רגשות אשמה?!

קשר חדש

New member
רגשות אשמה?!

ניקנור כתבה את זה בשירשור הפרסומות, וחשבתי שמגיע לרגשות האשמה שרשור נפרד.

אני שומעת המון, שהאמהות מייצרת רגשות אשמה בילד-אין.
שאכילה מייצרת רגשות אשמה.
שרמת הסדר בבית מייצר רגשות אשמה.

אני משתדלת לחיות בלעדיהם. גם באוכל וגם בכלל.
אם אכלתי מתוך בחירה, אין לי בכלל רגשות אשמה, גם אם זה מלאווח ולקינוח עוגת קצפת עם קולה. אם אכלתי מתוך הסחפות, חוסר יכולת לעצור, אז אני מרגישה תחושה שנכשלתי במשימה.
איך זה קשור לרגשות אשמה? על מה?
 

le ad

New member
אני עדיין עם רגשות אשמה

גם כשבוחרת לאכול.
אני פשוט לא בטוחה שכשאני "בוחרת" לאכול ממתקים, לדוגמה, אני באמת בוחרת ושזה לא סוג של הסחפות אחר היצר.
 

avi5199

New member
אני חושב שלא צריך להלחם ברגשות האשמה להפך

לדעתי צריך לטפח אותם כי זה משהו שמדרבן לאכול פחות.
אני מתחיל את רגשות האשמה לפני הארוחה, ואז בשלב שאני מעמיס על הצלחת עדיין לא מאוחר ואפשר להחזיר חזרה.
 

קשר חדש

New member
אני חושבת שמגישה חיובית, תמיד יוצא יותר טוב

מאשר מגישה שלילית.
ההישגים יותר טובים.
ההרגשה יותר טובה.
בגישה שלילית, הגוף נכנס לרגשות שליליים, ואם יש גם אכילה ריגשית (=ויסות הרגשות באמצעות אוכל), אז חגיגת האכילה רק מתגברת.
 

avi5199

New member
אני חושב שכל אחד\ת צריך\ה ללמוד מה שיטת השיכנוע העצמי שלו\ה

אם זה להפעיל רגשות כאלה או אחרים, אני חושב שאצל אנשים שונים זה שונה, העיקר זה להשיג את היעד
והיעד הוא שבסוף יכנס פחות אוכל לבטן.
 

קשר חדש

New member
אני חושבת שאפשר להגיע לאותה מטרה בדרך קשה

ובדרך יותר קלה.
כאשר אנחנו נעולים על דרך אחת, שאכן מביאה אותנו למטרה, אנחנו לפעמים לא שמים לב שאפשר לעשות את אותו הדבר ביתר קלות.
כאשר עושים ביתר קלות, מתפנה אנרגיה לדברים אחרים...

לקח לי הרבה זמן להבין את הטיעון, שלא צריך להיות ביקורתיים (במובן של לרדת על עצמנו), כדי להתקדם לעבר המטרות שלנו. אבל בסוף... הבנתי.
 
יש אייקונים שמתארים רגשות מכיוון שברור שאתה צוחק

אז תוסיף אייקון מתאים כדי שיזהו ולא יקחו את הדברים מהסוג הזה ברצינו.
כתבת פעם, כשמשעמם (או משהו דומה ) אני כותב שוטויות ספורום של ורדה.
 

avi5199

New member
OK נא להדביק
איפה שרוצים.

 
למעלה