קשה לקום בבוקר (גילה..) ../images/Emo1.gif
מאז שהחלה להופיע החרדה בכל עוצמתה, היו לילות שלמים שהייתי ערה כל הלילה עד השחר העולה, וזאת מהפחד הגדול מאוד למות. החרדה ירדה פלאים, כך גם המחשבות שרצו בראש והפחדים המשתקים. היו שלושה חודשים שבהם עבדתי, קמתי בלי בעיה בבוקר עם השעון. אחרי כן, חזרתי לשיגרה ואיתה חזרו נדודי השינה (בלי חרדות), אני צופה בטלויזיה עד שעות מאוחרות של הלילה. אני פותחת את הטלויזיה, הן בגלל שזה פתרון לחושך עד שאגיע למיטה, והן בגלל שהצפייה בטלויזיה היא מעין בריחה מחוסר הרצון להשאר עם עיניים פתוחות בחושך, והפחד שיגיעו החרדות (של אז) שוב. והפאנץ' הוא - שאני לא מצליחה לקום בבוקר מוקדם. שום דבר שאני אעשה כדי לקום לא יעזור. אני מכוונת שני שעונים, קמה מהמיטה (נמצאת כמעט בשלב ערות מלאה) וחוזרת כמו אוטומט לישון. אחד ההורים ידפוק בדלת, וינסה להעיר אותי, אני מתעוררת, וחוזרת לישון. אני מרגישה שאני במצב עילפון. כשאני צריכה לקום בכדי לעבוד, אני קמה בלי בעיה (גם אחרי כמה שעות של צפיה בטלויזיה), ומרגישה ערה לחלוטין. יום אחרי כן, הכל חוזר לקדמותו. מה אני יכולה לעשות? - המודע שלי מגן על הפיסיולוגיה שתמשיך לקיים את רצונה - לישון.
מאז שהחלה להופיע החרדה בכל עוצמתה, היו לילות שלמים שהייתי ערה כל הלילה עד השחר העולה, וזאת מהפחד הגדול מאוד למות. החרדה ירדה פלאים, כך גם המחשבות שרצו בראש והפחדים המשתקים. היו שלושה חודשים שבהם עבדתי, קמתי בלי בעיה בבוקר עם השעון. אחרי כן, חזרתי לשיגרה ואיתה חזרו נדודי השינה (בלי חרדות), אני צופה בטלויזיה עד שעות מאוחרות של הלילה. אני פותחת את הטלויזיה, הן בגלל שזה פתרון לחושך עד שאגיע למיטה, והן בגלל שהצפייה בטלויזיה היא מעין בריחה מחוסר הרצון להשאר עם עיניים פתוחות בחושך, והפחד שיגיעו החרדות (של אז) שוב. והפאנץ' הוא - שאני לא מצליחה לקום בבוקר מוקדם. שום דבר שאני אעשה כדי לקום לא יעזור. אני מכוונת שני שעונים, קמה מהמיטה (נמצאת כמעט בשלב ערות מלאה) וחוזרת כמו אוטומט לישון. אחד ההורים ידפוק בדלת, וינסה להעיר אותי, אני מתעוררת, וחוזרת לישון. אני מרגישה שאני במצב עילפון. כשאני צריכה לקום בכדי לעבוד, אני קמה בלי בעיה (גם אחרי כמה שעות של צפיה בטלויזיה), ומרגישה ערה לחלוטין. יום אחרי כן, הכל חוזר לקדמותו. מה אני יכולה לעשות? - המודע שלי מגן על הפיסיולוגיה שתמשיך לקיים את רצונה - לישון.