קיים אדם שתמיד מתפרש לא נכון לכיוון הרע
ואז הוא עומד על שלו וכתוצאה מכך שונאים אותו.
בנאדם לא מתכוון לריב עם אנשים. הוא מדבר עם אנשים לא מסכים עם דעתם, והם רבים איתו מבלי שהוא רב איתם.
הבנאדם מתכוון לטובה, למשל, הוא יוצא מהחדר כדי שאחותו תניק, אבל הוא שכח את הנס קפה, ופתאום כשהוא קורא בשם שלה כבר קופצים נגדו שלא יפריע.
עוד מקרה, כאשר חיפש את החברה החדשה שהכיר באיזשהו מקום שאליו היא הולכת, אז הבחורה שהיתה שם אמרה לו שהיא לא נמצאת שם, והתחילה להגיד לו מילה מכוערת ואז הוא החזיר לה בחזרה שהיא נראית חולת נפש.
כשהוא אומר משהו, כולם חושבים שהוא מתכוון למשהו אחר שמכעיס אותם נגדו.
הוא בוחן אם לא סומכים עליו, ואז נפגע ונוקם. אחר כך לא מבינים שזו בסך הכל נקמה על שפגעו בו, וחושבים שהוא אדם רע.
איך קוראים לבעיה חברתית כזאת? ומהו הפתרון עבורה ?
הוא רב עם המשפחה שלו, מרגיש בודד, רב עם אנשים באינטרנט שהוא מרגיש שהם פגעו בו ומחזיר להם, ואז הכיר בחורות כדי לא להיות בודד ופתאום הידידה החדשה שהכיר אמר לה שהוא עשה לה בעיות עם אנשים.
אדם זה היה בטיפול פסיכולוגי בגלל פוסט טראומה וחרדה ודיכאון, במשך הרבה שנים וזה לא עזר לבעיה החברתית.
איך מתרגלים אותו לא להחזיר לאנשים האם יש פילוסופיה שהוא יכול ללמוד כדי לחזק אותו לא להחזיר לאנשים גם אם פוגעים בו ? הרי אי אפשר להחזיר לכל אדם רק בשביל ביטחון עצמי סביר, כי אז אדם כזה שמטפל בבטחון עצמי שלו על ידי כך שהוא עומד על שלו בסוף מוצא את עצמו רב עם כל העולם. וזו בדיוק הבעיה שלו. הוא למד על הביטחון העצמי הנמוך שלו, ולמד שהוא צריך להיות אסרטיבי ולעמוד על שלו ושאומרים לו מילה מעליבה אז לעמוד על שלו. ובסוף הוא מוצא את עצמו רב עם אנשים, והידידה שלו עצבנית עליו שהוא עשה לה בעיות עם אנשים באותו מקום שבה הוא חיפש אותה. הוא הכחיש שהוא היה שם בכלל. אבל לעוד אנשים וגם לחלק מבני המפשפחה שלו הוא עושה בעיות עם אנשים בגלל שהוא מתווכח, והווכחנות שלו היא כי הוא מרגיש שהוא צריך לעמוד על שלו כמו שלמד על אהבה עצמית. הוא למד שהוא צריך לאהוב את עצמו, ובסוף יוצא שהוא מתווכח עם אנשים.
איזה פתגמים פילוסופיים או דברים אחרים יכולים לעזור לו להאמין שאפשר לאהוב את עצמך ולהפגין בטחון עצמי גבוה כגבר גם בלי להתווכח עם אנשים שמאשימים אותך בדברים שאתה לא אשם בהם ?
ואז הוא עומד על שלו וכתוצאה מכך שונאים אותו.
בנאדם לא מתכוון לריב עם אנשים. הוא מדבר עם אנשים לא מסכים עם דעתם, והם רבים איתו מבלי שהוא רב איתם.
הבנאדם מתכוון לטובה, למשל, הוא יוצא מהחדר כדי שאחותו תניק, אבל הוא שכח את הנס קפה, ופתאום כשהוא קורא בשם שלה כבר קופצים נגדו שלא יפריע.
עוד מקרה, כאשר חיפש את החברה החדשה שהכיר באיזשהו מקום שאליו היא הולכת, אז הבחורה שהיתה שם אמרה לו שהיא לא נמצאת שם, והתחילה להגיד לו מילה מכוערת ואז הוא החזיר לה בחזרה שהיא נראית חולת נפש.
כשהוא אומר משהו, כולם חושבים שהוא מתכוון למשהו אחר שמכעיס אותם נגדו.
הוא בוחן אם לא סומכים עליו, ואז נפגע ונוקם. אחר כך לא מבינים שזו בסך הכל נקמה על שפגעו בו, וחושבים שהוא אדם רע.
איך קוראים לבעיה חברתית כזאת? ומהו הפתרון עבורה ?
הוא רב עם המשפחה שלו, מרגיש בודד, רב עם אנשים באינטרנט שהוא מרגיש שהם פגעו בו ומחזיר להם, ואז הכיר בחורות כדי לא להיות בודד ופתאום הידידה החדשה שהכיר אמר לה שהוא עשה לה בעיות עם אנשים.
אדם זה היה בטיפול פסיכולוגי בגלל פוסט טראומה וחרדה ודיכאון, במשך הרבה שנים וזה לא עזר לבעיה החברתית.
איך מתרגלים אותו לא להחזיר לאנשים האם יש פילוסופיה שהוא יכול ללמוד כדי לחזק אותו לא להחזיר לאנשים גם אם פוגעים בו ? הרי אי אפשר להחזיר לכל אדם רק בשביל ביטחון עצמי סביר, כי אז אדם כזה שמטפל בבטחון עצמי שלו על ידי כך שהוא עומד על שלו בסוף מוצא את עצמו רב עם כל העולם. וזו בדיוק הבעיה שלו. הוא למד על הביטחון העצמי הנמוך שלו, ולמד שהוא צריך להיות אסרטיבי ולעמוד על שלו ושאומרים לו מילה מעליבה אז לעמוד על שלו. ובסוף הוא מוצא את עצמו רב עם אנשים, והידידה שלו עצבנית עליו שהוא עשה לה בעיות עם אנשים באותו מקום שבה הוא חיפש אותה. הוא הכחיש שהוא היה שם בכלל. אבל לעוד אנשים וגם לחלק מבני המפשפחה שלו הוא עושה בעיות עם אנשים בגלל שהוא מתווכח, והווכחנות שלו היא כי הוא מרגיש שהוא צריך לעמוד על שלו כמו שלמד על אהבה עצמית. הוא למד שהוא צריך לאהוב את עצמו, ובסוף יוצא שהוא מתווכח עם אנשים.
איזה פתגמים פילוסופיים או דברים אחרים יכולים לעזור לו להאמין שאפשר לאהוב את עצמך ולהפגין בטחון עצמי גבוה כגבר גם בלי להתווכח עם אנשים שמאשימים אותך בדברים שאתה לא אשם בהם ?
