אני סוגרת חג
אין לי כוח אפילו להסביר את המשך הקיטור אוף. כל פעם לפני שמירות יש לי דיכאון כזה שאני לא שולטת בו. אני לא בוחרת להיות בדיכאון, למען האמת גם אין לי כ"כ סיבה אבל אני פשוט בדאון מטורף. וזה מפחיד אותי כי זה אף פעם לא קרה לי, הריאקציה המוגזמת הזאת למשהו שאני חייבת לעשות על אף שאני פשוט לא רוצה. אני שוקלת לפנות לעזרה. נפשית. אבל זה נורא מפחיד אותי. אני מפחדת שזה יכתים לי את הרקורד, שזה יגרור אותי להשלכות שאני לא רוצה לקחת בחשבון, שזה ייצא מפרופורציות...בסה"כ אני קצת בדיכאון. העניין הוא שאני מרגישה שזה לא נורמלי. משהו בדיכאון הזה לא נורמלי, זה לא דיכאון שאני בוחרת להיות בו. קרו כבר כמה מקרים שבהם נהייתי חולה פיזית (עם חום והכל) לפני שמירות. והשמירות עוברות לי סבבה, גם אין לי שום בעיה עם לעשות אותן כי אם הייתה לי הייתי מוצאת דרך להוציא פטור.. אני מודעת לזה שאני בצבא ואני צריכה לשמור גם אם אני לא רוצה, זה הקטע של הצבא. אבל יש לי דאון מטורף לפני השמירות. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר.