ראיתי היום את התוכנית הדלוחה

[Nיה]

ראיתי היום את התוכנית הדלוחה

"ריקי לייק". הפעם היה שם אייטם על נשים שמנות, שבעליהן/בני זוגן לועגים להם כל הזמן. בצוות של ריקי לייק החליטו ללמד את בני הזוג לקח, והלבישו אותם בחליפות, שהקנו להם מבנה גוף שמן (וכנראה גם עודף משקל) ושלחו אותם להסתובב ככה עם הנשים. הנשים הריצו את הבעלים (שהתמוטטו אחרי 3 דקות ריצה עם כל המשקל הזה), לקחו אותם לקניות (כדי שיוכלו להציק להם), ונתנו להם כל מיני אתגרים לאנשים עם מוגבלות משקלית (למשל - לשבת על כיסא בר קטנטן). מגיע להם. פעם שאלתי את דרור אם אני אהיה ממש שמנה, אם הוא יעזוב אותי, והוא נאלץ להגיד שכן. הוא טוען שאני כבר לא אהיה אותה אישה, ואם הוא לא יהיה מסוגל להסתכל עלי, ולגעת בי - אז מה הטעם בנישואים ?

לא אהבתי את התשובה הזאת...

 

[שקדייה]

לא נעים, אבל נכון....

מה לעשות? אם הוא התחתן עם אישה של 50 קילו. זה כי הוא אוהב נשים רזות. עכשיו ברור שאם השנים אנחנו לא נהיים רזים ויפים יותר- אבל בכ"ז, אם פתאום תכפילי את נפחך... זו באמת לא האישה שהוא התחתן איתה. לא אישה שהוא יכול להימשך אליה ואכן... מה הטעם? את צריכה להיות מבסוטה שיש לך בעל עם אינטגריטי שאומר את האמת. אם הוא היה אומר לך: "ממי, מה פתאום! אני אוהב אותך גם אם תהיי 100 קילו". הייתי אומרת לך בוודאות- בעלך שקרן (תזרקי אותו...

)

 

[Boreg]

לא מסכימה...

נכון, התחתנו עם החבילה הכוללת את המראה החיצוני ומשיכה היא חלק לא מבוטל מהעניין. אבל... יותר מהכל התחתנת עם הבן אדם, לא נראה לי שאם הבורגון יגדל כרס ויצמיח שיערות באוזניים זה יגרום לי לאהוב אותו פחות וממש לא נראה לי שזה יגרום לי לעזוב אותו. לדוגמא, הבורגון אוהבת בלונדיניות

, ללא ספק היותי בלונדינית גרמה לו להתחיל איתי ואולי אפילו להמשך אלי יותר, אבל אם אחליט לצבוע לשחור סיני הוא יעזוב אותי? מה אני אגיד לך? אני מקווה שלא

אז נכון, יפה לבעל של מיה להיות בעל "אינטגריטי" אבל לא רק שהייתי מעדיפה לשמוע "ממי, מה פתאום! אני אוהב אותך גם אם תהיי 100 קילו" גם לא נראה לי שזה היה הופך מישהו לשקרן.

 

[חיבוקון]

בורג, איזה ניק מקסים

לפי דעתי יש הבדל מהותי בין נשים לגברים בנושא הזה. מה לעשות גברים היו ויישארו הרבה יותר ויזואליים מנשים. לנשים חשוב יותר הפנימיות מאשר החיצוניות...הן יסתדרו עם גבר מכוער חיצונית אבל יפה פנימית. גברים לא! ואם הכללתי אני כבר מתנצל )

 

[uti]

אצלנו זה דווקא הפוך../images/Emo3.gif לי יש תחושה

כבר שהוא אוהב שמנות ואם אחזור לקדמותי לא יאהב אותי

במהלך כל ההריון הוא מחמיא ולא מפסיק לרדוף לי אחרי התחת

אני לעומת זאת יותר ביקורתית על כל ק"ג שהוא מעלה

לא חושבת שזה קשור לנשים וגברים זה עניין של אופי. ואם חס וחלילה משמינים ממחלה או לא יודעת מה אז גם עוזבים? ואם רק חולים אז גם עוזבים? לא יודעת, נראה לי לא לעניין לדבר ככה. למרות הביקורת הרבה שלי על משקל יתר, אני לא חושבת שאהבה ויחסים עם כל הויזואליות של המין הזכרי כוללים את ההשמנה כפרמטר קובע

 

[חיבוקון]

בוקר נפלא חמודה...יש הבדל גדול בין

השמנה בגלל מחלה לבין השמנה בגלל הזנחה פושעת השמנה כפרמטר קובע? ממש לא! אהבה, יחסים ומשיכה פיזית מורכבים מהרבה פרמטרים...השמנה זה אחד מהם... אינ לדוגמה ממש לא נמשך לשמנמנות...אם היא תיהפך לשמנמנה מה אני אמור לעשות? לשנות סידרי עולם? זה נמצא עמוק בתת מודע שלנו, לא? לרדוף לך אחרי התחת..חחח...הרגת אותי )

 

[d a p h n a]

אולי תופתע

לפעמים משיכה אינה קשורה להגדרות הכלליות שלך לגבי מה מושך. אני למשל, בעקרון נמשכת לגברים גבוהים ואתלטיים עם שיער ארוך,מבטא בריטי, ועיניים כחולות. מכל ההגדרות האלה, חנן עונה רק על צבע העיניים. חנן, למשל, בעקרון נמשך לבנות גבוהות עם שיער ארוך, חלק ורך, בלי משקפיים, ועם חזה גדול. מכל ההגדרות האלה, אני עונה רק על האחרונה. כששנינו ראינו אחד את השנייה לראשונה, בתור שותפים פוטנציאליים לדירה, באנו עם המון ציפיות. הדבר הראשון חשבנו כשראינו את השני זה "הוא ממש ממש לא הטיפוס שלי. אני בחיים לא אמשך אליו." מוזר איך 9 ימים אחרי שעברנו לדירה, כבר נהיינו חברים, והיתה ביננו משיכה מאוד מאוד גדולה, וכיום שנינו חושבים שהשני מאוד מושך ויפה. נכון. לכל אחד מאיתנו יש רעיונות "קבועים" על מה מושך אותו ומה לא. אבל בסופו של דבר יש איזשהוא שילוב בין המראה הפיזי לבין הקשר הרגשי-מנטלי, שמשפיע על הקביעה הסופית האם מישהו מושך אותי (למען הסר ספק: כן, אני מתכוונת למשיכה פיזית, ולא לאיזו משיכה רומנטית ערטילאית). אז יכול להיות שתופתע. יכול להיות שתגלה שאתה כל כך אוהב את אישתך, שגם אם היא תעלה 50 קילו ותצבע את השיער לירוק זוהר, היא עדיין תהיה הדבר הכי מושך בשבילך. יכול להיות גם שלא, אבל לדעתי אם הקשר שלכם מבוסס גם על משהו רגשי ולא רק משהו פיסי (ואני יוצאת מהנחה שכן) - אז יש סיכוי טוב שזה יקרה.

 

[אתי@]

את בעצם נמשכת ליו גראנט ../images/Emo6.gif../images/Emo8.gif

 

[d a p h n a]

../images/Emo3.gif בצעירותי

היום יש לי כמה אופציות בריטיות יותר מוצלחות ממנו.

 

[חיבוקון]

ממש לא הופתעתי, להיפך

משיכה זו לא רשימת סופר מרקט, זה הרבה יותר מורכב מזה. אין הגדרות לזה, יש קווים כלליים... יכול להיות שעדיין אמשך אליה, אני לא פוסל, רק שלא נגיע לרגע הזה שאצטרך לענות על השאלה הזו, בגדול אני מאוד רגוע... ובעניין הקשר הריגשי, היא יכולה להיות מיס יוניברס..אם אין את הרגש מה זה שווה? כך שהדברים האלה משתלבים אחד בשני

 

[d a p h n a]

לא התכוונתי שתופתע מהודעתי הדרמטית

התכוונתי שאולי תופתע לגלות יום אחד, שלמרות שאשתך השתנתה מאוד מבחינה פיזית, עדיין תמשך אליה. כלומר, באופן תיאורטי, אם היא תעלה 50 קילו, אולי תופתע לגלות שבכל זאת אתה נמשך אליה. =0)

 

[שקדייה]

צבע שיער ושומן זה לא אותו הדבר.

כי אנשים נמשכים יותר או פחות לצבעי שיער שונים. בלונדינית או שחורה- את עדיין אותו בן אדם (מדענים לא הצליחו לשנות את הבלונדיניות- אז הספר יצליח?!?!). אותן פנים אותו גוף ואותה אישיות. זה כמו שתלבשי שמלה שהוא לא אוהב... אגב, אם הוא ממש ישנא את השחור הזה לאורך זמן- סביר להניח שתחזרי לבלונד, הרי בכ"ז, אנחנו רוצות למצוא חן בעיני בעלינו...XXX אם תכפילי את נפחך- הפנים כבר אחרות (נעלמות פשוט), הגוף לא אותו גוף, וגם האישיות אני חושבת משתנה עם זה יחד... את הופכת לאדם שונה. זו לא שמלה מגעילה שאפשר להחליף וזה לא דבר שהפיך בטווח קצר. תראי, יש הרבה דברים שיכולים לקרות בדרך. ואם חלילה אחד מבני הזוג חולה? עובר תאונה? או כל דבר מהסוג הזה? דווקא אז יש יותר נטיה "לעמוד לצד" בן הזוג שנפגע. אבל סתם השמנה- מעבר לזה שזה לא אסתטי- זה מאוד מתסכל- וזה הגורם העיקרי לדעתי לזה שאנשים לא מוכנים לסבול את זה.

 

[Boreg]

נכון, זה לא אותו דבר, אבל בכל זאת..

וכמו שכנראה אשוב במהרה לבלונד

כנראה שאנסה גם לרדת במשקל, אבל מה לעשות... הרבה הרבה יותר קל לצבוע את השיער מאשר להוריד קילו מ%#$^$ין. אם סיבת העזיבה תהיה עליה של 50 קילו, 3 סנתרים, פולקעס אדירי מיימדים וכו'... זה לא מקובל עלי בכלל (כאילו מישהו שואל אותי

), כנראה שחברות אמיתית ו/או אהבה אמיתי לא היתה שם טו בגין וית'.... אולי אני נאיבית, אבל אני באמת ובתמים מאמינה בזה

מאידך, אם סיבת העזיבה תהיה, כמו שכתבת, הפיכתי לאדם שונה בגלל העלייה במשקל, אם זה יגרום לשינוי במי שאני, את זה אני יכולה להבין... אולי לא לגמרי לקבל... אבל להבין

 

[שקדייה]

נכון , בערך...

לעזוב אישה שהשמינה זה פויה. אבל... What to do?!?!? באמת גבר שעוזב- לא שואל את דעת אשתו ולא מבקש רשות. אני רק לא מסכימה איתך לגבי האהבה והחברות האמיתית. אנחנו הרי יודעים שגם אהבות ענקיות וחברויות אמיתיות נגמרות לפעמים- אגב, ברוב המקרים מסיבות הרבה יותר קטנות מ-50 ק"ג....

זה לא אומר שזה לא היה שם. זה רק אומר שזה נגמר.

 

[GalGula]

גם אני לא מסכימה

ומאד מסכימה עם מה שכתבה בורג. נתחיל בזה שאם מישהי עולה ב-50 קילו פתאום, כנראה שהיתה סיבה לכך. כמעט אף אחת לא משמינה עד כדי כך להנאתה. זה יכול להיות עקב בעיה רפואית, זה יכול להיות בגלל טראומה שהיא עברה פתאום, וזה יכול להיות עוד מליון סיבות. אם זה קורה סתם כי בא לה פתאום לא לעשות עם עצמה כלום כי היא כבר נשואה, למשל, ולא משנה לה יותר אם היא נראית טוב או לא, אז זה יתבטא לא רק במשקל אלא בהזנחה באופן כללי. ואז אני יכולה להבין למה מפסיקה המשיכה ומפסיק החשק להיות איתה בכלל. זה מעבר למשקל בלבד. לא לשכוח שבחיים יש הפתעות, וכל-כך הרבה דברים יכולים לקרות לנו ולשנות אותנו. גם פנימית, גם חיצונית. האם הייתם מתייחסים בכזאת רחמנות כלפי גבר שהיה עוזב את אשתו כי פתאום היא חלתה, ועקב מחלתה היא, למשל, איבדה רגל/יד/שיער? הרי גם אז היא לא אותה האישה שהוא התחתן איתה... אני חושבת שהמשמעות של קשר נישואין עמוק יותר ממשיכה הדדית וחשבון בנק משותף. בעיני משמעות הנישואין זה גם להיות יחד בטוב וברע. כמובן מתוך נקודת המוצא ששני בני-הזוג מעוניינים בביחד הזה ומעוניינים לעשות הכל בשביל שלשני יהיה טוב איתם. אני בורכתי בגבר הכי מדהים עלי אדמות (בשבילי הוא מושלם), וכבר כשהכרתי אותו היתה לו כרס. זה בכלל לא הזיז לי, ולא גרם לי לאהוב אותו פחות, בדיוק כמו שעכשיו כשהוא פתאום השמין קצת אני לא אוהבת אותו פחות. הוא הכיר אותי כששקלתי כ-10 קילו פחות ממה שאני שוקלת עכשיו (לדעתי הייתי אז רזה מדי, ואגב - זה היה עקב בעיה רפואית. מה שמחזק את דעתי, שלא תמיד יש שליטה בזה). והוא אוהב אותי היום בדיוק כפי שאהב אותי כשהייתי 10 קילו פחות. וכשאני בוכה לו, למשל אם השמנתי באיזה קילו, הוא אומר שהוא תמיד יאהב אותי, גם אם אהיה 100 קילו יותר מעכשיו. ולא, אני לא חושבת שהוא משקר. מאמינה לו בכל לבי שזה לא מה שיגרום לו לאהוב אותי פחות. מה שכן חשוב לי לציין, זה שאני לגמרי לא מצדיקה מישהי שלא דואגת לעצמה ולאיך שהיא נראית, שלא מנסה אפילו לרזות אם היא פתאום שוקלת הרבה יותר ממה ששקלה כשבן-זוגה הכיר אותה, שהמשקל החדש שלה מפריע לו, והיא נתלית בכל מיני משפטים נבובים כמו "זה מה שיש", "הוא צריך לאהוב אותי כמו שאני" וכו'. זה מראה על איזושהי חוסר אכפתיות כלפי הצד השני, ובעייתי בעיני.

 

[שקדייה]

לדעתי, פספסת את הנקודה.

החיים אינם הוגנים. אם יש סיבה מוצדקת להשמנה או שזה קרה סתם מהזנחה- זה אולי משנה, אבל בממש מעט (נכון, יותר קל "לעכל" אישה שהשמינה ממחלה ולא מחזירות). את מבינה למה נגמר החשק אם אישה השמינה סתם. מה זה אומר? שאת לא מבינה איך נגמר החשק אם אישה השמינה "בגלל סיבה מוצדקת".? החשק לא נתון לשיקולי הגיון והגינות חשק הוא יצר טבעי וחייתי שרשימה של סיבות מוצדקות לא ממש מזיזה לו. נכון שאנשים משתנים פיזית ופנימית מסיבות שונות ומשונות- ומנגד את גם יכולה לראות שאנשים מתגרשים. מאוד קשה לגשר על השינויים האלו. אגב, אין פה גם עניין של "להתייחס לגבר ברחמנות אם ככה וככה". זה לא עניין של רחמנות. זה עובדות. גבר שעוזב אישה כי היא נדרסה ועברה לכסא גלגלים הוא חרא. או קיי. אבל זה לא משנה את העובדה שזה מה שקרה ושהוא בחר לעזוב. לטעמי, הגישה שלך מעט נאיבית... אבל זו כמובן זכותך ואני מאחלת לך שלעולם לא תדעי את התשובה האמיתית.

 

[GalGula]

לא דיברתי בכלל על משיכה

ציינתי שבעיני משיכה היא רק חלק אחד מקשר נישואין, שאני לא מפחיתה מערכו אבל מצד שני לא שמה אותו לפני החלקים האחרים. אני בהחלט מבינה שהחשק יכול להגמר, וזה בכלל לא משנה מאיזו סיבה האישה השמינה (או לצורך העניין הגבר. כל מה שאני כותבת מתייחס כמובן לשני הצדדים). אבל מה שאני טוענת, זה שאדם לא באמת משתנה רק בגלל שהוא שוקל כמה קילו יותר או פחות. זה משהו שהוא מעבר לזה. ושאם מישהי למשל השמינה באופן פתאומי עקב בעיה רפואית, זה לא כמו מישהי שמזניחה את עצמה ויושבת לאכול גלידות ופיצוחים מול הטלויזיה כל היום, כי המראה שלה לא מעניין אותה יותר, וההזנחה מתבטאת בעוד כמה וכמה תחומים. אז אכן אפשר להגדי שמדובר באישה אחרת - אישה מוזנחת, לא אכפתית, לא כייפית... בד"כ גם לאדם שהשמין לא טוב עם המראה החדש שלו והוא ינסה לרזות. ואני חושבת שאם מישהו מראה נכונות לרזות, גם בשביל עצמו וגם בשביל שלבן-הזוג תחזור המשיכה וההנאה אם הן הלכו לאיבוד בדרך, אפשר בהחלט לתת לו צ'אנס ולא להגיד "אוקיי, נגמרה המשיכה, אז ברור שבן-הזוג יקום ויילך. העולם אכזרי". בעיני זה לא מקובל, ולא הייתי רוצה לחיות עם אדם כזה, שהייתי מפחדת שברגע שיעבור עלי משהו שאינו לרוחו - פשוט יקום ויילך. לא חסרות נשים (גם גברים) שבאמת השמינו והגיעו למימדים היסטריים, והן - או שמהכחשה, או מעצלות, או שהן באמת מאמינות בזה - טוענות שלהן טוב עם עצמן ולכן לבן-הזוג צריך להיות טוב עם זה. שהוא צריך לקבל אותן כמו שהן. ושהן לא מתכוונות לנסות לרזות, כי זה לא מעניין אותן, והוא צריך לאהוב אותן כפי שהן... במקרה כזה לא הייתי באה בטענות לגבר שהיה קם והולך. אגב, אני בכלל לא תמימה ולא נאיבית, זה הדבר האחרון שאפשר להגיד עלי. אבל כן - יש לי ציפיות מבן-הזוג שלי. אחרי הכל לא בחרתי אותו רק בגלל העיניים היפות שלו, והוא לא בחר אותי בגלל הגוף המדהים שלי, אנחנו יחד בגלל מליון ואחת סיבות שלא קשורות בכלל למראה החיצוני שלנו. בין היתר גם בגלל זה אני יכולה להרשות לעצמי את הבטחון הזה - אני יודעת עם מי אני חיה. ולא הייתי מוכנה להתפשר על בן-זוג כזה שברגע שאני אהיה 10 קילו יותר, כבר לא יישן איתי באותה מיטה כי אני אגעיל אותו. אבל כל אחד והבחירות שלו...

 

[d a p h n a]

לא נכון. מנסיון.

אני עליתי קרוב ל-50 קילו מאז שחנן הכיר אותי. הוא אהב אותי ונמשך אליי אז, והוא המשיך לאהוב אותי ולהמשך אליי (מאוד) גם כשעליתי במשקל ושקלתי יותר מ-100 קילו, והוא עודנו אוהב אותי ותומך בי עכשיו כשאני בתהליך של ירידה.

 

[d a p h n a]

ואגב, אני עדיין אותו בן-אדם

כן, עליתי במשקל. כן, אפילו מאוד. לא, זו לא בעיה רפואית. גם לא בעיה פסיכולוגית. אני פשוט אוהבת לאכול מתוק, והרבה, ויש לי נטייה ביולוגית להשמנה, כך שאם אני לא משקיעה מאמץ מיוחד בלשלוט בזה, אני עולה במשקל. זה עוד לא אומר שאני לא אותו אדם שהייתי כששקלתי 59 קילו. יש לי אותו המוח, אותו האופי, אותם התחביבים, אותה האהבה. אולי אני לא מרגישה הכי טוב עם הגוף שלי (אבל נראה לי שכמעט אף אחד לא מרגיש 100% בנוח אם איך שהוא נראה), ואני עושה מאמץ לרדת במשקל. אבל זה שעליתי במשקל עוד לא הופך אותי למישהי אחרת.

 

[עששית]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif