך. ישבנו בסלון על כוסות קפה חם של אמצע הלילה מדברים,צוחקים. כשנשיקה עמוקה קטעה את הלך השיחה. נסחפנו במעגל,ברוחות של תשוקה. חולצה יורדת,כשנשימה מואצת. ושנינו מתערבלים. השעה כבר 9 בבוקר.ושמש חודרת בעד החלון אתה מביט בעיניי,מתמתח. אני יושבת על המיטה.כולי ספקות. מצד אחד לא התמסרתי,מצד שני רציתי. ואתה מביט בעיניים כהות ומבינות ידעתי כמה רצית אותי,אך לא עשית דבר נתת לי להוביל. וריח גופך באפי,זכרון ידיך מטיילות על גבי אצבעותיך מסתבכות בשערי. ורוחות של תשוקה. נפרדנו בנשיקה ארוכה ליד הדלת הבטתי כיצד אתה יורד במדרגות. ומאז...שנינו כמו זרים. לא מחליפים מילה. לא מדברים. ואנני יודעת את מי להאשים את עצמי? אותך? או אולי את רוחות התשוקה.
צלצול הטלפון ב4 לפנות בוקר. ואני,מנומנמת,מתוך שינה. קולך,רענן ועירני מהצד השני. מה את עושה? חשבתי לבוא לבקר? השינה שעטפה אותי נעלמה. התנערתי ממנה. אחרי 20 דקות דפקת על הדלת. מחייך,גבוה,בגדים כהים עוטפים גוף חטוב. ואני,כל כך קטנה ונמוכה לידך. ישבנו בסלון על כוסות קפה חם של אמצע הלילה מדברים,צוחקים. כשנשיקה עמוקה קטעה את הלך השיחה. נסחפנו במעגל,ברוחות של תשוקה. חולצה יורדת,כשנשימה מואצת. ושנינו מתערבלים. השעה כבר 9 בבוקר.ושמש חודרת בעד החלון אתה מביט בעיניי,מתמתח. אני יושבת על המיטה.כולי ספקות. מצד אחד לא התמסרתי,מצד שני רציתי. ואתה מביט בעיניים כהות ומבינות ידעתי כמה רצית אותי,אך לא עשית דבר נתת לי להוביל. וריח גופך באפי,זכרון ידיך מטיילות על גבי אצבעותיך מסתבכות בשערי. ורוחות של תשוקה. נפרדנו בנשיקה ארוכה ליד הדלת הבטתי כיצד אתה יורד במדרגות. ומאז...שנינו כמו זרים. לא מחליפים מילה. לא מדברים. ואנני יודעת את מי להאשים את עצמי? אותך? או אולי את רוחות התשוקה.