לכתבה המלאה - לחצו כאן
לפעמים יש ימים כאלה… שהלב רץ יותר מהר מהמחשבות, שהלוז נדחס, שהרעש מסביב גדול מדי, והנשימות נתקעות איפשהו באמצע. ימים שהכול מרגיש לחוץ, מעיק, עמוס מדי – כאילו העולם לוחץ על כפתור הטורבו בלי לשאול אותך.
ואז…
מגיע הרגע הקטן הזה.
הפשוט.
הלא מתאמץ.
כוס שוקו חם, או קקאו טבעי עמוק כזה עם ריח של בית.
את לוקחת שלוק, והגוף פתאום מבין שאפשר להירגע.
החום מחלחל לידיים, לגרון, לבטן… ומשהו בפנים נמס לאט־לאט.
זה לא פותר את כל הבעיות, זה לא מוחק את כל הבלגן – אבל לשנייה אחת, יש שקט.
קטן, אבל אמיתי.
אז הנה תזכורת לעצמך (ולכל מי שצריך לשמוע):
מותר לעצור.
מותר לנשום.
מותר לתת לרגע אחד מתוק וקטן להחזיק את כל הכובד.
כי לפעמים זה כל מה שצריך כדי להיזכר שאת בסדר, שאת חזקה, שאת ממשיכה.
לפעמים יש ימים כאלה… שהלב רץ יותר מהר מהמחשבות, שהלוז נדחס, שהרעש מסביב גדול מדי, והנשימות נתקעות איפשהו באמצע. ימים שהכול מרגיש לחוץ, מעיק, עמוס מדי – כאילו העולם לוחץ על כפתור הטורבו בלי לשאול אותך.
ואז…
מגיע הרגע הקטן הזה.
הפשוט.
הלא מתאמץ.
כוס שוקו חם, או קקאו טבעי עמוק כזה עם ריח של בית.
את לוקחת שלוק, והגוף פתאום מבין שאפשר להירגע.
החום מחלחל לידיים, לגרון, לבטן… ומשהו בפנים נמס לאט־לאט.
זה לא פותר את כל הבעיות, זה לא מוחק את כל הבלגן – אבל לשנייה אחת, יש שקט.
קטן, אבל אמיתי.
אז הנה תזכורת לעצמך (ולכל מי שצריך לשמוע):
מותר לעצור.
מותר לנשום.
מותר לתת לרגע אחד מתוק וקטן להחזיק את כל הכובד.
כי לפעמים זה כל מה שצריך כדי להיזכר שאת בסדר, שאת חזקה, שאת ממשיכה.