קריאה חובה ונא להגיב

קריאה חובה ונא להגיב ../images/Emo36.gif

קיבלתי רשות להעביר לכם את המכתב הבא מפורום 20 פלוס וכמו כן, קבלו כולכם ברכות מקארל, כותב ההודעה... --------------------------------------------------------------------- בחירות - משו שקיבלתי במייל - מאת האגודה למען עצמי! בחירות מיכאל הוא אדם שאוהב לאהוב. אחד שתמיד יש לו משהו חיובי להגיד: כשמישהו שואל אותו מה שלומו הוא עונה: "אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים". פשוט טיפוס חיובי ואופטימי. כשעל אחד העובדים היה עובר יום רע, מיכאל היה שם בשביל לומר לו להביט על הצד החיובי במצבו. סגנונו המיוחד, עורר בי סקרנות ולכן יום אחד ניגשתי אליו ושאלתי אותו: "אני פשוט לא מבין. אי אפשר להיות חיובי כל הזמן. אז איך בכל זאת אתה מצליח?". מיכאל ענה לי ברוגע: "כל בוקר אני מתעורר ואומר לעצמי כי עומדות בפניי שתי אפשרויות. אחת - להיות במצב רוח טוב והשנייה - להיות במצב רוח רע; אני בוחר להיות במצב רוח טוב. בכל פעם שדבר רע קורה, אני יכול לבחור להיות קורבן או לבחור ללמוד מהניסיון; אני בוחר ללמוד מהניסיון. כאשר מישהו מגיע אליי בתלונה, אני יכול לקבל את תלונתו או להצביע על נקודת האור בבעייתו; אני בוחר בנקודת האור". "כן בטח, זה לא ממש קל", מחיתי בתסכול. "זה קל מאוד" אמר מיכאל. "החיים הם למעשה מקבץ של בחירות. כשאתה מוציא מהם את כל השאר הטפל והשולי, כל מצב ומקרה הוא בחירה. אתה בוחר איך להגיב במצבים שונים ומגוונים. אתה בוחר איך אנשים ישפיעו על מצב-רוחך. אתה בוחר אם להיות במצב רוח טוב או רע. ובשורה התחתונה: זו הבחירה שלך איך לחיות את חייך". כשיצאתי ממשרדו של מיכאל הרהרתי על מה שאמר. למרות שלא המשכנו להיות בקשר, חשבתי רבות עליו כאשר בחרתי בחירות בחיי במקום להגיב אליהם. שנים אחדות מאוחר יותר, שמעתי כי מיכאל היה מעורב בתאונת עבודה קשה, בה נפל מגובה 30 מטר בעת שעבד על מגדל תקשורת. לאחר 18 שעות ניתוח וטיפול נמרץ, שוחרר מיכאל מביה"ח כשלגבו הוכנס מוט ברזל . ראיתי אותו שישה חודשים לאחר התאונה. כששאלתי אותו מה שלומו,הוא השיב: " אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים. רוצה לראות את הצלקות מהניתוח?". החלטתי לראות אותן אך שאלתי אותו, מה עבר בראשו בזמן התאונה. "הדבר הראשון עליו חשבתי, היה שלומה של ילדתי-לעתיד שעדיין לא נולדה". ענה מיכאל. "לאחר מכן, כששכבתי על הקרקע, אני זוכר שעמדו בפניי שתי אפשרויות. יכולתי לבחור בחיים ויכולתי לבחור במוות; בחרתי בחיים". "לא פחדת? לא איבדת את ההכרה?" שאלתי אותו נפעם. מיכאל המשיך, "...החובשים היו נפלאים. הם המשיכו לומר כל הזמן שהכל יהיה בסדר. אך שהם הכניסו אותי לחדר מיון, ראיתי את הבעות הפנים של הרופאים והאחיות וממש פחדתי. בעיניהם ראיתי את מה שחשבו - "הוא גמור". ידעתי שאני חייב לעשות משהו. "ומה עשית?" שאלתי. "הייתה שם אחות גדולה ששאלה אותי שאלות", אמר מיכאל. "היא שאלה אם אני אלרגי למשהו; "כן" עניתי לה. הרופאים והאחיות הפסיקו את עבודתם וחיכו לתשובתי. לקחת נשימה עמוקה וצעקתי "לכוח-המשיכה".. בזמן צחוקם, המשכתי ואמרתי להם: "אני בוחר לחיות. נתחו אותי כמו אדם שעתיד לחיות ולא כאדם מת". מיכאל חי תודות לכישוריי רופאיו, אך גם בגלל גישתו המדהימה לחיים. למדתי ממנו כי כל יום אנו בוחרים לחיות בצורה מלאה. גישה, היא בסופו של דבר, הכל. "לכן, אל תדאגו למחר. מחר כבר ידאג לעצמו לבדו. לכל יום יש מספיק צרות לעצמו". אחרי הכל, היום הוא המחר בו תדאג לאתמול... בפניך עומדות שתי אפשרויות: האחת: למחוק את המכתב הזה. והשנייה: להעביר אותו הלאה. אני מקווה כי תבחר באפשרות השנייה. אני יודע שאני עשיתי זאת...
 

חן1

New member
זה מכתב מקסים..

הוא מקסים ואפילו מרגש אבל... אצלי השיטה הזו לא עובדת. :(
 

fatpig

New member
לתגלוש

זה מכתב מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם! אני חייבת לציין שאני מסכימה לגמרי עם הגישה הזו ואני מקנא באותם אנשים שמסוגלים לעשות את הבחירות הנכונות בכול יום - אני לא אחת מהם...... לצערי..... אני מאמינה שבכל מצב אתה יכול לבחור בין אופציה אחת לשנייה , שתמיד אחת מהן תהיה יותר טובה מהשנייה ולא משנה עד כמה המצב גרוע ! אני מנסה , באמת שכן אבל הנה ממש לפני שנייה עשיתי בחירה מוטעית שתגרום לי סבל לכל היום אבל ה"חידוש" המסעיר הוא שאני לא יתן לבחירה הזו ללוות אותי מחר כי אני חיה לי מיום ליום ואני לא ייתן שמחר יסבול על חשבון היום או אתמול ... תודה על המכתב , אוהבת fatpig
 

לי****

New member
סיפור יפה.......אבל................

באמת מיכתב סיפור יפה... רק חבל שזה לא יכול להיות אמיתי...........
 

דמעה

New member
מכתב יפה......

אבל לא תמיד אפשר לשמור על האופטימיות... זה לא תמיג ככה בחיים..... אוהבת, אני
 
המממ....

אולי אני לא רגשנית.. בעצם אני כן, אבל משום מה המכתב הזה הוא כלכך לא מציאותי. אם באמת היו עומדות בפניי שתי אפשרויות בכל פעם, הייתי נמצאת במקום אחר לגמריי.. אבל משום מה הדברים פשוט זורמים וכנראה שבכיוון הלא נכון ..
בכל אופן, פנטזיה יפה.
 
למעלה