קצת מיואשת...

[שחר של סימה]

קצת מיואשת...

הפשושית שלי בת חודש ושלושה שבועות (איך הזמן טס...) ועד עכשיו היא בהנקה מלאה, כל הזמן כולם אומרים כמה זה כיף הנקה, ושעוד מעט אני אראה כמה זה נוח,
וזה לא בא!!!! אני מיואשת!!! הציצי כואב! כל פעם יש משהו אחר, למה זה לא הולך חלק???
בהתחלה היא הייתה יושבת לי שעות על הציצי, עד שאמרו לי להגביל אותה. הייתי מרגישה כמו בבית סוהר, כל היום יושבת איתה על הציצי. אחרי זה הייתה צינורית חלב
סתומה, אחרי זה הייתה אצלי יועצת הנקה ששיפרה את המצב, אבל עכשיו שוב יש לי כאבים בצד אחד.
אני לא יודעת כבר מה לעשות, חושבת להכניס תמ"ל באופן חלקי, ומרגישה ממש אשמה על זה.
רק לי קשה עם הנקה?
למה כולן נשמעות כל כך נהנות ורק אני מקטרת?!?

 

[Gete2012]

נהנות? ככה נשמעות?

נראה לי לא טיילת מספיק

כהוכחה חפשי בשירשור ניהול דפוסי הנקה (גם אני שופכת שם את הלב). זה מאוד קשה! כמובן שיותר קל לתת בקבוק ושאחרים יוכלו לחלוק בנטל. ובכל זאת, מעבר לכל הסיבות הבריאותיות, זה יוצר קשר שאין שני לו! אני מרגישה מחוברת לגורה שלי ברמות שאיש לא יבין! ובכל פעם שהיא נרדמת שבעה, אין מאושרת ממני. אני נתתי לה חיין, סיפקתי כל צרכיה כשהייתה בתוכי וכעת אני מזינה אותה. זה פשוט מדהים. ואני לא מפסידה אף חיוך ותמיד יודעת הכי טוב מה רוצה הפינוקי שלי. וכשהיא יונקת ולפתע מבטה נתקל בשלי...או אז אני ניזכרת כמה זה שווה הכל. אל ייאוש. בטוחה שתקבלי פה עצות מקצועיות ומניסיון ( אני כמוך, חדשה, הגורה בת חודשיים).כל שנותר לי לעשות הוא להגיד לך, ס-ב-ל-נ-ו-ת. בהצלחה רבה ומזל טוב

 

[שניקית]

תראי. אני לא יכולה להבטיח לך שתיהני, באמת שלא.
אבל, יכולה להבטיח לך שזה נהיה הרבה יותר קל.

ברגע שההנקה מתבססת, גם נשים שהיו להן קשיים בהתחלה, יכולות להינות מזה.

לגבי הקטע של הגבלת ההנקה, לא יודעת מי המליץ לך על כך ומה מקור הידע/סמכות, אבל למיטב ידיעתי, זה לא נכון לעשות את זה כי תינוק יונק גם כחלק מתהליך ביסוס ייצור החלב של הגוף. התינוק מאותת לגוף כמה חלב צריך כדי לספק את צרכיו. בנוסף, לקפיצות גדילה שבהן התינוק 'גר' על הציצי, וצריך לזכור שהנקה זה לא רק אוכל, אלא קירבה, נחמה, הגנה וכו וכו.
התינוק צריך את זה, הוא כל כך קטן.

ההתחלה קשה להמון נשים. אני זוכרת שכל הנקה הייתה לוקחת בהתחלה 45- 50 דקות, כולל בלילה (כל שעתיים). אבל זה עובר. היום, כשהגורה שלי בת חמישה חודשים, ההנקות נעות בין 5- 15 דקות. היא התיעלה מאוד ולפעמים אני מנסה לשכנע אותה שתיקח עוד. לפעמים סתם מציעה לה כדי שתתפנק. הם נהיים יותר עצמאיים, ויותר סקרנים ופחות תלותיים. וזה עובר כל כך מהר.
אז כמובן שאת צריכה לעשות מה שאת מרגישה איתו בנוח. אבל התקופה האינטנסיבית היא באמת קצרה.
ו- לפחות בראייתי, בקבוקים ותמ"ל זו עבודה הרבה יותר קשה, מאשר לשלוף ציצי.
אולי את יכולה להתחיל קצת לשלב לתת לתינוקת חלב שאוב כדי להתאוורר או לצבור קצת מנוחה (ומישהו אחר ייתן בקבוק)...

מקווה שזה ישתפר לכן. את עושה דבר מדהים עבור התינוקת שלך בהנקה.

 

[ננסי בוטווין]

אל יאוש!!! את לא לבד )

קודם כל אל תשכחי שכל התחלה היא לא קלה, ואתם רק הכרתם...
הגור שלי בן חודשיים וקצת, גם אני מניקה באופן מלא, וגם אצלי ההתחלה היתה קשה,אפילו קשה מאוד!!
בימים הראשונים הוא בכלל לא נצמד ובביה״ח קיבל בקבוקים ( הוא נולד קטן 2.620) ולכן לא יכלתי להמתין שיאכל, אחר כך בבית ( אחרי לידת ואקום והחלמה קשה) המשכתי לנסות והגעתי למצב שהפטמות שלי ממש דיממו ועשיתי הפסקת החלמה לארבעה ימים, כאב לי על כל בקבוק תמ״ל שהוא קיבל אבל לא היתה לי ברירה בגלל בעיית המשקל... אחר כך התחלתי לשאוב כדי להמשך לייצר חלב וכדי שהקטן יקבל לפחות את החלב שלי ואז חזרתי להניק ולאט לאט זה הסתדר לשנינו...מאז הורדתי את הבקבוקים ויותר מזה- השבוע בפעמיים היחידות שניסיתי לתת לו בקבוק הוא סירב ולא השאיר לי ברירה אלא להניק.
אני לא יכולה להגיד לך שזה הדבר הכי כייפי ונעים שאפשר לעשות עם ציצי, אבל אין ספק שכשהוא יונק ממני אני יודעת שהוא מקבל את המזון הכי בריא והכי טוב בשבילו.
מעבר לפאן הבריאותי אין על החיבור ביננו, מיום ליום אני מרגישה את החיבור שלנו הולך וגדל, ובזמן ההנקה אני מנצלת את ההזדמנות ללטף ולנשק אותו כמה שאני רוצה....
אל תתיאשי, תמשיכי ,הכאבים יעברו ויהיה יותר קל


בהצלחה

 

[שושנית23]

מסכימה לגמרי שזה לא תמיד כזאת הנאה

קודם כל - כדאי לך להתייעץ שוב עם יועצת הנקה.... תעשי חשבון - יועצת הנקה פעם אחת = חודש מטרנה בערך? נסי אפילו להתייעץ שוב עם זו שהיתה אצלך אם אהבת אותה. ואם לא אהבת אותה, אולי נסי לשאול פה על המלצות באזור שלך.
וגם - אולי תפרטי יותר מה כואב לך ומה מפריע?
העובדה שהיא כל הזמן על הציצי... אני מכירה את זה טוב. וגם זה עובר... זה לא פשוט. אני מניקה בן שנה וחצי, ועדיין לפעמים קשה לי... אבל כמו שאמרו לך פה - אין כמו הנקה, וזה שווה את כל הקשיים. ואני חושבת שזה אולי יקל עליך להכניס מטרנה, אבל הקושי יבוא ממקום אחר בנושא אחר... גידול ילדים זה קשה. וגם שתדעי - אחרי חודשיים בערך ובטח שאחרי שלושה חודשים הכל משתנה, הקלפים נטרפים והפשושית שלך תפתח כבר דפוסים חדשים....
דרך אגב - אני חושבת שהעצה הגורפת פה היא לא להגביל את ההנקה, לתת מתי שהיא רוצה כמה שהיא רוצה, ודרך זה הכל מתאזן.... אבל אני ממש לא מומחית, וכדאי לך להתייעץ עם המומחיות פה וגם עם מישהי שתבוא אליך!!! באמת חבל לוותר, וברור מאיך שאת כותבת שההנקה חשובה לך!

בהצלחה!

 

[מיצי מאמא]

דברי עם יועצת ההנקה שהייתה אצלך

חלק מהשירות שלהן הוא ליווי טלפוני אחרי הפגישה.
את זקוקה לעזרה והכוונה - אם יש כאב משהו שם לא מסתדר.
אל תרגישי אשמה- לסבול כאב במשך 7 שבועות זה לא פשוט,
וזה לא רק כאב - אלה גם חששות האם הבת שלך מקבלת מספיק - ואי ודאות
ברור שאחרי תקופה כ"כ ארוכה תרצי לוותר.

א-ב-ל אם תצליחי להגיע למצב שההנקה מסתדרת זה עולם אחר. באמת.

דברי עם יועצת הנקה שוב, אפילו תיפגשי איתה שוב,
או עם אחרת - אחת ממומלצות הפורום הסופר תותחיות,
ויכול להיות שהכל יראה אחרת בעוד ממש מעט זמן.

 

[Noisha]

רוצה לעודד-אצלי זה לקח חודשיים וחצי עד

שהתחלתי להנות... ואז תוך כמה ימים ממש הכל הסתדר. גם אצלי כל יומיים היה משהו אחר, וכל פעם שחשבתי שאני מגיעה לנחלה צצה בעיה אחרת... דימומים, שלפוחיות, פטריה ועוד... אבל עכשיו, ממרומי חמשת חודשי הנקה מלאה... ולאחר מאבק עיקש, זה כיף אחד גדול. אני ממש מקווה שגם אצלך יגיע הכיף והכל יסתדר. וגם אם לא, זה גם בסדר. איפה את גרה? האם יש לך אפשרות להגיע לקליניקה בנמל תל אביב? מפגש עם יועצת ומדריכות הנקה (לא אישי כמובן אבל אפקטיבי לחלוטין) ארבע שעות במחיר מצחיק של חמישים שקלים. גם אם הייתה אצלך יועצת, יכול להיות שאת צריכה עוד כמה כוונונים וזה מה שיעשה את ההבדל. אשמח לתת לך עוד פרטים אם תרצי. מקווה שהיום בו תקומי ולא תרגישי את הציצי קרב ובא...