קצת בהלם

חסרה לי מילה -

עוד אחת מהדרכים הפשוטות להביא ילד לעולם,
אין ספק שזו דרך מופלאה ואפשרות נהדרת!!
&nbsp
&nbsp
 

Clair24

New member
גם אני

רוני יקרה,
אני חושבת שחשוב שתקשיבי לעצמך ואם זה נראה לך יותר מידי אז זה יותר מידי. את מכירה את עצמך ואת היחידה שיכולה להחליט - "עד כאן". אם הסבל הוא כל כך גדול אז אולי המחיר הוא באמת יקר מידי. לכל אחת מאיתנו הנקודה הזו נמצאת במקום אחר, נקודת ה"עד לכאן". אנחנו (אני ובן זוגי) למשל לא מעוניינים באימוץ או פונדקאות ואני גם לא מתכוונת להמשיך עם טיפולים עד גיל 45. זה קשה ומעייף ולוקח חלק גדול מהחיים, שלא לדבר על המחיר הפיזי. כרגע אני עדיין לא מוכנה לוותר כי אין לי ילדים, אבל כל פעם אני בודקת עם עצמי מחדש: איך אני? יש לי את הכוחות? איך הגוף? איך הנפש? ואז אני מחליטה. בהתחלה זה לא היה כך אבל עכשיו אחרי דרך ארוכה כל כך אני בודקת.

אז אני מבינה לגמרי מה שאת אומרת וחשוב לי שתדעי שלמרות הפוסט הארוך שכתבתי לך בקשר לניתוח, אני לא חושבת שזו הדרך היחידה או שיש רק דרך אחת נכונה.

וחוץ מזה את מקסימה. סתם שתדעי.
 

פ א ז ל

New member
אני עברתי הוצאת מיומה גדולה


בניתוח רגיל עם פתיחת בטן מלאה
עבר ממש בסדר, ההחלמה אצלי הייתה יחסית קלה
אמנם גיליתי את המיומה במעקב זקיקים אבל אני מניחה שגם ללא קשר לפוריות הייתי חייבת להוציא אותה

אם תרצי עוד פרטים בשמחה אענה..

בהצלחה
 

RonyR12

New member
תודה ושאלות

את יודעת למה היה חייב לפתוח לך את הבטן? מה זו החלמה קלה? כמה זמן עד שלא כאב? כמה זמן עד שחזרת לתפקד רגיל? כמה זמן עד שחזרת לטיפולים?
 

פ א ז ל

New member
תשובות לשאלות שלך..


המיומה הייתה מאוד גדולה (בערך אשכולית) וזה היה ברור שלפרוסקופיה לא מתאימה
מבחינת כאבים לא זכור לי משהו מיוחד אפילו לא רציתי זריקה נגד כאבים אבל האחות החכמה הכריחה אותה וזה היה נכון להעזר בזריקות ביומיים הראשונים
חוץ מזה החלמה קלה.. נכון שקשה קצת לזוז ובעיקר לקום מהמיטה אבל נסבל.. אחרי שמוציאים את הסיכות ההחלמה ממש טסה
שני לילות בבית חולים, עשרה ימים בבית, אחרי חודשיים חזרתי לטיפולים
 
למעלה