קשה לי להחליט לוותר על חלום ילד מהב
קשה לי להחליט לוותר על חלום ילד מהב
אני לא חדשה פה או בפורמים פוריות אחרים, עם מעט מכן אפילו התכתבתי.קוראת בשקיקה יום יום, ה חלפתי ניק לצורך הרחבת הסיפור שלי ואולי דרך השרשור הזה אגיע להחלטה. קשה לי להחליט לוותר על חלום ילד מהביצית ומהגנים שלי. הסיפור שלי מאוד מורכב אנסה להיות בהירה וקצרה קשר זוגי מאוד לא יציב לבן זוג יש ילדים מנישואים קודמים והוא מאוד אינטניסיבי איתם אני בסוף הרשימה לאחר שבתו חלתה בסרטן מוח יש נסיגה יותר בקשר. לאחר לידת שתי הילדים הוא היה מעוקר מלאכותית במשך 6 שנים לאחר ´מלחמות´ הוא נותח לשיחזור צינור הזרע לקח כשנתיים נוספות עד שהזרע הפך להיות טוב היום הרופאים מגדירים את הזרע כמצוין. אנחנו לא גרים בארץ ואני עברתי לאירופה בעקבותיו. לאחר 5 שנים שללו לי את הקוח בארץ בגלל מקום מגורים בחול. היום אני בת 46 לפני כשנה הריתי מהפריה מלאכותי ואיקסי עי קלדרון זהוא טיפול הפריה ראשון ואחרון שעשיתי לצערי זה היה הריון חוץ רחמי היו לי דימומים והכפלות של בטא לא סדירות לא שחררו אותי מביח לפני שעשו לי גרידה ולפרוסקופיה לבדיקה שהכל תקין, אכן תקין. החלטתי שאני מטפלת עכשיו כאן במקום מגורי לפני כחצי שנה הופנתי לרופא שלאור ההיסטוריה הרפואית שלי ונתוני הזרע החליט הזרעה ללא הורמונים, שתי הזרעות אצלו,בהזרעה שניה אחרי 14 יום בטא 70, אחרי שבוע בטא יורדת ל0. ולהתלבטות : הגוף. שלי נכנס להריון, יש זקיקים, יש ביוץ זרע טוב. הרופא לא מתרגש מהגיל שלי לשאלתי הוא עונה את לא היחידה שמנסה בגיל הזה....ואחרי ההפלה לשאלה בעניין כרומוזים הוא עונה יש מחקרים בנושא אבל המחקרים לא מראים מספרית לגבי כרומוזים שליליים.כלומר ההוכחה אינה גורפת. כאן לפי החוק אסור לבצע תרומת ביצית ולכן אין את האפשרות הזו, כשאמרתי לו שאני ישראלית הוא הזכיר את העובדה שהביציות נלקחות מסטודנטיות ומבחינתו זה לא אטי. והרופאים בארץ יודעת בדיוק מה הדעה הכוללת לגבי מעל גיל 45, מצד שני האם זה לא טרנד שמתפשט בארץ, אנחנו הרי אינדיוידואל ולא סטיסטיקה..... אני והקשר שלי, ממש קשה לי להפרד מחלום של ילד גנטי של חלק מהמשפחה שלי( ובצניעות יש לי גנים טובים
) של תכונות שאני יודעת שהוא או היא ירשו ולקבל משהוא לא נודע. וחוסר האיזון הזה של בן זוג עם שתי ילדים ביולוגים שגם כך מטים את כל החיים לכיוון שלהם, חוסר איזון בדת, מן הסתם התורמת תהיה לא יהודיה והאב גם לא יהודי. והתגובות של בן הזוג בעתיד (למשל במריבות) זה לא ממש הילד שלך...... ובפועל ממשיכה לנסות עוד טיפול עם תקוות קטנטנוצ באמצע והנה אני בת 46 בלי ילד אבל עם חלום. יודעת שזו ההחלטה שלי ופה הנקודה קשה לי להחליט,מתפללת לנס. אנא אלוהים עזור לי שחלומי יתגשם. סליחה על האורך ואשמח לתגובות תודה
קשה לי להחליט לוותר על חלום ילד מהב
אני לא חדשה פה או בפורמים פוריות אחרים, עם מעט מכן אפילו התכתבתי.קוראת בשקיקה יום יום, ה חלפתי ניק לצורך הרחבת הסיפור שלי ואולי דרך השרשור הזה אגיע להחלטה. קשה לי להחליט לוותר על חלום ילד מהביצית ומהגנים שלי. הסיפור שלי מאוד מורכב אנסה להיות בהירה וקצרה קשר זוגי מאוד לא יציב לבן זוג יש ילדים מנישואים קודמים והוא מאוד אינטניסיבי איתם אני בסוף הרשימה לאחר שבתו חלתה בסרטן מוח יש נסיגה יותר בקשר. לאחר לידת שתי הילדים הוא היה מעוקר מלאכותית במשך 6 שנים לאחר ´מלחמות´ הוא נותח לשיחזור צינור הזרע לקח כשנתיים נוספות עד שהזרע הפך להיות טוב היום הרופאים מגדירים את הזרע כמצוין. אנחנו לא גרים בארץ ואני עברתי לאירופה בעקבותיו. לאחר 5 שנים שללו לי את הקוח בארץ בגלל מקום מגורים בחול. היום אני בת 46 לפני כשנה הריתי מהפריה מלאכותי ואיקסי עי קלדרון זהוא טיפול הפריה ראשון ואחרון שעשיתי לצערי זה היה הריון חוץ רחמי היו לי דימומים והכפלות של בטא לא סדירות לא שחררו אותי מביח לפני שעשו לי גרידה ולפרוסקופיה לבדיקה שהכל תקין, אכן תקין. החלטתי שאני מטפלת עכשיו כאן במקום מגורי לפני כחצי שנה הופנתי לרופא שלאור ההיסטוריה הרפואית שלי ונתוני הזרע החליט הזרעה ללא הורמונים, שתי הזרעות אצלו,בהזרעה שניה אחרי 14 יום בטא 70, אחרי שבוע בטא יורדת ל0. ולהתלבטות : הגוף. שלי נכנס להריון, יש זקיקים, יש ביוץ זרע טוב. הרופא לא מתרגש מהגיל שלי לשאלתי הוא עונה את לא היחידה שמנסה בגיל הזה....ואחרי ההפלה לשאלה בעניין כרומוזים הוא עונה יש מחקרים בנושא אבל המחקרים לא מראים מספרית לגבי כרומוזים שליליים.כלומר ההוכחה אינה גורפת. כאן לפי החוק אסור לבצע תרומת ביצית ולכן אין את האפשרות הזו, כשאמרתי לו שאני ישראלית הוא הזכיר את העובדה שהביציות נלקחות מסטודנטיות ומבחינתו זה לא אטי. והרופאים בארץ יודעת בדיוק מה הדעה הכוללת לגבי מעל גיל 45, מצד שני האם זה לא טרנד שמתפשט בארץ, אנחנו הרי אינדיוידואל ולא סטיסטיקה..... אני והקשר שלי, ממש קשה לי להפרד מחלום של ילד גנטי של חלק מהמשפחה שלי( ובצניעות יש לי גנים טובים
) של תכונות שאני יודעת שהוא או היא ירשו ולקבל משהוא לא נודע. וחוסר האיזון הזה של בן זוג עם שתי ילדים ביולוגים שגם כך מטים את כל החיים לכיוון שלהם, חוסר איזון בדת, מן הסתם התורמת תהיה לא יהודיה והאב גם לא יהודי. והתגובות של בן הזוג בעתיד (למשל במריבות) זה לא ממש הילד שלך...... ובפועל ממשיכה לנסות עוד טיפול עם תקוות קטנטנוצ באמצע והנה אני בת 46 בלי ילד אבל עם חלום. יודעת שזו ההחלטה שלי ופה הנקודה קשה לי להחליט,מתפללת לנס. אנא אלוהים עזור לי שחלומי יתגשם. סליחה על האורך ואשמח לתגובות תודה
