ועדיין משהו בקול שלה עושה לי כאב מהסוג הלא נעים. מקבלת את עצמי ככה. ואולי תעבור לי פעם האלרגיה הזו ואוכל לקבל גם את הגוון הזה שמביאה אישה מיוחדת ונהדרת עם כנות יוצאת דופן אבל שלוחצת לי על נקודות מכאיבות מדי.
איבדת אותי (כמעט) סופית. אבל אני לא מוותרת עליך כל כך בקלות. את מושלמת חרף העובדה שאת לא אוהבת אותה ועוד יותר חרף זו שאת אוהבת את יזהר אשדות (שאני מסוגלת לזקוף לזכותו רק את תיסלם ואת "רגע").
וכן, אין ספק שהיא נוגעת בכאב מאד עמוק ביצירה שלה. אבל לי היא עושה קתרזיס. והיא גם רוקיסטית אלוהית, שאין הרבה דברים כאלה...