נתניהו, שף הספינים ובמאי התיאטרון הפוליטי,
בחר לצאת מבית החולים בניגוד להמלצות רופאיו,
כדי להופיע להצבעה על חוק הרווחים הכלואים.
נתניהו, שתמיד ידע איך לתזמר את הרגעים המכריעים, הפך את ההצבעה הזאת למבחן על הישרדות ונחישות.
זה לא היה על החוק – זה היה שיעור במנהיגות אגרסיבית, עטופה ברגעים הוליוודיים.
במקום להיראות חלש, הוא הופיע כמו שריף סטואי וקשוח,
הוכיח שמנהיגות בעיניו היא לא רק כוח פיזי אלא גם הצגה.
המסר היה ברור: זכר האלפא עדיין כאן, אפילו אם הוא מחובר לקוצב לב ולקטטר.
הסיפור הזה הוא פחות על נתניהו ויותר עלינו –
האם נמצא את הכוח להפנות גב להצגה הגדולה ולחפש את הדרך חזרה לחוף,
לפני שטביעתנו תהפוך לעובדה מוגמרת ללא קהל שימחא כפיים.
פרופ' אלון קורנגרין