כנפיים לבנות
New member
קצת מחשבות...
כבר כמה זמן שיש לי בבית ספר קטן שמחכה שיקראו אותו.. שבוע שעבר התחלתי לקרוא אך משום מה לא כל כך התחברתי אליו.. זו לא הייתה ממש אהבה ממבט ראשון.. והיום בדרך חזרה מאבא בנסיעה של חמש שעות הספקתי לקרוא אותו פעמיים!! הוא נתן לי הרבה נקודות למחשבה ועזר לכמה "אסימונים" ליפול.. אני עוברת בתקופה האחרונה איזשהו תהליך ומתמודדת עם המון דברים שעולים וקורים בבת אחת.. מרגישה שכל כך השתנתי בשנה האחרונה שכבר בקושי מכירה את עצמי. מרגישה שמשהו בי אבד... כבר לא כל כך אופטימית כמו שהייתי.. והמון דברים שהאמתי בהם בעבר נראים לי פתאום פלצניים ורחוקים ממני.. כבר הרבה זמן שאני מנסה להבין למה איך ומתי כל זה קרה.. הספר מספר על שחפית ים קטנה שכל חייה ידעה רק לעוף.. והיה לה טוב עם זה.. עד שיום אחד היא איבדה את היכולת לעוף, חייה מאבדים את משמעותם והיא נשארת לבד על החוף. אבל אז היא פוגשת חברים חדשים שפוקחים את עייניה. היא לומדת שהיכולת שלה לעוף לא אבדה.. היא פשוט הניחה אותה במקום הלא נכון. וכעט אליה לשים לב לפרטים חדשים ולהכיר בדברים שלא הכירה בהם קודם לכן.. בסופו של דבר.. אחרי שהיא לומדת את השיעור שלה.. היא פורשת כנפיים וחוזרת לעוף.. כל כך הרבה דברים שקראתי בספר הרגשתי כאילו הוציאו לי את המילים מהפה.. הבנתי שהאופטימיות כנראה לא אבדה.. פשוט "הנחתי אותה שלא במקומה".. שאני כנראה צריכה ללמוד עוד כמה דברים כדי למצוא אותה שוב.. אני עדיין חושבת על כך.. עוד לא ממש הבנתי מה הם הדברים הללו בדיוק ואיך עושים את זה.. אבל איך שהו כשסגרתי את הספר בפעם השניה הייתה איזשהי תחושת הקלה.. אני יודעת שיש עוד דרך ארוכה לפני.. אבל פתאום היא לא נראית כל כך מפחידה.. ממליצה לכן בחום לקרוא את הספר. שחפית הים הקטנה/ ברוק ניומן
כבר כמה זמן שיש לי בבית ספר קטן שמחכה שיקראו אותו.. שבוע שעבר התחלתי לקרוא אך משום מה לא כל כך התחברתי אליו.. זו לא הייתה ממש אהבה ממבט ראשון.. והיום בדרך חזרה מאבא בנסיעה של חמש שעות הספקתי לקרוא אותו פעמיים!! הוא נתן לי הרבה נקודות למחשבה ועזר לכמה "אסימונים" ליפול.. אני עוברת בתקופה האחרונה איזשהו תהליך ומתמודדת עם המון דברים שעולים וקורים בבת אחת.. מרגישה שכל כך השתנתי בשנה האחרונה שכבר בקושי מכירה את עצמי. מרגישה שמשהו בי אבד... כבר לא כל כך אופטימית כמו שהייתי.. והמון דברים שהאמתי בהם בעבר נראים לי פתאום פלצניים ורחוקים ממני.. כבר הרבה זמן שאני מנסה להבין למה איך ומתי כל זה קרה.. הספר מספר על שחפית ים קטנה שכל חייה ידעה רק לעוף.. והיה לה טוב עם זה.. עד שיום אחד היא איבדה את היכולת לעוף, חייה מאבדים את משמעותם והיא נשארת לבד על החוף. אבל אז היא פוגשת חברים חדשים שפוקחים את עייניה. היא לומדת שהיכולת שלה לעוף לא אבדה.. היא פשוט הניחה אותה במקום הלא נכון. וכעט אליה לשים לב לפרטים חדשים ולהכיר בדברים שלא הכירה בהם קודם לכן.. בסופו של דבר.. אחרי שהיא לומדת את השיעור שלה.. היא פורשת כנפיים וחוזרת לעוף.. כל כך הרבה דברים שקראתי בספר הרגשתי כאילו הוציאו לי את המילים מהפה.. הבנתי שהאופטימיות כנראה לא אבדה.. פשוט "הנחתי אותה שלא במקומה".. שאני כנראה צריכה ללמוד עוד כמה דברים כדי למצוא אותה שוב.. אני עדיין חושבת על כך.. עוד לא ממש הבנתי מה הם הדברים הללו בדיוק ואיך עושים את זה.. אבל איך שהו כשסגרתי את הספר בפעם השניה הייתה איזשהי תחושת הקלה.. אני יודעת שיש עוד דרך ארוכה לפני.. אבל פתאום היא לא נראית כל כך מפחידה.. ממליצה לכן בחום לקרוא את הספר. שחפית הים הקטנה/ ברוק ניומן
