היה משחק ממש טוב וצמוד. להזכירכם ברוקלין עדיין בלי הארדן.
למילווקי יש יחסית הרבה שומרים אישיים טובים על כוכבי הנטס אבל קיירי ודוראנט כל כך טובים בסקורינג שהאפקט הזה מוגבל. אמנם שניהם עם מתחת ל-50% מהשדה ומיעוט זריקות עונשין אבל זה עדיין לא מונע מהנטס כקבוצה לקלוע 115. לכן כל קבוצה שתאיים על הנטס בסדרה חייבת להיות מסוגלת לקלוע 120 באופן עקבי, זו הסיבה שאני חושב שמילווקי מאיימת עליה יותר מאשר פילדלפיה.
מבחינת מצ'אפים- הנטס לא הביאו הרבה עזרה על יאניס. נאש ניסה את דאנדרה כשומר אישי עיקרי במחצית הראשונה ואת גריפין כשומר אישי עיקרי במחצית השנייה. בשורה התחתונה זה לא הצליח כי יאניס שם 49 נקודות ומילווקי הביסה בנקודות בצבע. מצד שני הוא גם קלע יותר ג'אמפרים מהרגיל, היו לו 4 שלשות ועוד הרבה מיד ריינג'. לא חושב שזה פרקטי לשמור עליו אישית עם הסגל שיש לברוקלין אבל יכול להיות שלספוג ממנו 35 למשחק ומהאחרים פחות זו טקטיקה סבירה. אני מאמין יותר בטקטיקה של לתת ללופז, דיוינצ'נזו ושות' לנצח אותי מעבר לקשת.
מנגד ראינו מגוון של שחקני מילווקי מנסים את מזלם על דוראנט. לתחושתי מי שמצליחים יותר להפריע לו הם לא אלו שמתקרבים לסייז שלו אלא שחקנים קטנים ממנו שנצמדים לגופייה ומפריעים לו לכדרור, כמו הולידיי וטאקר (שעשה עליו 2 פאולים בכל פוזשן בערך). היו לו יותר איבודים מאשר אסיסטים. בנוסף באחד הפוזשנים שיאניס שמר עליו אישית הוא חסם אותו מחצי מרחק, מה שלא ראיתי קורה ל-KD כמה שנים טובות.
עוד מצ'אפ מעניין היה הולידיי מול קיירי ששמרו זה על זה רוב המשחק. הולידיי שומר עליו טוב, אין בזה ספק, וכמובן שכשקיירי חם הוא קולע זריקות קשות בלי שיש הרבה מה לעשות מעבר. בצד השני ראינו את הולידיי מנסה לקחת אותו לפוסט ולא ממש מצליח, לקיירי יש קשיחות הגנתית לא רעה בכלל מול גארדים גדולים ממנו. כלומר משחק הפוסט של הולידיי יכול להיות כלי טוב נגד פילדלפיה למשל עם סת' קרי, פחות נגד ברוקלין בהסתמך על המפגש הזה.
לשתי הקבוצות יש סיבות מסוימות לאופטימיות. מילווקי השיגה את ה-W למרות שהפסידה בריבאונד, מה שלדעתי לא צפוי לקרות לאורך סדרה. ברוקלין הייתה ממש צמודה למרות 16 איבודים שזה המון נגד קבוצת טרנזישן כמו הבאקס. בסופו של דבר אם הארדן חוזר בריא הם כמעט בלתי ניתנים לשמירה, ובעיני מסוגלים להדק את ההגנה במידה מספקת בכדי לראות בהם פייבוריטים ללכת עד הסוף.
למילווקי יש יחסית הרבה שומרים אישיים טובים על כוכבי הנטס אבל קיירי ודוראנט כל כך טובים בסקורינג שהאפקט הזה מוגבל. אמנם שניהם עם מתחת ל-50% מהשדה ומיעוט זריקות עונשין אבל זה עדיין לא מונע מהנטס כקבוצה לקלוע 115. לכן כל קבוצה שתאיים על הנטס בסדרה חייבת להיות מסוגלת לקלוע 120 באופן עקבי, זו הסיבה שאני חושב שמילווקי מאיימת עליה יותר מאשר פילדלפיה.
מבחינת מצ'אפים- הנטס לא הביאו הרבה עזרה על יאניס. נאש ניסה את דאנדרה כשומר אישי עיקרי במחצית הראשונה ואת גריפין כשומר אישי עיקרי במחצית השנייה. בשורה התחתונה זה לא הצליח כי יאניס שם 49 נקודות ומילווקי הביסה בנקודות בצבע. מצד שני הוא גם קלע יותר ג'אמפרים מהרגיל, היו לו 4 שלשות ועוד הרבה מיד ריינג'. לא חושב שזה פרקטי לשמור עליו אישית עם הסגל שיש לברוקלין אבל יכול להיות שלספוג ממנו 35 למשחק ומהאחרים פחות זו טקטיקה סבירה. אני מאמין יותר בטקטיקה של לתת ללופז, דיוינצ'נזו ושות' לנצח אותי מעבר לקשת.
מנגד ראינו מגוון של שחקני מילווקי מנסים את מזלם על דוראנט. לתחושתי מי שמצליחים יותר להפריע לו הם לא אלו שמתקרבים לסייז שלו אלא שחקנים קטנים ממנו שנצמדים לגופייה ומפריעים לו לכדרור, כמו הולידיי וטאקר (שעשה עליו 2 פאולים בכל פוזשן בערך). היו לו יותר איבודים מאשר אסיסטים. בנוסף באחד הפוזשנים שיאניס שמר עליו אישית הוא חסם אותו מחצי מרחק, מה שלא ראיתי קורה ל-KD כמה שנים טובות.
עוד מצ'אפ מעניין היה הולידיי מול קיירי ששמרו זה על זה רוב המשחק. הולידיי שומר עליו טוב, אין בזה ספק, וכמובן שכשקיירי חם הוא קולע זריקות קשות בלי שיש הרבה מה לעשות מעבר. בצד השני ראינו את הולידיי מנסה לקחת אותו לפוסט ולא ממש מצליח, לקיירי יש קשיחות הגנתית לא רעה בכלל מול גארדים גדולים ממנו. כלומר משחק הפוסט של הולידיי יכול להיות כלי טוב נגד פילדלפיה למשל עם סת' קרי, פחות נגד ברוקלין בהסתמך על המפגש הזה.
לשתי הקבוצות יש סיבות מסוימות לאופטימיות. מילווקי השיגה את ה-W למרות שהפסידה בריבאונד, מה שלדעתי לא צפוי לקרות לאורך סדרה. ברוקלין הייתה ממש צמודה למרות 16 איבודים שזה המון נגד קבוצת טרנזישן כמו הבאקס. בסופו של דבר אם הארדן חוזר בריא הם כמעט בלתי ניתנים לשמירה, ובעיני מסוגלים להדק את ההגנה במידה מספקת בכדי לראות בהם פייבוריטים ללכת עד הסוף.