קיתונות של...

[henor]

קיתונות של...

האם אפשר "קיתונות של שופכין"? אני מכירה רק "קיתונות של רותחין". דרך אגב, איך מחפשים בצורה יעילה בספר "אוצר המלים" של רבין ורדי? יש לי הרגשה שאני לא יודעת כיצד להשתמש בו.

 

[נשדידאן]

אני מכירה לא רק קיתונות של שופכין, אלא גם

"קיתונות של ביקורת" http://tinyurl.com/2n4w87 וגם נתקלתי כבר ב"קיתונות של לעג/שנאה".

 

[henor]

יופי, תודה. עכשיו משהזכרת את

האפשרויות האחרות, אני רואה שאכן נתקלתי בהן. משום מה נשאר לי בראש רק "קיתונות של רותחין".

 

[ססילי]

ולי רק קיתונות של בוז

 

[henor]

../images/Emo26.gif praxis לעומת תיאוריה

אני מבינה את המשמעות. שאלתי היא: האם מקובל לתעתק את המילה לעברית, או לתרגם אותה? ואם כן, מה התרגום הקולע ביותר?

 

[atshus]

זה מאד תלוי בהקשר

בהקשרים פילוסופיים תיאורטיים אני חושב שפרקסיס הוא הטוב ביותר. פרקסיס הוא מונח מובחן למדי. אבל חייבים הקשר.

 

[londoner1]

בהקשרים מסוימים אפשר גם "פרקטיקה".

 

[יפתח ב]

../images/Emo45.gif ותלוי מאוד בהקשר.

צריך לזכור שבאנגלית קיימת גם המילה practice, ולכן אם כבר השתמשו ב"פרקסיס" במקור, זו תהיה ברירת המחדל בתרגום. "פרקסיס", למיטב הבנתי, הוא בעל הוראה רחבה יותר מ"פרקטיקה" במובן שפרקסיס יהיה לעתים מכלול של פרקטיקות בודדות. הסוציולוגים ייטו לדבר על פרקטיקה כעל הרגל התנהגותי בודד, ועל פרקסיס כעל מערכת שלמה, גם אם מוגבלת לתחום חיים מסוים (הפרקסיס הכלכלי, הפרקטיקות של קביעת המחיר בשוק). נדמה לי שניסיון להבין למה הכוונה מבין אלה במקור הוא דרך טובה להכריע בין שתי האפשרויות. דרך אגב, בעברית קיימת גם המילה "נוהג" ("נוהגים"), והיא עשויה להתאים לפעמים, בעיקר כתרגום של practices.

 

[londoner1]

מילים כדרבונות, ותיקונון:

הריבוי של "נוהג" הוא "נהגים".

 

[יפתח ב]

תודה על התיקון,התלבטתי אבל לא היה לידי מילון.

 

[atshus]

צריך להעיר עוד שלפרקסיס ישנו גם קשר הדוק

לתיאוריה, ז"א הוא מובן ביחס לה, או נובע ממנה או מהווה ביטוי שלה, בניגוד נאמר לנוהג, שאינו בהכרח כזה. וזה רק מדגיש שוב את השוני הגדול שיש בשימוש במושג הזה מדיסציפלינה לדיסציפלינה.

 

[יפתח ב]

../images/Emo45.gif הערה מצוינת; בהקשרים שבהם חשוב הניגוד

בין theory לבין praxis, "תיאוריה" ו"פרקסיס" יהיו תמיד התרגום הרצוי. מקור ההבחנה כבר אצל אריסטו ויש למונחים יסוד במילים היווניות שבהן השתמש, לכן אין כאן מקום ללבטים.

 

[antonp]

שמעתי גם "קיתונות של רפש", די קרוב

 

[יפתח ב]

באשר לרבין ורדי

הוא אכן סובל מהיעדר מפתח סביר. יש לי ניסיון די עשיר בהיעזרות בו, כי אני מאוד אוהב אותו; רק לפני כמה שבועות טלפנו אליי מחנות המשומשים "שלי" ודיווחו לי שסוף-סוף יש להם עותק, אבל כבר מצאתי אחד. ובכן, זה מה שאני עושה: 1. הערכים הם בדרך כלל שמות עצם, גם בעניינים שבהם טבעי יותר לחפש פועל. לדוגמה, במקום "קפץ" חפשי "קפיצה", במקום "דומה" חפשי "דמיון" וכד'. 2. בראש הערכים מופיעים מושגים קרובים מבחינת הנושא שמשמשים ערכים ראשיים. ליד "הבדל" אולי יופיע "ניגוד" או "מחלוקת" (הספר לא לידי כרגע). לכן אם לא מצאת שום מילה נרדפת במשמעות המדויקת הדרושה לך, חפשי נושאים קרובים והיעזרי במידע הזה. 3. בסוף כרך ב' יש מפתח אלפביתי של מונחים באנגלית ושל הערכים העבריים המתאימים. במקרים רבים נוח יותר להיזכר במושג האנגלי הנפוץ ביותר, ולאתר אותו במפתח הזה שמחזיק עמודים בודדים.

 

[Y. Welis]

בקש שיחפשו לך את סטוצ'קוב. הוא מסודר הרבה

יותר טוב ופחות אסוציאטיבי מרבין את רדי. הבעיה שהוא לא יהיה זול.

 

[יפתח ב]

זה לא ההוא שמתחיל ב"הוויה", "התהוות" וכד',

כלומר מסודר לפי קדימות מושגית ולא לפי א"ב? או שאני מבלבל? הוא יקר מאוד, כפי שאתה מציין בצדק, ובהנחה שאנחנו מדברים על אותו ספר, גם קשה מאוד להתמצאות. (אז אולי בכל-זאת אני טועה?)

 

[Y. Welis]

לדעתי הוא קל יותר, כי הוא אגרון נטו, ולא מאגר

של ציטוטים אסוציאטיביים ('שדות סמנטיים'?) כמו 'אוצר המלים'. כאגרון, הוא עולה על כל מה שקיים כרגע (אבניאון החלש, קומיי הקצר ו-שארפשטיין הטוב אבל לא מקיף), ומצער מאוד שאין הדפסות חדשות שלו: ערכו לא יסולא בפז.