נושא בהחלט מורכב
שנוגע, בוריאציות כאלה ואחרות, לרבות מאיתנו. כמו בהרבה תחומים, אנחנו נדרשות נדרשות לאזן בין צרכים, יכולות (בעיקר כלכליות), רצונות ואולי עוד כמה דברים, בלי להתפשר יותר מידי, או לפחות - לבצע את הפשרות הנכונות (שאינן זהות עבור כל אחת מאיתנו). נכתבו כאן הרבה דברים נכונים, ומטבע הדברים כל אחת מדברת (גם) מנסיונה האישי. אין פתרון 'בית ספר' שמתאים לכל אחת. לדעתי, רובנו נמצאות כרגע בשלב שפחות או יותר מיצינו את יכולת ההשתכרות הקבועה שלנו, ואנחנו גם מודעות להיקף ההוצאות הקבועות שלנו (למעטות מאיתנו, אם בכלל, יהיו ילדים נוספים, למשל). אנחנו גם נמצאות בגיל שאנחנו אמורות 'לחיות את החיים' הכי טוב במסגרת האפשרויות שלנו. לכן, להצטמצם מאוד לאורך זמן בגלל תשלום משכנתא שהיא מעבר ליכולותינו, בתקווה שירווח לנו בגיל 50+, אינו הדבר הנכון, לדעתי. כך, גם לא נכון, לדעתי, להתפשר יותר מידי על מיקום, ולגור במקום שלא מתאים לנו/למשפחתנו. בנקודה הזו אספר מנסיוני - כשרכשתי את הדירה הראשונה שלי, מעט לפני גיל 30, התפשרתי על מיקום: קניתי דירה חדשה ומקסימה, כפי שיוכלו להעיד לא מעט מהחברות כאן, בראשל"צ, והיה לי נוח להגיע משם לעבודה. בסופו של דבר, מצאתי את עצמי גרה 8 שנים בעיר קצת מרוחקת, שלא היה לי שום חיבור אליה. גם מבחינה כלכלית הרכישה הזו לא ממש הוכיחה את עצמה, כי ערך הדירות שם בקושי עלה, אבל זה בפירוש היה עדיף (כלכלית) על שכירות ארוכת טווח. ה'טריגר' לחזרה לת"א היה מסגרת לנסיך, אבל מהרגע הראשון ידעתי שזה מאוד נכון בשבילי. אני לא משקיעה אנרגיה בהכאה על חטא, אבל בדיעבד, אין לי ספק שההחלטה לגור שם כ"כ הרבה שנים היתה שגוייה. לפני שעברתי לדירה בראשל"צ גרתי המון שנים בשכירות, במעונות הסטודנטים, עם שותפים, עם כל ה'תאקלים' הצפויים (וגם ממש לא צפויים), עם המון מעברים ונורא נורא רציתי כבר מקום משלי. אבל כאמור, 'נתקעתי' שם הרבה יותר מידי. היום אני מחפשת דירה לרכישה במקום הדירה שמכרתי. מאוד קשה לי להיפרד מהאזור שאני גרה בו, כי מאוד טוב לי כאן, והאזור הזה מרגיש לי 'נכון'. זו תחושה מאוד חזקה, בהשוואה לעבר. יחד עם זאת, אני לא מוכנה להיכנס להתחייבויות גדולות מידי (אם בכלל) על מנת לשדרג את הדירה שמכרתי, כי ההוצאות הקבועות שלי מאוד גבוהות (רק עלות העסקת המטפלת שקולה, פחות או יותר לשכ"ד, ויש טיפולים נוספים). דירה חדישה באזור שאני גרה בו, היא עסק מאוד יקר. אני מתלבטת ארוכות מה הפשרה הנכונה בשבילי. אין לי ספק שארכוש דירה. אני מסכימה עם אורורה שכלכלית זה הכי נכון כשיש חלק גדול מהכסף. אני לא בטוחה שזה נכון אם צריך לקחת משכנתא על חלק גדול מהדירה. את זה צריך לחשב. גם לא ניתן להתעלם מההיבט הרגשי. כמו שחלקכן יודעות, הדירה הנוכחית שלי הסבה לי הרבה 'אי נחת', בלשון המעטה, אבל מבחינה כלכלית היה מאוד נכון לקנות אותה. אם הייתי משקיעה את הכסף וגרה בשכירות, הייתי מפסידה ה-מ-ו-ן. בשורה התחתונה, אני מסכימה עם ענת 5555, ואולי גם עם אחרות שהציעו באותו סגנון - אם מאוד קשה לקנות דירה שבה אנו רוצות לגור, או יותר נכון - לחיות, אני מציעה לקנות דירה צנועה יותר, להשכיר אותה, ולשכור דירה מתאימה. גם בזה יש פשרות - אין את הבטחון שלא יפנו אותנו, ויש פחות מוטיבציה להשקיע בדירה, אבל כנראה שפשרות מסוג זה או אחר, הן בלתי נמנעות. בשום מקרה לא חייבים ללכת לקיצוניות - אין שום סיבה לא להשקיע כלום בדירה ששוכרים לאורך זמן, רק בגלל שהיא לא שלנו, במיוחד אם חשוב לנו לחיות בדירה נעימה ומסודרת. הכל בגבולות הסביר. טוב, יצא מאוד ארוך. אמרתי שזה נושא מורכב...