קצת נחת... וגם זקוקה לעיצה
תמיד טוב להתחיל בדברים החיוביים אז... היום לקחתי את הפשוש לבדיקה אצל רופא עיניים - בעבר היה לנו חשש לקוצר ראיה והיינו צריכים לחזור לביקורת. כמובן שמאוד חששתי -אם תהיה לפשוש את הסבלנות לחכות, אם הוא ישתף פעולה וכו'. הרופא המדהים שלנו שאל אותי אם אני חושבת שהפשוש ישתף פעולה ויענה לו על "מה זה"? כשהוא ישאל אותו איזה ציורים הוא רואה על הקיר - אמרתי שלדעתי הוא יענה ואכן כך היה - הפשוש ענה לו על הכל. הרופא היה בהלם - הוא אומר שהוא יכול לספור על יד אחת את מס' הבנים ה"רגילים" ששיתפו איתו פעולה בגיל של הפשוש שלנו ושבדר"כ לפני גיל 3 הוא לא מצליח לערוך כך את הבדיקה בעוד שאצלנו הוא הצליח לעשות את כולה. ואז הוא אמר לי - תפסיקי לקרוא לפשוש אוטיסט לידו - כ"כ קשה לראות שמשהו לא בסדר אצלו ובסופו של דבר הפשוש יבוא וישאל אותך בעוד כמה שנים מה זה אוטיסט ומה תעני לו? ועוד הוסיף ושאל - למה הוא בכלל בגן מיוחד? ומדובר על אדם שאני מאוד מעריכה ומכיר את ההסטוריה של הפשוש מגיל חודשיים וחצי. בקיצור - התנפחתי מגאווה, היה שווה לשלם כ"כ הרבה כסף לביקור הזה. ועכשיו לעצה - בשבועיים האחרונים לפשוש יש מנטרה חדשה - אמא מה עושים? לדוג' - אנחנו נוסעים בבוקר לגן ואיך שעולים למכונית הוא מתחיל, אמא מה עושים? ואני עונה - הולכים לגן ושוב... אמא מה עושים? ואני עונה - הולכים לגן וככה זה יכול להמשיך 20 פעם הוא שואל את אותה השאלה ואני עונה את אותה התשובה. ואני שואלת - מה עושים? ממשיכים לענות לא כל פעם על השאלה? למה הוא שואל את אותה השאלה כ"כ הרבה פעמים? וכל יום אותו הדבר...
תמיד טוב להתחיל בדברים החיוביים אז... היום לקחתי את הפשוש לבדיקה אצל רופא עיניים - בעבר היה לנו חשש לקוצר ראיה והיינו צריכים לחזור לביקורת. כמובן שמאוד חששתי -אם תהיה לפשוש את הסבלנות לחכות, אם הוא ישתף פעולה וכו'. הרופא המדהים שלנו שאל אותי אם אני חושבת שהפשוש ישתף פעולה ויענה לו על "מה זה"? כשהוא ישאל אותו איזה ציורים הוא רואה על הקיר - אמרתי שלדעתי הוא יענה ואכן כך היה - הפשוש ענה לו על הכל. הרופא היה בהלם - הוא אומר שהוא יכול לספור על יד אחת את מס' הבנים ה"רגילים" ששיתפו איתו פעולה בגיל של הפשוש שלנו ושבדר"כ לפני גיל 3 הוא לא מצליח לערוך כך את הבדיקה בעוד שאצלנו הוא הצליח לעשות את כולה. ואז הוא אמר לי - תפסיקי לקרוא לפשוש אוטיסט לידו - כ"כ קשה לראות שמשהו לא בסדר אצלו ובסופו של דבר הפשוש יבוא וישאל אותך בעוד כמה שנים מה זה אוטיסט ומה תעני לו? ועוד הוסיף ושאל - למה הוא בכלל בגן מיוחד? ומדובר על אדם שאני מאוד מעריכה ומכיר את ההסטוריה של הפשוש מגיל חודשיים וחצי. בקיצור - התנפחתי מגאווה, היה שווה לשלם כ"כ הרבה כסף לביקור הזה. ועכשיו לעצה - בשבועיים האחרונים לפשוש יש מנטרה חדשה - אמא מה עושים? לדוג' - אנחנו נוסעים בבוקר לגן ואיך שעולים למכונית הוא מתחיל, אמא מה עושים? ואני עונה - הולכים לגן ושוב... אמא מה עושים? ואני עונה - הולכים לגן וככה זה יכול להמשיך 20 פעם הוא שואל את אותה השאלה ואני עונה את אותה התשובה. ואני שואלת - מה עושים? ממשיכים לענות לא כל פעם על השאלה? למה הוא שואל את אותה השאלה כ"כ הרבה פעמים? וכל יום אותו הדבר...
