קשה לי!!!!!

[naamamushki]

קשה לי!!!!! ../images/Emo5.gif

יום ראשון מתקרב לי מהר מידי... היום היינו בבית התינוקות עם גפן לשיחה עם הצוות...שמענו והשמענו. ביום ראשון אנחנו מתחילות לבקר שם... מצאתי את עצמי הולכת עם העגלה לשיחה, וכל הבטן מתהפכת לי בכאב... כאילו עכשיו זה מוחשי...אחרי השיחה... אמנם השיחה הייתה נהדרת והתרשמנו לטובה ואני מאמינה שהמקום יהיה לה טוב, אבל התחושה של להפרד... בעלי לא מבין את הביג-דיל...אני מכניסה אותה בפרק זמן של שבועיים וגם אחרי שהיא תשאר לבד, עדיין זה יהיה רק חצי יום עד שאני אמצא עבודה ככה שלפחות החבל יימתח לאט לאט...אבל זה כל כך כואב לי...רק המחשבה שהיא לא על ידי... חייבת עידוד דחוף!!!

 

[ניקי ב]

קבלי את כל העידוד שבעולם../images/Emo24.gif

מבינה אותך כל כך. אבל אם מצאת מקום שאת מרוצה ממנו ואהבת אותו ויהיה לה שם טוב, אז תירגעי ותשמחי, היא תיהיה בסדר. לאט לאט שתיכן תתרגלנה למצב. יהיה בסדר מבטיחה

 

[naamamushki]

לא מצאתי - זה מה יש בקבוץ...

 

[galzil]

זה יהיה רק טוב לשתיכן

תחזיקי מעמד

 

[אִמָּא שֶׁל נועם]

אפשר להצטרף אלייך? ../images/Emo10.gif

אני כל כך מבינה אותך! אחרי חצי שנה מופלאה בבית עם נועם אני מתחילה חודש הבא לעבוד מ-8 עד 17 כל יום (!!!!) אין לי מושג איך אני אעשה את זה. הימים האלה בבית ממש קשים לי כי במקום להנות מהם אני כאילו נפרדת מהתקופה... אני מחבקת אותו המון, ונהייתי סנטימנטלית ורגשנית בצורה מוגזמת. אני מסתכלת עליו ויורדות לי דמעות, והוא לא מבין מה יש לי. הרי זה לא סוף העולם, רוב האמהות עובדות, וזה לא שהוא יכעס עליי. אז לא כל רגשות האשם האלה? מאיפה הם באים, שיעזבו אותי כבר! שלא לדבר על החלומות שאני חולמת בלילה (שהנושא של כולם זה שאני כל הזמן מחפשת את נועם). זה חדש לי, בדרך כלל אני בחורה מאוד פרקטית והגיונית. הילד הזה שינה אותי. אני ממש ממש בחרדות לקראת חודש הבא. אולי שמישהו יקפיא את הזמן????

 

[ניקי ב]

להקפיא את הזמן אי אפשר

וחבל. יהיה לו טוב בגן, הוא יהיה מאושר ואת תוכלי להיות רגועה בעבודה שטוב לו ומטפלים בו. הרגשות אשם באיזה שלב ילכו. קבלי ממני

 

[lulyK]

נשמע קשה ../images/Emo24.gif

אל ממה שאני רואה סביבי, מהר מאד התקופה הקשה תהיה מאחורייך ותתחילים לראות רק יתרונות במצב החדש. אני מבינה נכון וגפן נכנסת לגן בקיבוץ? נשמע כמו פתרון נהדר.

 

[EMAEMA]

אויייי אני כל כך מבינה אותך../images/Emo24.gif

בגלל זה אני עד היום עם מתן בבית - קשורה לילד הזה בעבותות..... אז תנסי לחשוב על כל הדברים החיוביים שיש , תזכרי שהיא קרובה אלייך בקיבוץ ומקבלת יחס חם ואוהב וזה מה שחשוב!!!!!!!!

 

[ליאתיש]

אם רק היה לי קיבוץ...

הבן שלי גדל בקיבוץ! איזה נהדר זה! אילו רק היה לי אופציה לבית תינוקות של קיבוץ עבור הקטנצ'יק - היית כל כך קופצת על ההזדמנות!!! אני יודעת שקשה להשאיר לבד, והפרידה וכו' אבל - אם כבר להשאיר - אז לדעתי אין מקום טוב יותר מבית התינוקות של הקיבוץ. הטיולים בעגלול, החצר המיוחדת, הארגזים הממוינים, הצוות החם והיחס הקטן שבין תינוקות למטפלות... אני מאמינה שאתן בידיים טובות.

 

[mishmish25]

אני לא יודעת איך ההרגשה כי אני עוד

לא שם אבל מה שבטוח זה שבהתחלה יהיה קשה אבל אחרי כמה ימים את תתרגלי ויהיה לך נחמד וזמן לעצמך קצת. חוצמזה שלהתגעגע זה טוב... לא? מחבקת מרחוק ומאחלת לכם בהצלחה.

 

[ליאתייייייי]

מה זה מבינה אותך../images/Emo24.gif

היום רשמתי סופית את ליקוש לגן אחרי דחיות חוזרות ונשנות

רק המחשבה עליה שם לבד עם כל הילדים בלי אמא שיודעת איפה בדיוק ליקוש אוהבת שמנשקים כשהיא בוכה או צוחקת או סתם מתוקה הופכת לי ת'מעיים

אבל מצד שני אני כל כך רוצה שהיא תהיה ילדה עצמאית עם סדר יום וחוויות שהן רק שלה ובטחון ואינטראקציה עם אחרים... בקיצור לא פיקניק

 

[ELLA32]

יהיה בסדר כל כך מהר מתרגלים

היום הכי כייף לי בעולם שהוא בגן ואני בבית. למרות שבהתחלה נשבעתי לעצמי שאם אני לא עובדת, אז הוא בבית איתי. כן.. בטח.. הבן שלי הוא הכי בעולם בשבילי, אין מילים לתאר את האושר והאהבה.. אבל קצת שקט.. קצת...

 

[naamamushki]

../images/Emo124.gif ה-צ-י-ל-ו!!! יש לי סיוטים

התחלתי אתמול בלילה לחלוםחלומות זוועה על גפן...כנראה קשור לתהליך הפרידה כי אני לרוב מנסה להגיע אליה ולא מצליחה... עכשיו התעוררתי שוב משנה ושוב חלום בסגנון של לא מוצאת אותה ואז פתאום אני מוצאת אותה ישנה על הכביש בצורה מאוד מוזרה ורצה רצה רצה והיא לא מתקרבת אלי...ואני רואה ילדים כמעט רומסים אותה אבל לא מצליחה להגיע אליה... אתמל היינו בחורשה - היא הייתה מטר ממני ואני מנסה להגיע אליה אבל כל פעם חוסם לי תא הדרך עוד עץ ועוד עץ... אני מרגישה שאני משתגעת... לא רוצה להפרד ממנה!!!

 

[ליאתיש]

כמה שאלות:

אולי התשובה עליהן תסייע לך להרגע: מה זה בשבילך פרידה? האם גדלת בקיבוץ במסגרת השינה המשותפת? ואיך היה לך כילדה תהליכים של פרידה? ועכשיו כבוגרת, כשנוסעים לחו"ל או נפרדים מכל סיבה שהיא? נסי לחשוב - האם יכול להיות שהפחד הוא לא בגלל המסגרת או הילדה, אלא משהו שהוא שלך? ועוד טיפ - כשאת חושבת על החלום שלך - נסי לחשוב שכל דמות בחלום - זו את עצמך. גפן על הכביש זו את. חלק שבך שמנסה לספר לך משהו. ועכשיו נסי להקשיב מה הוא מספר?

 

[ליאתיש]

וכמובן../images/Emo24.gif

 

[אריקרום]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifזה מה שאת צריכה עכשיו

הרבה עידוד מכולם, מהבעל, מהמשפחה ומחברות קרובות שכבר עברו את זה. תחזיקי מעמד - ככל שאת תהיי פחות לחוצה, יהיה לגפן שלך קל יותר. בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[naamamushki]

אני לא מראה לה את המתח שלי

אבל הבוקר השכבתי אותה לישון והתחלתי לבכות... אז היא הסתכלה עלי והתחילה להתפקע מצחוק...

תודה

 

[אריקרום]

אז שתמשיך כך!

כל הכבוד לה! הילדה שלך ממש חכמה! היא יודעת, איך לעודד את אמא שלה! ואני בטוחה שהיא תמשיך לחייך ולצחוק גם כשתבואי לקחת אותה מבית תינוקות, וזה יעשה לך טוב. ואני בכלל חושבת, שככל שהם קטנים יותר, הפרידה הרבה יותר קלה עבורם. אם היית מחזיקה אותה בבית עד גיל שנתיים, היא הייתה בוכה אחר-כך חצי שנה בגן. פה זה עניין של יום-יומיים, והכל יהיה בסדר.

 

[סינטה1]

מבינה אותך ../images/Emo24.gif

זה נורא קשה, וממרומי 4 חודשים בעבודה אני יכולה להגיד לך שזה לא נהיה יותר קל רק מתרגלים.