קיץ, והדברים הקטנים...
לאחרונה עברה עלי תקופה לא קלה, חבריי פה, אלה שבקשר איתי מחוץ למטריקס, מכירים...ולכן גם סולחים לי על העדרותי הממושכת, ועקביותי הלוקה בחסר. ובכן, ביום שישי נפתחה (סוף סוף) הבריכה בקיבוץ, כמובן שלקחתי את הילדים, ומה אני אומר לכם? הופתעתי, לפעמים מעט מזור בא מהכיוונים הכי לא צפוים. הבריכה הייתה מלאה באמהות מכל הקיבוצים והמושבים באזור, ואני לא יודע כמה מזה נובע ממה שעבר עלי לאחרונה, ומהדפיציט בתחום, אבל הרגשתי כאילו אני בכנס של באי הפורום ומקבילותיו. מבטים, חיוכונים, זו בוחנת אותך, זו מסתכלת עליך, אל זו אתה מחייך, ולהיא אתה עושה עיניים, כנראה שזו הולכת להיות עונה לא רעה בבריכה, ואולי זה בדיוק מה שאני צריך על מנת לצאת קצת מהשיט. נפתח התיאבון, ואולי הסתיים הקרקוע, ולאור ריבוי "האיומים" בבריכה, צריך רק להיזהר ולא ליפול למלכודת :"תפסת מרובה לא תפסת". בכל מקרה, למי שהיו שם בשבילי- אני מודה, וחברים, אפילו כאלה שנרכשו בדרך המאוד לא מקובלת (בעיקר עלי...) של המימד הווירטואלי, הוכחו כאמיתיים לא פחות מאלה שהלכו איתי שנים. נתראה בבריכה... כן, לא פוסט משמעותי, מעניין, או משעשע, אבל הרגשתי צורך (טיבעי) להזכיר שאני חיי, ואפילו חוזר לבעוט, אז תודה.
לאחרונה עברה עלי תקופה לא קלה, חבריי פה, אלה שבקשר איתי מחוץ למטריקס, מכירים...ולכן גם סולחים לי על העדרותי הממושכת, ועקביותי הלוקה בחסר. ובכן, ביום שישי נפתחה (סוף סוף) הבריכה בקיבוץ, כמובן שלקחתי את הילדים, ומה אני אומר לכם? הופתעתי, לפעמים מעט מזור בא מהכיוונים הכי לא צפוים. הבריכה הייתה מלאה באמהות מכל הקיבוצים והמושבים באזור, ואני לא יודע כמה מזה נובע ממה שעבר עלי לאחרונה, ומהדפיציט בתחום, אבל הרגשתי כאילו אני בכנס של באי הפורום ומקבילותיו. מבטים, חיוכונים, זו בוחנת אותך, זו מסתכלת עליך, אל זו אתה מחייך, ולהיא אתה עושה עיניים, כנראה שזו הולכת להיות עונה לא רעה בבריכה, ואולי זה בדיוק מה שאני צריך על מנת לצאת קצת מהשיט. נפתח התיאבון, ואולי הסתיים הקרקוע, ולאור ריבוי "האיומים" בבריכה, צריך רק להיזהר ולא ליפול למלכודת :"תפסת מרובה לא תפסת". בכל מקרה, למי שהיו שם בשבילי- אני מודה, וחברים, אפילו כאלה שנרכשו בדרך המאוד לא מקובלת (בעיקר עלי...) של המימד הווירטואלי, הוכחו כאמיתיים לא פחות מאלה שהלכו איתי שנים. נתראה בבריכה... כן, לא פוסט משמעותי, מעניין, או משעשע, אבל הרגשתי צורך (טיבעי) להזכיר שאני חיי, ואפילו חוזר לבעוט, אז תודה.
