קניית דירה

[lb4]

קניית דירה

אני חיה מאז ומתמיד בשכירות. ותמיד בדירות שיחסית אהבתי ושאם הייתי רוצה לקנות ידי לא הייתה משגת אותן. בשנים אחרונות גם "השתכנעתי " שכלכלית זה לא הכי נכון לקנות , במצב כמו שלי בו אני אמורה לקחת משכנתא מאדו גדולה. לאחרונה כשהכסף די עומד ודירות בכ"ז ערכן איכשהו נשמא אני שוב מהרהרת בזה . על הערך הפסיכולוגי של מקום משלך לא ארחיב למרות שאני לא אובססיבית בעניין. ההתלבטות היא כזו. אם להיות ראלית. כל דירה שאיכשהו צתמצא חן בעיני ( עם התפשרות לא מבוטלת אבל המקסימלית שאני נמסוגלת לה ) היא קצת מעבר לתקציב שלי. זה אומר לקחת משכנתא של 70 אחוז מערך הדירה ולהתחיל בהחזר שהוא מאעות קלים ספורים מעל השכירות שלי ( שזה כביכול בסדר ) אבל להרבה שנים. ההחזר גדל ( כך כולם מפחידים אותי ) מצד שני השכירות שלי גדלה להערכתי בשנים האחרונות אף יותר. הכי מפחיד אותי להשאר בלי שום חיסכון בצד.בלי שופם רזרבה לא לחרום ולא לכיף. . הורי אינם אופציה. במצב חרום ממש יש לי משפחה מורחבת וחברחים אבל זה ממש חרום ועל זה אני לא מדברת. אני מבוטחת הכל מה שאפשר וזה גם סוג של ביטחון ואני מוציאה על זה לא מעט בחודש. המשכורת שלי יציבה וקבועה. תאורטית היא יכולה לגדול מאוד בפועל היא גדלה מעט עם השנים וטאני לא צופה שינוי דרמטי.. ראיתי אתמול דירה שדי נראית לי. אני בהתלבטות היסטרית. מה דעתכן. ושאלה אחרונה למי שיש לה מושג בכספים. בקשת הלוואה בסכום יחסית קטן ( נניח 150000 ש"ח ) מבן משפחה בכדי שהמשכנתא לא תהיה כל כך ענקית. יש לה איזה ערך מבחינתי ? יש משהו בתנאים סבירים שאני יכולה להחסיר לו שיהיה עדיף על הגדלת משכנתא?

 

[ליביתי]

אני כמוך

ובדיוק מהשיקולים שמנית, גם אני העדפתי ועודני מעדיפה שלא לרכוש דירה. כדי שאוכל לממן דירה כמו שאני רוצה באופן סביר לגור בה, אצטרך לשעבד לטובת החזרי ההלוואות (ואני יכולה חלק מההלוואות לקבל בתנאים משופרים) הן את חיי היום יום שלנו ובוודאי שאת העתיד והחסכונות ל'ימים גשומים'. זה מחיר שאני לא מוכנה לשלמו בשביל משהו שהוא בעיקרו, בעיני, רגשי. אילו ההון העצמי שלי היה גדול יותר, אז התשובה הייתה משתנה, כי סך ההחזר החודשי היה הופך להיות סביר ולא שעבוד ואבן ריחיים על צווארי. אפשר להגיע למצב של שכירות ארוכת טווח, ואז אפשר גם להשקיע בבית כך שיהיה נעים לי להתגורר בו. אבל זה עניין מאד אישי. נושא העיצוב והתפאורה של המגורים לא עומד אצלי במקום גבוה בסדר העדיפויות. בכל מקרה אני משאירה לעצמי את החופש לשנות את ההחלטה, אם וכאשר ישתנו הנסיבות הכלכליות. ובאשר להלוואות מבן משפחה - אני הייתי שוקלת זאת מאד בזהירות, כי נכנס פה מימד אישי גדול מאד, מעבר לשיקול הכלכלי.

 

[lb4]

ממשיכה...

טוב לדעת שאני לא היחידה.... משום מה שי לי תחושה שלכולם יש דירות משלהם ( לפחות אנזים שמרווחים סביר פלוס ) והם כבר בני ארבעים פלוס... הבעיה אצלי היא בחישוב שההחזר החודשי די שווה ערך לשכירות. היומיום בגדול לא ישתנה מזה. הוא ישתנה מהידיעה שלי שאין לי חסכונות בצד... עיצוב ותפאורה חשובים לי , אבל אני גרה בדירה שיחסית זה עונה על ציפיותי. זו דירה שגם נעים ל לארח בה יחסית. שכירות ארוכה- להבדיל מדירתי הקודמת בה בעל הבית אמר ש"הגעתי הבייתה " וזו התחושה שהוא נתן לי כולל 6 שנים ללא עליית שכירות ( עד שהוא מת לצערי ) כאן בעל הבית מאדו זהיר. חותם שנה בשנה. אומר שהוא לא רואה שיש לי סיבה לדאוג אבל לא מוכן להתחייב. הוא גם מעלה את המחיר על פי הסביבה והמחירים עולים...

 

[ליביתי]

כאמור, זה מאד אינידיבידואלי

ולא, את לא לבד

בתור "אנזים"

, אני מרוויחה די סביר, ועיון קל בתעודת הזהות מראה שאני אכן בת 40 +

וברצינות - אני נזהרת עם עניין החישוב של ההחזר החודשי. לדעתי להחזרי הלוואות יש נטיה מאד נאסטית להתגלות ברבות הימים כאחרים ממה שהיה בראשית הדרך, ולא תמיד זה לטובת הלווה

, ולכן מה שנראה לי כיום כהחזר סביר שעולה רק במעט על הסכום שאני משלמת בשוטף על שכירות, עלול להתגלות ברבות הימים כאבן ריחיים שחונקת אותי. מה עוד, שהילד שלך עדיין די צעיר. אם נראה לך שאת מוציאה היום הוצאות רבות בגינו ושככל שהוא יגדל ההוצאות יקטנו (חינוך חינם עלאק), אז צר לי לבשר לך שהמציאות יכולה/עלולה להיות מאד שונה. אני יכולה רק לומר שמהניסיון שלי התרחשו ומתרחשות כל מיני הפתעות שמביאות לכך שסך ההוצאות שלי סביב הילדים גדל, כי יש דברים שחשוב לי להעניק להם, ושעולים בעיני לאין ערוך על התחושה שרשומה על שמי דירה בטאבו. אנחנו שוב בתחום של תחושות, ושם להגיון לא תמיד יש דריסת רגל. אני לא בטוחה שמה שמדריך אותך זה השיקולים הכלכליים גרידא. את צריכה לראות עם איזו מהתחושות את חיה טוב יותר (או מאידך - עם איזו מהתחושות את נכנסת לסטרס יותר... ) - תחושת הבטחון שיש נכס מקרקעין שלך מול תחושת הבטחון שיש לך חסכונות מתאימים ליום פקודה. אמרת שאת קצת היסטרית כי ראית דירה שמצאה חן בעיניך. את הרי יודעת שכמו שזו מצאה חן בעיניך, גם בעתיד יהיו שימצאו. החלטה שכזו צריך לקבל לא מתוך לחץ או גחמה, אלא על בסיס ניתוח מושכל (עד כמה שניתן, כי כאמור אנחנו בתחום הרגשי....). מה שלא תהיה ההחלטה -

 

[Tin Tinn]

אני מסכימה חלקית

מסכימה שההחלטה אם לקנות או לגור בשכירות היא עניין רגשי מאד. אבל יש פה גם אספקט כלכלי. מהצד הרגשי - לי למשל (לאחר אי אילו שנות שכירות) היה ברור שאני רוצה לקנות. לי היה קשה עם חוסר הוודאות במקום המגורים (אם בעל הדירה פתאום מחליט להעלות את השכירות משמעותית אז צריך לעבור, ועפ"י מרפי זה תמיד בעיתוי שהכי לא מתאים לך). עוד היה לי קשה, כי אני מאד אדם של תפאורות וחשובה לי היכולת לשנות ולעצב את הדירה באופן שנראה לי. ומהצד הכלכלי - נכון שרמת החסכונות שלי היא מינימלית ביותר. אבל יש לי משפחה תומכת, ואם אזדקק (טפו טפו שלא אזדקק) יהיה מי שיעזור לי כלכלית. מצד שני, מחירי השכירויות בתל אביב הגיעו לרמה מטורפת, שלו הייתי צריכה לשלם אותן, לא הייתי עומדת בזה. היום המשכנתא שלי היא בערך חצי ממה שהייתי צריכה לשלם כשכירות על הדירה שלי. ומצד שלישי, אני רגועה בידיעה שלאחר מותי (כן, אני חושבת עד שם) תהיה לגוזלית דירה משלה. אין לי ספק שחייה יהיו קלים יותר (כלכלית) בזכות זה.

 

[ג e ש e ם]

מסכימה מאוד עם הסיום

לא כדאי להחליט כשברקע עומדת דירה שמוצאת חן בעינייך. כדאי לנתק את החשיבה ממנה. אפילו לוותר עליה במודע ורק אז להמשיך ולהתחבט. מעבר לזה - לא מבינה בזה הרבה.

 

[עד אור]

אני בדיוק נמצאת בנקודה הזאת.

שבעתי משנות שכירות ארוכות, ובעל הדירה שהיה אדם נוח יחסית עד לפני כמה שנים, החל להשתולל ולהעלות מחירים בלי פרופורציה לנכס. אני רוצה מקום שלי , בית לי ולידלה שהוא לגמרי שלנו ללא כל החרדות של מה יהיה עוד שנה ועוד שנה. אבל... אני אצטרך להתפשר והרבה. הדירות עדיין מאד יקרות, ובתל אביב, עיר מגוריי מאז ומעולם לא אמצא משהו שאוכל לעמוד בו. לקחת משכנתא של 70 אחוז מערך הדירה זה המון !! ולא הייתי מחסלת את כל החסכונות אלא משאירה בצד כסף. זה לא נגמר רק בדירה, יש לפעמים שיפוצים והרבה הוצאות מעבר, ובכלל אני נגד השארות ללא חסכונות. מה שהכי מדכא אותי (מעבר לכל הנ"ל) זה שקצת בדקתי מחשבוני משכנתא ויוצא שאחרי 10-15 שנה -קרן המשכנתא כמעט לא יורדת ואת מחזירה רק ריביות, כך שבפועל את קונה דירה בפי 1.5 לפחות ממה ששילמת עליה בהתחלה ולפעמים גם פי 2. טוב, נפסיק לדכא אותך, אותי כבר הצלחתי לדכא

 

[נוRית]

בדיוק ראיתי שיש על זה איזו כתבה

היום באחד המקומונים באיזורי... אחרי שאקרא אוכל להוסיף, אולי, אבל הכותרת אמרה בדיוק את זה: אחרי 10 שנים, גובה החוב של המשכנתא הוא בערך כגובה המשכנתא, כלומר - התשלומים הם רק הריבית, בעצם... טוב, אקרא וארחיב בהמשך.

 

[יולי 7]

אני הייתי באותה התלבטות

לפני שקניתי את הדירה שלי. כל עוד גרתי בשכירות גרתי בדיוק איפה שרציתי - בצנטרום של הפיילה אבל כשהתחלתי לחשוב על לקנות דירה ידעתי שאצטרך להתפשר ול'זוז הצידה'. החישוב שלי לגובה המשכנתא שאקח היה לפי שכר הדירה ששילמתי בזמנו. עברתי לפה בשנת 2000 והמשכנתא שלי צמודה למדד שלא משתולל מאז כך שאני משלמת את אותו סכום פחות או יותר כל השנים האלה. דווקא בשוק השכירויות היו תנודות עצומות בשנים האלה ומודה שהפינה שלי נתנה לי שקט נפשי עצום מהבחינה הזו

 

[באהביתה3]

מערכת השיקולים שלך לא שונה בהרבה

מזו שהיתה לי (בעצם- כמעט שמעתי את עצמי

). תחושת הבטחון שאף אחד לא יסלק אותי, יעלה לי את השכירות וכו מול הויתור על ה"בטחון" שבחסכונות שבצד... מול ההכנסות שלא צפויות לעלות, גם כן.

אז לפני שנתיים עשיתי את הצעד, וקניתי.ראיתי, למחרת תפשתי את המוכרים בצואר, ואחרי מספר ימים ישבנו אצל העו"ד. כמעט לא עצרתי לחשוב יותר מדי. המשכנתא בגובה השכירות שהיתה לי אז (אם הייתי נשארת בשכירות, הייתי משלמת הרבה יותר). אבל יש גם הלוואות קצרות מועד שנוספות, ויוקר המחיה ויוקר ההוצאות בגין גידול ילדים, שרק גדלו, ועוד צפויות לגדול עוד יותר... המשכנתא בינתיים רק התנפחה, בגלל שעד עכשיו אני רק בתשלום ריביות- כך שהמלצה- לשים כמה שאפשר על הבית ולהקטין את המשכנתא למינימום האפשרי. אבל- - שנתיים אחרי, אני אוהבת את הבית, אבל לא את הפשרות האחרות שעשיתי (מיקום, סביבה אנושית, חינוכית, וכו), וברור לי שאם רק היתה נקרית לי ההזדמנות- הייתי עפה משם. היתרון של נכס משלך (טוב, בעצם-שלך ושל הבנק)- זה שאם ערך השכירות בשוק עולה,גם הנכס שלך עולה, ואת יכולה להשכיר את הבית/דירה שלך, ולעבור למקום אחר בשכירות, ואז, אולי לפחות מבחינה פסיכולוגית, את לא "משתוללת" בהוצאות... לגבי הלוואות מבני משפחה- תלוי מה ערוצי הקשר וטיבו. אם זה מישהו שכבר הוכיח את נאמנות הקשר בעבר- גם בנסיבות לא כספיות,איך בני הזוג של אותם בני משפחה איתך וכו... מאחלת לך בהצלחה- ואם את צריכה עוד עצות- רק תגידי...

 

[אמאנחל]

לדעתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי

לא בדיוק יודעת איך לבחור מישהו שממש טוב בתחום אבל מישהו ממש טוב יכול להראות אפשרויות ופינות שאת לא יכולה לחשוב עליהן ולתת לך פתרונות שיתאימו לך, או לעזור לך להחליט על מה את יכולה או לא יכולה להתפשר ומהן המשמעויות לטווח ארוך. למשל עולה על דעתי שאת יכולה לקנות אולי משהו זול יחסית בפריפריה ולקבל עליו שכר דירה, ובמקביל להמשיך לשכור במקום שבו את גרה, כך יהיה לך עם הזמן נכס מכניס ולא תרגישי שאת רק מוציאה על שכר דירה בלי שנשאר לך בסוף כלום מזה. אבל אולי זה רעיון ממש לא נכון והזוי, לא יודעת אני לא אשת מקצוע בתחום. צריך מישהו עם נסיון. אחד הקריטרוינים לדעתי לבחירתו זה לראות האם הוא הצליח ליישם את מה שהוא מייעץ ויש לו אכן נכסים יפים, למרות שגם כאן - לא כל מה שנראה על פני השטח יפה ונוצץ באמת מעיד שלא הכל רקוב מבפנים. בקיצור -דילמה.

 

[הרמוניה]

והשני גרוש שלי

אני קניתי דירה שבדיעבד-לא הייתי צריכה לקנות. נכון אני מאוד אוהבת אותה, המיקום שלה נהדר, ומאוד יכול להיות שכהשקעה היא תוכיח את עצמה לי גם היה חשוב שיהיה לי בסיס יציב-אולי בגלל שכילדה עברתי המון דירות אבל-וזה אבל גדול ההוצאות הכניסו אותי לסיחרור שאני לא ממש מצליחה לצאת ממנו. (בייחוד שכשקניתי אותה לא ממש חשבתי על כמעט שניה שלא אעבוד בכלל על כך שהיהיו לי שני ילדים בבת אחת וששעות העבודה שלי מאוד יצטמצמו.....) מסכימה עם הצורך להתיעץ עם מישהו קר ומחושב שיקבל את כל הנתונים ויעזור לך לגבש עמדה בכל מקרה בהצלחה הרמוניה

 

[lb4]

הסחרור הזה

מן הסתם היה קורה גם אם היית משלמת שכירות. אני מניחה אז שאת מתכוונת שאז החסכונות בצד היו נותנים לך מרווח ביטחון?

 

[הרמוניה]

בהחלט

ואולי לא הייתי צריכה ללוות עוד-ולהחזיר עוד..... הצרה עם סחרורים כלכליים היא שבשביל לצאת מהם-את צריכה להוציא כסף ומתי שהוא זה עלול להתפוצץ..... הרמוניה

 

[Lucy4]

כמוני כמוך וקצת אחרת...

ההחלטה לעשות משהו נפלה כשהייתי בהריון אני יכולה רק להצטער שלא קניתי שטח דירה גדול יותר לפני 15 שנה....אני בצנטרום התל אביבי' הסיטי'...המחשבה הראשונה הייתה להשכיר את הדירה שלי ולשכור דירה גדולה יותר הסתובבתי המון כמעט בכל תל אביב....גם אז היה לי קשה להחליט באיזה אזור אני רוצה לחיות...ראיתי עשרות דירות גם מעבר לירקון היו כפעמים רציניות שונות שעמדתי לחתום על חוזה...המיקום היה אטרקטיבי וכמובן הגודל....אבל איכשהו זה לא הרגיש לי טוב...ההיצע לעומת המחיר...הרבה דירות הם פשוט במצב רע עם 'קוסמטיקה' מינימלית...גם המעבר לדירה שהיא לא שלך אחרי שנים שאתה חי במקום שהוא שלך.....להבדיל כמו לחזור ולגור עם שותפים אחרי שאתה שנים לבד.... עלה רעיון מבריק חדש... למכור את שלי ולקנות גדולה יותר ....ואז החיפושים התחילו בסטטוס החדש....ואז הבנתי שבשביל מה שאני רוצה אני צריכה לצאת מתל אביב....והפחד היה גדול...למה אני מספרת את זה.... בגלל הזמן שלקח לי עד שבאמת נפל לי האסימון ... מה אני באמת רוצה ועם מה אני יכולה לחיות ובמה אני יכולה לעמוד בו כלכלית ( או כך חשבתי) 'זמן בישול' נקרא לזה....וכמה זמן שזה לא ייקח כשתדעי תלכי על זה מה בסוף קרה? שיפצתי את הדירה שלי עד יסוד...עברנו לדירה שכורה ל4 חודשים ( במקור היה אמור היה להיות שיפוץ של חודשיים אבל ממתי שיפוצניקים עומדים בזמן...) למזלי מצאתי משפחה שנוסעת כל שנה לתאילנד לנופש....ומשכירה את הדירה שלה...כך שגם יכולתי להאריך....אין ספק שכל ההתעסקות עם קניית חומרים בין המרצפות לטאפט לאריחים ולפרקט זו חתיכת התעסקות.והתעסקות בהחלט כייפית ..ועם עבודה ילדה ואנשי מקצוע לא מאוד פשוט....ופה אני מעלה את דבריה של הרמוניה....למרות הטבלת אקסל המדוייקת עד לרמת מנורה חדשה...השיפוץ נהייה כבור ללא תחתית...חלק באשמתי וחלק לא....וסחרור כלכלי היסטרי שאני לא ממש רואה לו סוף בשנים הקרובות .....בנוסף הוצאה כלכלית גדולה לא מחושבת מ'משהו' שחשבתי שיקרה לי צ'יק צ'אק....( המבין יבין)....אני שלימה בבחירה שעשיתי...ומאוד נהנית מהדירה

 

[באהביתה3]

ותחשבי שלא היית קונה

אז היו לך שני ילדים (בבת אחת), שעות עבודה שהצטמצמו, הוצאות וסיחרור, והיית ג ם צריכה לעבור דירות כל פעם ולדאוג על שכ"ד שעולה חדשות לבקרים, ואולי יחייב אותך להתפשר על עיר ומקום מגורים, ובטוח פחות יציבות- גם לך וגם לילדים... לכל החלטה יש תוצאות ומחיר, ואף פעם אי אפשר לחזות מראש לאן החיים יובילו אותנו, כך שמערכת ההחלטות צריכה להיות נכונה עבורך לזמן ביצוע ההחלטה. מעבר לזה- הכל הימור...(וכן, גם לי קשה מאד לקבל ולחיות עם ההכרה הזו

, כי אני בד"כ מאאאד מחושבת ומחושבנת)...

 

[viviane]

אני קניתי לפני 15 שנה עוד לפני

שחשבתי על הבנות. קניתי אז דירת 2 חדרים קטנה עם גינה קטנה אז נכון שעוד 5 שנים אני מסיימת את המשכנתא אבל הדירה עכשיו ממש קטאנה על שלושתינו!! היא התאימה אז וכשהבנות היו קטנות. ההחלטה שלי: לא לקנות עוד!!! שמחה שיש לי נכס אבל חושבת שאשכיר אותה ואשכור דירה גדולה יותר כשהמשכנתא תגמר משלמת כרגע 1700 ש"ח משכנתא ומאמינה שיכולה להשכיאת דירתי ב 3500 ש"ח (הוספתי חצי חדר, נמצא קרוב לבית ספר ועוד....) אז אוסיף כסף ואוכל לחיות בדירה גדולה יותר ונוחה יותר אבל בגיל 43 לא רוצה להתחייב לעוד משכתא ל 20 שנה!!!

 

[ענת 5555]

לקנות ולהשכיר

גם אני מתחבטת כל הזמן בנושא. יש לי דירה קטנה שאני משכירה אותה ושוכרת דירה גדולה יותר. המחשבה שהעסיקה אותי ממש עכשיו היתה: האם להמשיך בסידור הזה, או למכור ולקנות דירה שגם נגור בה. ההחלטה כרגע היא - להמשיך בסידור הנוכחי, מהסיבה העיקרית שגם את ואחרות דיברו עליה: לא לגמור את כל הכסף על דירה. וגם כי לא ברור לי איפה אני רוצה לגור. בקיצור, אני מאד בעד למצוא הזדמנות ולקנות דירה להשקעה, כששכר הדירה יכול להחזיר את כל או רב המשכנתא.

 

[ענת 5555]

וגם

בעקבות ההחלטה להישאר בדירה השכורה - עשיתי על חשבוני שדרוגון של הדירה. צביעה, קניית תמונות, פרטי ריהוט וכו' כדי שיהיה לי עוד יותר כיף בדירה, ולא להיות במצב של 'כיוון שזו לא דירה שלי - לא להשקיע'.

 

[אורora]

קראתי כל מה שכתבו

ואני אשתדל לא לחזור על מה שנאמר, אלא להוסיף כמה נקודות. באופן בסיסי אני בעד לקנות, אם זה אפשרי ולא הופך להיות צעד כלכלי מטורף. אבל זה ממקום רגשי לחלוטין. 1. יש פה פונקציה של גודל ההחזר החודשי, לעומת המשכורת שלך (שכמו שאני מבינה יציבה ואת גם לא ממש מאוימת ע"י שינויים כלכליים במשק) ולעומת עלות השכירות החודשית. נכון שתשלומי משכנתא גדלים. אפשר לחשב בכמה. אפשר להניח במודל כמה תעלה השכירות. ואפשר לעשות מודל כלכלי שיראה קודם כל את הכדאיות הכלכלית או את אי הכדאיות הכלכלית. ואם יש אי כדאיות כלכלית עד כמה היא גבוהה 2. בהנחה שיש לך חסכונות עומדת על הפרק גם השאלה מה עושים עם הכסף. יש את המצב הנוכחי של אפס ריבית (בטוחה) על הכסף. ואם את שמה את הכסף בכל אפיק אחר מי יודע מה יקרה. שנה שעברה אגרות חוב של חברות סולדיות התמוטטו ברעש גדול. המשבר הכלכלי הנוכחי מעמיד את הכל בסימן שאלה אפילו את יציבות הבנקים. ואין לאן לברוח. לי היה מאוד קשה (מנטלית) להחזיק את כל חסכונותי באפיקים כספיים לאור התקדימים של השנה האחרונה. הרבה יותר קל לדעת שיש דירה שתישאר שם ולא יכול לקרות לה כלום, ויש היכן לגור. גם אם מחיר הדירות ירד זה לא משנה...מכיוון שאינך מתכוונת למכור. 3. וסתם פואנטה , רוב האנשים שאני מכירה שמעדיפים לשכור ולא לקנות ועשו זאת בעשור האחרון הפסידו הון עתק בגלל ההחלטה הזאת. בגלל עליית מחירי הדיור. וזה נכון לאזורים שונים של הארץ. זה נאמר במידה ורוצים ללמוד מההיסטוריה בהצלחה עם ההחלטה (הלא קלה בכלל)