הסיפור ב-
על מישהיא בפורום
של מנסים להרות, מישהיא שהייתה מאוד מאוד פעילה. נכנסה וסיפרה על עצמה, סיפור קשה מאוד, סוחט דמעות, על אובדן הריון בתאונה כהולכת רגל בשבוע 37 להריון. היא מנסה להרות, מספרת על כניסתה להריון, על הבעל המקסים, שכמותו אין במציאות, פשוט מלאך. היא ממשיכה ומספרת על יחסיה עם בעלה, יחסים שכולנו חולמים עליהם, בעל אוהב תומך מבין מפנק. היא מספרת על הריון עם תאומות, מספרת על בדיקות שעוברת. מקבלת המון תמיכה, משתתפת דומיננטית בפורום, שם נהוג לעזוב כשנכנסים להריון, אך היא ממשיכה להיות משתתפת פעילה ונלהבת עד הרגע האחרון. כעבור 9 חודשים של פעילותנמרצת בפורום, היא בדרך לבי"ח עם צירים. ושם: שוב שתי העובריות מתגלות כמתות. סיפור עצוב וגורל אכזרי לכל הדעות. ואז, הבחורה פשוט עוזבת את הפורום. הבנות בפורום שעודדו, ליוו אותה, חיו את סיפורה, כאבו את כאבה והזדהו איתה בכל אשר היא עוברת, נשארות עם פה פעור. מתקשרות עם בתי יולדות שונים על מנת לעזור לבחורה המסכנה.וכן לא מוצאות אשה שסיפורה דומה לסיפור הבחורה הזאת, בשום בית יולדות. הן שעזרו וחיו את סיפורה, נשארות המומות. בעזרת מנהלת פורום שכן הן מבינות בסופו של דבר את עיזבונה של הבחורה את הפורום: היא פשוט בדתה סיפור! הדבר דומה למישהו שצוחק על הכאב שלך. הבנות המומות וכואבות.הן כל כך הזדהו איתה. הן הרגישו שהונו אותן, שעבדו עליהן, שסחטו אותן גרשית. הקושי גדול בעיקר בגלל החשדות של הריון יקר שסוף סוף מתקיים אחרי מאבקים גדולים, אבל שמסתיים במות העובר. ולא פעם אחת אלה בשני הריונות. למי מאיתנו אין חרדות כאלו? בנוסך, הרגשה של הונאה, כי את לא יודעת למה להאמין. האם להאמין לכל מה שנכתב באינטרנט? האם להיות ספקני לכל מה שנכתב? כמה לתת מעצמך? איך לשמור על עצמך? בקיצור, עולות המון שאלות בעיקבות הסיפור המצמרר הזה!